הזיהומים הנפוצים בהריון

זיהום בדרכי השתן מהווה את אחת הבעיות השכיחות בהריון. השכיחות עולה בהריון בגלל גורמים פיזיולוגיים: רמת הפרוגסטרון בהריון עולה ובנוסף מתחולל שינוי אנטומי עם גדילת הרחם והגברת הלחץ שהוא יוצר על השלפוחית.

עמידה ממושכת של שתן בשלפוחית, מהווה כר פורה להתרבותם של חיידקים. התסמינים המורגשים בעת זיהום בדרכי השתן הם כאבי בטן המלווים בדחיפות ובתכיפות במתן שתן. במצבים אלה חשוב להגיע לבדיקת רופא ולשליחת תרבית שתן, על-מנת לאבחן את הזיהום, במידה וקיים.

במקרים מסוימים, התסמינים לא מורגשים, אך חשוב לציין כי גם דלקת ללא תסמינים הינה בעייתית. במידה והבעיה אינה מטופלת, היא עלולה להוביל לזיהום של הכליות והדם. דלקת בדרכי השתן אף עלולה להוביל לצירים מוקדמים וללידה מוקדמת. לכן מומלץ להגיע לבדיקות שוטפות ולשלוח תרביות שתן בהתאם להמלצת הגניקולוג כדי לבדוק שהאישה אינה סובלת מזיהום בדרכי השתן.

כמו-כן, רצוי להקפיד בהריון על שתייה מרובה שמפחיתה לעיתים דלקות בדרכי השתן. במידה ויש נטייה לדלקות חוזרות, חמוציות עשויות לסייע גם כן. במקרים קיצוניים ימליץ הרופא על טיפול אנטיביוטי לצורך מניעה.

זיהום מי שפיר הוא תופעה נדירה ביותר, אך מסוכנת מאוד. הגורם לבעיה זו הוא חדירת מזהמים (חיידקים או וירוסים) למי השפיר שבאופן תקין מהווים סביבה סטרילית (עקרה). זיהום מי השפיר עלול לגרום לירידת מים מוקדמת ובעקבותיה לידה מוקדמת, ולהפך, זיהום עלול להיגרם גם לאחר ירידת מים. חיידקים אלה עלולים לחדור למי השפיר בעקבות מחלת חום שלא טופלה או בעקבות זיהום וגינלי קשה, ולכן יש לעקוב אחר מחלות חום בהריון ולטפל בהן.

זיהום מי השפיר (כוריואמניוניטיס) נמצא כקשור בתחלואה עוברית קשה, הכוללת נכות ואף תמותה. דליפת מי שפיר שאינה מטופלת, עלולה להוביל אף היא לזיהום מי שפיר, במידה וישנה רטיבות חריגה בנרתיק, ותמיד כאשר קיים חשש לדליפת מי שפיר, יש לברר את העניין לעומק.

במקרים רבים, מקורה של רטיבות חריגה בדליפת שתן שנפוצה בהריון ואין בה כל סכנה. בדיקה ראשונית לרטיבות בלתי מזוהה, ניתן לבצע על-ידי בדיקה ביתית דוגמת מיטסט או בבדיקה בקופת-החולים. הבדיקה מאבחנת רטיבות שמקורה בדליפת מי שפיר המצריכה טיפול. בכל אופן, במידה ויש חשש לירידת מים, יש להגיע מיידית לבית-החולים.

זיהום נרתיקי הוא שכיח בהריון, כאשר הגורם יכול להיות פטריה (המזהם השכיח בהריון כמו שלא בהריון) או חיידק. זיהום פטרייתי אינו מסוכן להריון ולעובר, אלא משבש בעיקר את איכות החיים של האישה, בשל ההפרשות הנרתיקיות התכופות. הזיהום מאופיין הפרשה מרובה, לעיתים כמו קוטג' ובעיקר גרד מטריד ולעיתים התנפחות עזה של השפתיים וצריבה מקומית. עם זאת, כאשר מדובר בזיהום חיידקי, זה עלול להיות גורם סיכון ללידה מוקדמת, כאשר הדרך לזהות זיהום חיידקי היא לפי הריח החריף שיש להפרשות הנרתיקיות, בתוספת גרד או צריבה בנרתיק.

יש לבדוק ולטפל בכל סוגי הזיהומים הנרתיקיים החיידקים, משום שבלא טיפול, הם עלולים להסתבך ולגרום לסיבוכים בהריון. הפרשה מוגלתית מחייבת אף היא בדיקת רופא נשים. אבחנה של מקור הזיהום וטיפול נכון בבעיה, עשויים לסייע לאישה להתמודד עם בעיות אלה ולחסוך ממנה ביקורים חוזרים אצל רופא הנשים או סיבוכים שונים הקשורים בהריון.

זיהום ממזון הוא בעיה שעלולה לגרום לכאבי בטן, שלשולים והקאות עם או בלי עליית חום. במקרים אלה, חשוב להחזיר מיידית נוזלים לגוף, למרות ההקאה, בייחוד בהריון. הגורם יכול להיות הרעלה ממזון מקולקל או זיהום (חיידקי או ויראלי). במקרים של חשש לזיהום, יש לדווח לרופא המטפל אם יש עוד בני-משפחה חולים, אכילה במקום זר וכדומה.

חשוב לשמור על מנוחה כדי לאפשר לגוף להתאושש מהזיהום במהירות, בעיקר כאשר הינך הרה. מעבר לכך, ישנם מספר מזונות שיש בהם סכנה גדולה יותר לזיהום כגון: סושי או בשר ודגים נאים, ביצים לא מבושלות, מזונות שלא עברו חימום או פסטור. בנוסף למזונות אלה, ה-FDA (ארגון הבריאות האמריקני), ממליץ להימנע בהריון מממרחי כבד לא משומרים, מאכלי ים שלא עברו בישול כמו צדפות, מוצרי חלב שאינם מפוסטרים וביצים לא מבושלות, כולל ביצים רכות. כמובן שיש להימנע בהריון גם מאלכוהול וכן יש הגורסים, כי רצוי להגביל את צריכת הקפה לשלוש כוסות ביום.