שמה של מסעדת ה"לידו" בהמבורג יצא לפניה בזכות השפית המיתולוגית שלה, מרתה קליין. מסתבר שזו פשוט התמכרה לעבודתה ותפעלה את מטבחה ברמה עילאית. דמותה הונצחה לפני כעשור בסרט "המטבח של מרתה", שהפך ברבות הזמן ללהיט קולנועי.
מאז זרמו בים מים רבים ובהשפעת הסרט אנין הטעם נפתחה בבית ציוני אמריקה שבתל אביב מסעדת "מרתה" (רחוב אבן גבירול 26), על שמה של השפית המיתולוגית. בדרך זו הצליח הלהיט הקולנועי הגרמני להפוך גם ללהיט קולינרי ישראלי.
האמת ניתנת להיאמר שבחלוף הזמן ידעה "מרתה" התל אביבית עליות ומורדות. בתקופת בתוליה כיכבה בה שפית-אשפית שרקחה בידיה מעדנים של ממש. אבל הזמן, מסתבר, עשה את שלו והשפית שלנו הרימה רגליים לנסות מזלה אל מעבר לים. "מרתה" התל אביבית נותרה, אפוא, ללא "אמא דואגת", ועם שפים מתחלפים חדשות לבקרים.
מה נשתנה
אחרי נטישה ממושכת חזרנו אליה בתחילת השבוע כדי לברר מה נשתנה. היינו בשניים והפור נפל על מנות בשריות. הזמנו סטייק-אנטרקוט וסטייק-פרגית עם תוספות של ירקות מאודים. שתי המנות אכן היו במיטבן ובקבוק גדול של סודה סייע לעיכולן.
אבל ההפתעה הגדולה של הארוחה שלנו התגלמה בקינוח. היה זה קרמבל-תפוחים משובח, עשוי ביד אמונה ואפוף כולו בשטרויזל פריך. רק חבל שהוא הוגש פושר מדי ולא חומם דיו, מה שהיה נותן לו טעם פיקטנטי יותר. האספרסו שהוגש בצידו היה קפה לדוגמה וספג את כל הטעמים והניחוחות הראויים לו.
מה שהעיק על הארוחה המוצלחת שלנו היה השרות הצולע מדי של מלצרית, ככל הנראה ירוקה, שלא ידעה את יוסף הקולינרי ושכדי להשיב לשאלותינו הטורדניות נאלצה, בלית ברירה, לברר כל דבר במטבח. לעומת השרות היו השירותים בהחלט לשביעות רצוננו. בסופו של דבר שילמנו סך של 256 שקל והוספנו תשר של 10%, בתקווה שבפעם הבאה השרות ישופר. לא נותר לנו אלא לזכות את "מרתה" ב-9 מתוך 10 נקודות של הסולם הקולינרי.
