העם דורש צדק חברתי

"ניסים ונפלאות בקופסאות שימורים" (אנחנו לא נשלם, אנחנו לא נשלם – במקור) היא קומדיה מטורפת של המחזאי האיטלקי, זוכה פרס נובל לספרות, דאריו פו, שהיא בעצם פארסה נוקבת על הבעיות הכלכליות הרלוונטיות גם לימינו אלה. שחקני בית צבי הצליחו להעלות מחזה אבסורדי והזוי ויחד עם זאת עם מבט מפוכח על מצוקה ואינטרסים כלכליים.

הרעב הוא מוטיב חוזר ביצירותיו של דאריו פו, שחיבר כ-70 מחזות, חלק מהן עוררו סקנדלים ואפילו כניסתו לארה"ב נאסרה לתקופה מסוימת.

ניסים אלוני אחראי לנוסח העברי העולץ והעוקץ, שהותאם לימינו אלה ואפילו שובצו בו סיסמאות המחאה החברתית האחרונה, העם דורש צדק חברתי, ולא ייאמן – גם ביקורת על שרותי הרכבת הלקויים.

להצגה שביים בהצלחה גילי אמיתי רצוי להגיע שבעים שכן המעדנים המתבשלים בה, עלולים לפגוע בכל קיבה רגישה של הצופים.

העלילה מספרת על רשת מרכולים שהעזה להעלות מחירים בתקופת שפל כלכלי באיטליה ועקרות הבית המיואשות נקטו עמדה ופשטו על החנויות ובזזו מכל הבא ליד, בלי לשלם. מנהלי המקום ספגו מכות והמשטרה פתחה במצוד אחר הגנבות, שהחביאו את המרכולת מתחת לבגדיהן.

שתי נשים שכנות מגיעות לביתן עם הסחורה הגנובה, חלק ממנה הן מסתירות בדירה וחלק – מתחת למעיל והן מעוררות רושם- כל אחת בתורה - שהן בהריון. העלילה מתפתחת לכיוונים הזויים ומטורפים כשבתווך הבעלים שלהם וגם דמות של שוטר, קברן, קצין ואבא של בעל הדירה, כולם אדם אחד, אולי היחיד שאינו דמות נבובה כשאר הנפשות.

וכך קורה שההצגה מטפלת בתבשילים מעוררי סלידה כמו פטה לכלבים, תולעים לתוכים ושימורי ראשי שפנים, שנלקחו בשוגג, אך נרקחים לנזיד מהביל. אגב, לפי עטיפת הקופסא אין מדובר בשפנים, אלא בארנבות, אבל הדבר לא משנה ממש את המרשם המחליא.
אנו פוגשים גם ביולדת שמטמינה שימורים מתחת למעיל וירידת המים שלה היא שימורי זיתים במי מלח הזורמים בשפע וכמעט מגיעים לראשי המסובים בשורה הראשונה, שפתאום ממהרים לקנח חוטמם.

מה עוד בתפריט? ובכן, יש גם קברן צולע, קצין וסמל שרק השפם מבדיל ביניהם, ואביו של גיבור המחזה שמגיע גם הוא להילולה. גופה אחת נתלית על קולב בארון ועוד אירועים ותמונות פרועים היוצאים מגדר שליטה, גם של המחזאי וגם של השחקנים וגם של הקהל המגיב בצחוק פרוע.

מעין עמרני כאנטוניה היא מצוינת ונהדרת, משחקת באופן קולח ומקצועי. שירה בליץ כמרגריטה היא השכנה הנאבכית, ומשחקה יפה מאוד, אמין ומצחיק. צחי עמר כלואיג'י הוא מעולה ומשחקו אמין וראוי. אבישי בן גל בדמות ג'ובאני, גיבור העלילה, הוא נפלא ומשחקו הולם וללא רבב.

ויטלי פסיק בשלל הדמויות, גונב את ההצגה, משחקו משעשע ונפלא ובהחלט יש לו פוטנציאל וכשרון רב. דפנה פרץ עיצבה את התפאורה היפה והתלבושות והרקע של הבניין השכן הוא מצוין. דולב ציגל עיצב תאורה נכונה ומדויקת, ואפי שושני אחראי למוזיקה הנעימה.
הבימאי גילי אמיתי ביים הצגה מטורפת ביד כישרונית ולהטט עם השחקנים הצעירים באורח מוצלח.

"ניסים ונפלאות בקופסאות שימורים" היא הצגה משעשעת שנועדה לבדר, אך היא בהחלט נוקבת ומהווה ביקורת חברתית על שחיתות שלטונית ועל מאבקם של אנשים פשוטים מול בעלי עסקים חמדניים.