|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בקווים כלליים ניתן להגדיר את מדיניות-החוץ של "ממשלת-השינוי", כפי שהתבטא גם בפגישת בנט-ביידן וגם בזו בין יאיר לפיד למזכיר-המדינה בליקן, כהיסמכות מוחלטת הגובלת לעתים בהתמסרות, לממשל ביידן, ואף שבהחלט יש להצדיק כל מאמץ ישראלי, תהייה הממשלה אשר תהייה, לשדר על אותו גל עם וושינגטון, יהיה הנשיא אשר יהיה, יש נושאים שלא ניתן לטאטאם מתחת לשטיח
|
|
[צילום: אבי אוחיון / לע"מ]
|
|
|
|
|
"אסטרטגיית-על" היא הגדרה לתכנון מטרותיה ארוכות-הטווח של אומה בשלל נושאים חיוניים. לסין אכן יש כזאת (שגויה או נכונה, יתברר רק בעתיד) ואילו לגבי ארה"ב והמערב בכלל קשה לזהות היום מודעות משמעותית בעניין זה, לא בענייני-פנים ולא בנושאי חוץ וביטחון, עם דגש על היחסים המורכבים עם סין — ועובדה זאת מזינה וויכוח ער לא רק בזירה הפוליטית אלא גם האקדמית.
לאחרונה הופיעו, למשל, שלושה ספרים בנדון, כשמעורר תשומת-הלב העיקרי ביניהם, "אסטרטגיית ההכחשה" מאת אלברידג' קולבי, בכיר לשעבר בפנטגון ושותף לניסוח אסטרטגיית ההגנה האמריקנית ב-2018, גורס שכדי לחסום את מגמות ההתפשטות של סין (שלדעתו ברורות לחלוטין), על אמריקה ובעלות-בריתה לשקול נקיטת פעולות מלחמתיות מוגבלות טרם שיהייה מאוחר מדי. דעתו בעניין זה דומה, אגב, לתיזה של הנרי קיסינג'ר בעבר לגבי מלחמה גרעינית מוגבלת. אחרים מביעים, כמובן, דעות שונות ותולים את תקוותם בסיכויי הגלובליזציה והאינטרסים המסחריים ההדדיים בין אמריקה לסין, אך גם הם אינם מתעלמים מהאיום הסיני.
ומה בישראל? למרות שבזמנו איש לא הגדיר זאת רשמית כ"אסטרטגיית-על", הרי שרוב מהלכיו של בן-גוריון, ועוד לפני כן כל המיפעל הציוני — בניית צה"ל וקביעת תורת-הביטחון, דימונה, סימון היעדים המדיניים, "כיבוש השממה", הקמת ערים חדשות, בניית תשתיות, "קיבוץ הגלויות" ונושאים לאומיים רבים אחרים היוו בפעל דוגמה מובהקת להגשמת אסטרטגית-על מוצלחת ברובה — ואחרי הפוגה מסוימת, תקופת נתניהו פתחה סער ופרץ חדשים: צמיחה כלכלית חסרת-תקדים, צמצום האבטלה, פיתוח משאבי-טבע, הפיכת ישראל למעצמה טכנולוגית, הרחבת התשתיות — ועם זאת, התעצמות צבאית, מניעת מלחמות, ניהול אסטרטגיה יעילה נגד שלוחי אירן באזור, הבנות פרגמטיות עם רוסיה בד-בבד עם חיזוק הקשרים הביטחוניים עם ארה"ב, ובראש ובראשונה, הפיכת הקערה המדינית על פיה והקמת מערכת של שלום ונורמליזציה עם חלק חשוב מהעולם הערבי.
הממשלה הנוכחית עדיין נהנית מספיחי האסטרטגיה הכוללת של ממשלות נתניהו, אך השאלה היא לכמה זמן ובאילו תנאים? לממשלת בנט-לפיד-ליברמן המושג "אסטרטגיית-על" לא רק זר אלא בלתי-אפשרי — ולא רק בשל הנתונים האישיים, אלא בעיקר בגלל ההטרוגניות הפוליטית של מרכיביה. איך, למשל, תפעל כשתעמוד בפני החלטות חשובות באמת, בין שספציפיות כמו הקונסוליה האמריקנית "לפלשתינים" בירושלים, ובין שבעלות השלכות חמורות כמו העימות עם אירן שעל-פי סימנים מסוימים ההכרעה לגביו הולכת וקרבה? בקווים כלליים ניתן להגדיר את מדיניות-החוץ של "ממשלת-השינוי", כפי שהתבטא גם בפגישת בנט-ביידן וגם בזו בין יאיר לפיד למזכיר-המדינה בליקן, כהיסמכות מוחלטת הגובלת לעתים בהתמסרות, לממשל ביידן, ואף שבהחלט יש להצדיק כל מאמץ ישראלי, תהייה הממשלה אשר תהייה, לשדר על אותו גל עם וושינגטון, יהיה הנשיא אשר יהיה, יש נושאים שלא ניתן לטאטאם מתחת לשטיח — כמו הקונסוליה הנ"ל או המאבק בטרור ופרשת NSO, וכמובן אירן.
