השופטת: ד"ר איריס רבינוביץ-ברון, בית משפט השלום, נתניה

המועד: יום ראשון, 25.9.2011, שעה 08:30

הנושא: תיקים אזרחיים

שישה משופטי בית משפט השלום בנתניה אמורים היו להתחיל את יום הדיונים בשעה 08:30, אך נכון לשעה 08:50 - רק שניים מהם כבר היו באולמותיהם: יעל קלוגמן ואביבה טלמור. האחרים איחרו לפחות ב-20 דקות: חגי טרסי, איריס רבינוביץ-ברון, עוז ניר-נאוי (שאולמו היה נעול) וחנה שניצר-זאגא. תגובת הנהלת בתי המשפט: "איננו מגיבים למקרים קונקרטיים". אנחנו ב-News1 מבטיחים להמשיך לעקוב אחרי עמידת השופטים בזמנים.

רבינוביץ-ברון מתגלה כשופטת אנושית מאוד מחד-גיסא, וקפדנית על סדרי הדין מאידך-גיסא - שילוב לא קל, אך היא עושה אותו בצורה מעוררת כבוד. התיק הראשון הוא של בני זוג וילדיהם התובעים את בנק מזרחי-טפחות, אך אינם מיוצגים בידי עורך דין. רבינוביץ-ברון מקדישה כחצי שעה לתיק זה, אך לא כדי לקדם אותו בו-במקום, אלא כדי להבטיח שבני הזוג ימצו את זכותם לייצוג משפטי, וגם כדי ליצור אווירה טובה שתאפשר הידברות מחוץ לכותלי בית המשפט.

היא פותחת באיזכור היחידה לסיוע משפטי במשרד המשפטים, אך בני הזוג אומרים שכבר פנו ונדחו. לפיכך, מסבירה רבינוביץ-ברון על תוכנית הפרו-בונו "שכר מצוה" של לשכת עורכי הדין ומזכירה שיש קליניקות לסיוע משפטי בכמה מוסדות אקדמיים. נציג הבנק, וזאת ייאמר לזכותו, מציע אף הוא לדחות את הדיון כדי לאפשר לבני הזוג לקבל ייצוג, ואפילו מוכן ליצור עבורם קשר עם אחת הקליניקות.

דווקא הבעל מעדיף שלא לדחות את הדיון, אבל רבינוביץ-ברון מסבירה לו בסבלנות ובשפה פשוטה, כי מאחר שמדובר רק בקדם-משפט ראשון - ממילא התיק יצריך עוד כמה ישיבות. "הבנק גנב לנו את הכספים והשאיר אותנו רעבים ללחם", מתערבת האישה וגם מנסה לספר מה היה בגישור שהתקיים לפני הדיון. רבינוביץ-ברון קוטעת אותה מיד: הגישור הוא הליך חסוי מעצם טבעו ואסור לחשוף את תוכנו אפילו בפני בית המשפט. בא-כוח הבנק מסביר שלדעתו אין כל ממש בתביעה, אבל הוא מוכן לחזור לשולחיו ולהציע לתובעים פיצוי מסוים. "המגשר זה מירמה וזיוף", מזדעקת שוב האישה, ורבינוביץ-ברון - כיאות - מפסיקה אותה.

כעת צריכים בני הזוג למסור לבא-כוח הבנק את מספר הטלפון הנייד שלהם, כדי שיוכל ליצור איתם קשר כאשר תהיה לו הצעה עבורם. כאן נכנס לתמונה אחד מילדיהם ומקריא את המספר; רבינוביץ-ברון אינה מתרגשת ומעירה בחיוך: "בשביל זה יש ילדים, הראש שלהם רענן. אנחנו רגילים לדפדף". היא מציעה לדחות את הדיון בשלושה חודשים, אך בני הזוג מבקשים חודשיים. רבינוביץ-ברון נענית, מסבירה להם מה יהיה המשך התהליך ומה יש לכלול בתצהירים, מדגישה שוב ושוב עד כמה חשוב שיהיו מיוצגים, ומסיימת בהבטחה שאם ירצו אורכה נוספת - יקבלו אותה. "לא להילחץ", היא אומרת.

בתיק הבא לא טרח הנתבע להתייצב, ולכאורה כל שצריך הוא לתת במהירות פסק דין נגדו. אך רבינוביץ-ברון רוצה לוודא שהכל תקין בתיק, ומסתבר שבא כוח התובע לא ממש הגיע מוכן. הוא מתקשה למצוא את הניירות שרבינוביץ-ברון מבקשת לראות, ולעיתים נדמה שהיא התכוננה לדיון טוב יותר ממנו. כך למשל היא מספרת, שכבר ביום חמישי הקודם בדקה במערכת נט המשפט האם הנתבע יודע על הבקשה למחיקת כתב ההגנה שהגיש, בשל העדר תצהירים. אגב כך, מצטרפת רבינוביץ-ברון לביקורת הרחבה של השופטים על המערכת הממוחשבת: "אבל ברגע שאני נכנסת למערכת, זה תוקע את המחשבים, אז אני קצת מפחדת".

תוך כדי הדיון, מתחילים שני עורכי דין אחרים לשוחח. רבינוביץ-ברון מהסה אותם מיד, בנועם הליכות אופייני: "אפשר לדבר בחוץ, אני מבטיחה לא לתת פסק דין נגד מי שייצא לחמש דקות". בינתיים היא מתחילה להכתיב את ההחלטה שמקבלת את התביעה, אבל העסק הולך באיטיות בשל חוסר המוכנות של עורך הדין. "לפני שאתן פסק דין אני רוצה לראות. נסתכל ביחד", היא אומרת - אולי בסבלנות יתרה; יש שופטים שהיו מעירים לו על בזבוז זמנם.

סכום התביעה הוא 166,000 שקל, אבל כבר אמרנו שרבינוביץ-ברון איננה חותמת גומי. היא מבקשת מהעוזרת המשפטית מחשבון, בודקת את מרכיבי התביעה ואומרת שהסכום הוא 140,000 שקל ומשהו. עורך הדין נבוך ורבינוביץ-ברון שולחת אותו להתארגן כמה דקות מחוץ לאולם, ועוברת לתיק הבא.

השורה התחתונה: שופטת היוצרת אווירה נינוחה, מבלי לאפשר לאולם להפוך לשוק. לעיתים סבלנותה מעוררת הערכה, כמו בתיק הראשון; לעיתים היא מופרזת, כמו בתיק השני. המזכירות קבעה עשר דקות לכל תיק, אך בפועל שני התיקים שתיארתי הצריכו שעה. לחובתה נזקף גם האיחור המשמעותי בתחילת הדיון.

מזג שיפוטי: 9

יעילות: 7