|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
ביידן ומוחמד בן סלמאן בפסגת G20 [צילום: AP]
|
|
|
סעודיה רוצה הסכם הגנה עם ארה"ב
|
|
האינטרס העליון של סעודיה בשיחות עם ארה"ב הוא להגיע להסכם הגנה ● מבחינת ישראל זוהי התפתחות חיובית, אך אין להסכים לתוכנית גרעין סעודית
|
|
בחודשים האחרונים מנהל הממשל האמריקני שיח הדוק עם סעודיה שתכליתו "עסקה גדולה", אשר כהגדרתו של היועץ לביטחון לאומי, ג'ייק סאליבן, שאף ביקר בריאד בחודש שעבר, להביא יציבות למזרח התיכון. מדובר בעסקה בין סעודיה לארה"ב, שיכולה לכלול גם מרכיב נורמליזציה בין ירושלים לריאד. סעודיה מצידה הביעה עניין בחתימה על הסכם הגנה עם ארה"ב. ארה"ב ניהלה מגעים בנושא זה בשנים האחרונות גם עם איחוד האמירויות, עד כה ללא הצלחה. כעת, על-רקע היוזמה האזורית שמוביל הממשל, עולה שוב סוגית הסכם ההגנה הסעודי-אמריקני, והפעם כחלק מדרישות הממלכה בתמורה לנורמליזציה עם ישראל. לפי שעה, על-פי דוברי הממשל, "אין לנו מסגרת ואין לנו את התנאים המוכנים לחתימה, יש עדיין עבודה לעשות", הגם שלדברי סאליבן קיימת "הבנה רחבה לגבי רבים מהמרכיבים המרכזיים". במאמר זה ייבחנו היתכנותה ומשמעויותיה של הדרישה הסעודית. לממשל האמריקני עניין בדף חדש ביחסיו עם סעודיה, למרות יחסו הצונן אליה בתחילת הכהונה (הנשיא ג'ו ביידן כינה את הממלכה "מצורעת" בקמפיין ואף איים ב"השלכות" עקב סירובה לבקשתו להגביר את תפוקת הנפט). סביר, כי בבסיס פניית הפרסה עומדת ההבנה לפיה על ארה"ב להגיב לניסיונות של סין להרחיב את מעורבותה במזרח התיכון, ובין היתר תרמה לה המעורבות הסינית בהסכם לחידוש היחסים בין אירן לסעודיה. על-רקע זה יש גם לראות את הודעתו של ביידן, בשולי פסגת G-20 בהודו בספטמבר, בדבר מיזם תשתיות שאפתני שיחבר את הודו לים התיכון, וסעודיה במרכזו. תמורות שסביר או מסתמן שארה"ב תדרוש מסעודיה כדי לממש את העסקה "הגדולה", ובכללה העמקת המחויבויות הביטחוניות האמריקניות לממלכה: - צמצום הקשרים בין ריאד לבייג'ינג בתחומים שונים, בדגש על שיתוף פעולה טכנולוגי, ביטחוני וגרעיני.
- התנהלות סעודית אחראית יותר בתחום האנרגטי והתחשבות באינטרסים אמריקנים בתחום.
- נקיטת צעדים בוני אמון כלפי ישראל, כחלק ממהלך נורמליזציה המתחשב ברגישויותיה של הממלכה.
- פעולה סעודית לקראת סיום המלחמה בתימן.
- דרישות בתחום זכויות האדם ומערכת המשפט בסעודיה.
- בקשה שהסעודים ישפרו ויתחזקו (ויממנו) את התשתית הצבאית הלוגיסטית האמריקנית בסעודיה.