נראה שברקע גישתה הלעיתים חובבנית של הממשלה בעניין היחסים עם ארה"ב עומדים זה בצד זה הרהורי-לב וחוסר הבנה לגבי המציאות הנוכחית בפוליטיקה האמריקנית שסימני-ההיכר הבולטים שלה הם השחיקה במעמדו של הנשיא ביידן, העימות הקיצוני בחברה האמריקנית, כתישת רבים מהערכים הדמוקרטיים שאפיינו בעבר את האתוס האמריקני, תופעה שמתבטאת גם באנטישמיות הגוברת — וכפועל יוצא, גם בנושאים הישראלים. אם לשפוט על-פי הכישלונות האחרונים של הדמוקרטים בהצבעות בווירג'ניה, בניו-ג'רסי ובמינסוטה ייתכן אומנם שהחלה להתעורר התנגדות בקרב בוחרים דמוקרטיים לנטייה המוגזמת שמאלה של מפלגתם, אך בכל מקרה, מדיניות החוץ הישראלית צריכה להיות מספיק מפוכחת ועניינית כדי להבטיח את מטרותיה העיקריות בכל מצב נתון - ומבחינה זאת, היחסים עם אמריקה, לרבות עם יהדות אמריקה, הם בהחלט סוגיה שמקומה ב"אסטרטגיית-העל" שלנו, אם תהייה כזאת.
|
| תאריך:
|
17/11/2021
|
|
|
עודכן:
|
17/11/2021
|
|
זלמן שובל
|
|
בסרט התיעודי "הסוד ההולנדי" של אורלי וילנאי וגיא מרוז על אברהם רות, משנת 2019, ששודר בשעתו בערוץ 13, שואלת אורלי וילנאי את אברהם רות, תוך שהיא מצביעה על הבית שבאמסטרדם שבו הוא נולד, מה זה אומר לו. הוא עונה ביובש. "שום דבר מיוחד. יש בית ויש בית שעוברים אליו". מה שמדבר אליו זה מכתב שהוא קיבל מאחותו מאושוויץ זמן קצר לאחר שחרור מחנה הריכוז ולפני שהיא נפטרה ממחלת טיפוס המעיים. זה לא רק דיבר אליו אלא הוא היה נרגש על סף דמעות, כאילו זה עתה קיבל את הבשורה. חשבתי לעצמי כמה אנו שונים גם בדברים סמליים כמו בית. כשאני הסתכלתי על הבית הגדול והיפה שבו נולדתי וגדלתי והוא נתפס, כמה חודשים לאחר כיבוש פולין, על-ידי קצין נאצי - חרב עלי עולמי. בשל הזעזוע הזה נמחק מזיכרוני פרק שלם של חיי בגטו של עירי זדונסקה וולה.
|
|
|
|
|
ביקרתי בימים אלה בבית הקברות של קיבוץ עין גדי. הוא ממוקם בפאתיו המערביים של הקיבוץ, כמעט נושק למרגלות צוקי עין גדי המרהיבים. זה בית עלמין קטן בשטחו ובמספר קבריו ובו להערכתי קצת למעלה מ-100 קברים. במהלך הביקור צדה את עיני מצבה-אנדרטה בולטת הממוקמת בשטח בית העלמין ועליה שלט בערבית לזכרו של טייס ירדני שהופל ב-1966 על-ידי טייס חיל-האוויר האגדי "אלוף ההפלות" רן פקר.
|
|
|
|
|
רבים מדברים על השינויים המתרחשים בשוק העבודה והואצו בתקופת הקורונה, בחלק ממדינות אירופה אף החלו להיערך לעניין.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בשבועות האחרונים ישנה התרופפות במשילות של הרש"פ בגדה ואיבוד השליטה של מנגנוני הביטחון על הסדר הציבורי בשטחים הנתונים לאחריותה ולשליטתה הבלעדית של הרש"פ, התופעה הגיעה לשיא בימים האחרונים בעיר ג'נין בצפון הגדה. עשרות חמושים פלשתינים, לבושים במדי הזרוע הצבאית של חמאס "עז א-דין אל-קסאם" הופיעו בהלוויתו של בכיר חמאס ווצפי קבהא, השר לשעבר לענייני אסירים, ובהלוויה שבה השתתפו אלפי תושבים הונפו דגלים ענקים של תנועת חמאס, הכל מתחת לאפם של מנגנוני הביטחון של הרש"פ שאמורים לשלוט בעיר ג'נין.
|
|
|
|
|