לשיפור היחסים בין סעודיה לארה"ב יש כיום תומכים בוושינגטון משני קצות הקשת הפוליטית. בולט בהקשר זה ניסיונו של הסנאטור הרפובליקני לינדזי גרהאם לשכנע את חבריו הרפובליקנים, ובכלל את המועמד לנשיאות דונלד טראמפ, לתמוך ביוזמה שמוביל הממשל. עם זאת, ספק האם בארה"ב יש התלהבות לכניסה למחויבות בינלאומית עמוקה בכלל ובמזרח התיכון בפרט, במיוחד כזו שתחייב הקצאת כוחות ומשאבים לאורך זמן, בעיקר כשהאינטרס האמריקני הדוחק יותר הוא בדרום-מזרח אסיה. יתר על כן: הסבירות לנכונות אמריקנית לחתום על הסכם הגנה מחייב על-פי מודל נאט"ו (סעיף 5) נמוכה, משום שהיא תחייב את ארה"ב מבחינה חוקית לראות התקפה על סעודיה כהתקפה עליה. אולם, ייתכן שניתן יהיה למצוא מכנה משותף, אם הסעודים ייאותו לקבל מארה"ב הסכם שאמנם יתרום לשיתוף פעולה ביטחוני בין המדינות, ועם זאת יהיה מחייב פחות ממודל זה, למשל כמו ההסכם שנחתם לאחרונה בין ארה"ב לבחריין. רכיב הסכם ההגנה אינו היחיד הבעייתי מבחינת הממשל, שיהיה עליו להתגבר על התנגדויות רבות, כולל בקרב מחוקקים דמוקרטים, גם בהקשר לדרישה הסעודית לאפשר לה לפתח יכולות העשרת אורניום עצמאיות על אדמתה. |
|
דרגות שונות של הסכמי הגנה
|
|
|
|
|
F15 בבסיס חיל האוויר סולטן, סעודיה [צילום: AP]
|
|
|
מבחינת סעודיה, האינטרס הראשון במעלה הוא הגנה אמריקנית מפני תוקפנות אירנית. הסעודים אינם חוששים מהגבלות על חופש הפעולה שלהם (כפי שיש לישראל), שכן ממילא עוצמתם הצבאית מוגבלת, בוודאי ביחס לאירן. אולם הסכם הגנה פורמלי עם ארה"ב, בפרט אם יהיה מחייב כסעיף 5 של נאט"ו (שבתמורתו תידרש אולי הממלכה לנקוט ויתורים משמעותיים כלפי ישראל), יעלה את הסיכוי לסיוע אמריקני במקרה של התקפה על סעודיה.
ריאד חותרת לפורמליזציה הדוקה של ההסכם המסתמן עם וושינגטון, גם על-רקע הספק שניכר בשנים האחרונות אשר לנכונות האמריקנית לצאת להגנתה, בין היתר לנוכח היעדר המענה האמריקני להתקפה האירנית על מתקני הנפט בממלכה בספטמבר 2019. מצבת הכוחות של פיקוד המרכז האמריקני - CENTCOM - ירדה ב-85% ביחס ל-2008, שנת השיא שלה, ובשנת 2023 היא ירדה ב-15% בהשוואה לשנה הקודמת (עקב הנסיגות מאפגניסטן ומעירק).
ברית הגנה הדדית איננה "מוצר מדף" אחיד. כמו כל אמנה בינלאומית, היא פרי הסכמה בין מדינות, להן יש חופש לעצב אותה בהתאם לאינטרסים שלהן. ברף העליון של אמנות והסכמים ביטחוניים מצויה אמנת נאט"ו ובה כאמור סעיף 6, המחייב את חברות הברית לנקוט צעדים, כולל פעולה צבאית, כדי לסייע זו לזו אם אחת מהן הותקפה.
במדרגה נמוכה יותר, ארה"ב יכולה לקבוע שסעודיה היא Major Defense Partner (MDP), צעד שהוא בסמכות הנשיא ושלא יחייב את ארה"ב לנקוט צעד כלשהו לצד סעודיה. ברף התחתון|: ארה"ב יכולה לקבוע, כי סעודיה היא Major-Non NATO Ally (MNNA). הגדרה זו מאפשרת למדינות להגביר את שיתוף הפעולה הביטחוני והטכנולוגי ביניהן, וגם הוא לא יכבול את ארה"ב (ישראל מוגדרת ככזו, לצד בין היתר מצרים, קטאר, בחריין, פקיסטן).
חיזוק המחויבות האמריקנית למזרח התיכון ולבעלת ברית מרכזית בו דוגמת סעודיה, ועימו הגברת הנוכחות הצבאית במפרץ הערבי, הוא אינטרס ישראלי מובהק. לכן לא אמורה להיות לישראל בעיה מהותית עם כניסה של ארה"ב להתחייבות ביטחונית כלשהי עם סעודיה כולל חתימה על הסכם הגנה.
ירושלים וריאד משתפות פעולה בתחומים ביטחוניים ומודיעיניים מזה שנים רבות והסכם אמריקני-סעודי עשוי לחזק מגמה זאת. הסכם הגנה סעודי-אמריקני יסייע למאמץ האזורי בבלימת ההתפשטות האירנית במרחב. הגברת שיתוף הפעולה הביטחוני בין וושינגטון לריאד תהיה גם מצע לשדרוג יכולותיה של ישראל כפיצוי.
הסכם הגנה עם ארה"ב הוא אינטרס סעודי מרכזי, אך סעודיה לא תסתפק במחויבות אמריקנית לביטחונה על-מנת להסכים לעסקת נורמליזציה עם ישראל. סביר, כי ריאד לא תתפשר ותעמוד על מילוי דרישותיה האחרות, ובראשן הסכמת הממשל האמריקני לשדרוג יכולותיה בתחום הגרעין ובפרט להפעלת מעגל דלק גרעיני שלם, כולל העשרת אורניום, בתחום הממלכה - למרות הקושי של הממשל ושל ישראל להיענות לכך בחיוב.
דרישה סעודית זו מציבה את ישראל, לה אינטרס מובהק בהסכם נורמליזציה עם סעודיה, בפני דילמה משמעותית. בעוד ישראל תוכל להסכין עם הסכם הגנה בין ארה"ב לסעודיה, עליה להביע התנגדות לוויתורים אמריקניים בתחום הגרעין: מעגל דלק עצמאי יאפשר לסעודיה לצבור יכולות, ידע וחומרים בתחום הגרעין, ועלול להאיץ מרוץ חימוש גרעיני במזרח התיכון.
|
|
|
הכותבים הם חוקרים בכירים במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
|
|
| תאריך:
|
20/09/2023
|
|
|
עודכן:
|
20/09/2023
|
|
אלדד שביט, יואל גוז'נסקי
|
|
סעודיה רוצה הסכם הגנה עם ארה"ב
|
|
|
אשמים רבים נושאים באחריות לאסון השטפונות בלוב בשבוע שעבר, בו נספו 20,000 בני אדם ואלפים נעדרים. הסערה בים התיכון מוטטה שורה של סכרים ליד עיר החוף דֶרְנָה, וחלקים ניכרים ממנה עודם מוצפים. אלפי גופות נערמות ברחובות ויוצרות סכנת מגיפות. רבבות בני אדם איבדו את בתיהם. האסון מן השמים הוכפל בשל המחדלים על הארץ, מצטט וושינגטון פוסט את התושבים המקומיים.
|
|
|
|
|
נג'יב מיקאתי ראש הממשלה הזמני של לבנון התקשר בסוף השבוע שעבר ליו"ר הרש"פ מחמוד עבאס ודן עמו בהתפתחויות האחרונות במחנה הפליטים עין אלחילווה בלבנון הסמוך לעיר צידון בעקבות הקרבות המרים שהתחדשו בימים האחרונים במחנה. מיקאתי אמר למחמוד עבאס כי מה שקורה במחנה הפליטים איננו משרת את הבעיה הפלשתינית וגורם נזק גדול ללבנון ובמיוחד לעיר צידון, הוא הדגיש כי הפלשתינים חייבים לנהוג על-פי החוקים הנהוגים בלבנון ולשמור על שלום אזרחיה.
|
|
|
|
|
מלחמת הברחות הסמים בגבול סוריה ירדן נמשכת, למרות השיפור ביחסי ירדן עם סוריה שחל בשנה האחרונה, אבל סבלנותו של עבדאללה מלך ירדן עומדת לפקוע והוא מתכוון להורות לצבא ירדן להקים אזור חיץ ביטחוני בגבול סוריה ירדן, כך מסרו גורמים ירדנים בכירים. שר החוץ הירדני אימן א-צפדי הודיע בסוף השבוע על כוונת ירדן "להביס את מבריחי הסמים". כלומר, ירדן תפעל בנחרצות כדי להרתיע אותם בכל האמצעים הדרושים מבחינה צבאית.
|
|
|
|
|
לאחר דחייה של כמה פעמים, החליטה המועצה המהפכנית של תנועת פתח על כינוס הוועידה ה-8 של התנועה ברמאללה ב-17 בדצמבר 2023. הוועידה ה-8 מונה 1800 צירים של התנועה והיא בוחרת את מוסדות התנועה.
|
|
|
|
|
המראות בימים אלה בדרום סוריה, לא רחוק מגבול ישראל וירדן, לא נראו בסוריה כבר 12 שנה. הזעם של האוכלוסייה הדרוזית התפרץ במלוא העוצמה. צעירים מפגינים מיום רביעי ה-16 ביולי בכל רחבי המחוז וקוראים קריאות נגד המשטר, שלא שמענו כמותן מאז "האביב הערבי" של 2011.
|
|
|
|
|
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
