|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
קוסמה, נעלמת בנוף [צילום: מרגלית מולנר-גויטיין]
|
|
|
קוסמה יואי מאניה
|
|
התערוכה במוזאון ת"א מושקעת ומתפרשת על מספר אולמות ● זוהי הצלחה ראויה לשבח למרות כל המתנשאים המתיימרים להמעיט בערכה
|
|
|
קוסמה, מיצג [צילום: מרגלית מולנר-גויטיין]
|
|
|
|
|
בעשור האחרון כל תערוכה של קוסאמה בעולם מייצרת היסטריה, תורים ארוכים והזמנות חודשים לפני פתיחת התערוכה. מה הסיבה לקוסאמה-מאניה?
לא אפרט כאן את כל ההיסטוריה של האמנית שזוכה לכתבות נרחבות ולהצלחה עצומה, למרות שכבר 40 שנה היא לא מופיעה בחוגים האמנותיים. היא אישפזה את עצמה במוסד פסיכיאטרי ביפן בשנת 1977 ומשם המשיכה ליצור.
היא לקחה חלק בביאנלה בוונציה ב-1966 באופן לא רשמי, במיצב של כדורי כסף, מחוץ לביתנים. ב-1993 כבר הציגה באופן רשמי כנציגת יפן בביאנלה ה-45, כשהיא מלווה בפסיכיאטר האישי שלה. המוטיב המרכזי בביתן היה הדלעת המנוקדת שהפכה כבר לאיקון וסימן הכר שלה.
קוסמה מספרת על ילדות קשה והתעללות מצד אימה, שהוציאה את כעסה על ילדיה עקב הבגידות של בעלה. כבר מגיל 14 סבלה מהפרעות נפשיות, פחדים והזיות. כשהייתה בת 10 התחילה מלחמת העולם השנייה שהחריפה את מצבה הנפשי.
האמנות הייתה הברירה היחידה שלה. הבריחה מהמציאות. בעבודותיה משנים אלה אימצה את הטכניקה הזמינה ביותר: הקולאג'. בין המוצגים כאן - פניה עם חיות, רמשים ויצורים משונים מסביב.
|
|
פואנטליזם והנקודות של קוסמה יואי
|
|
|
ציור הנקודות מעלה במחשבתי זרם אמנותי הנודע בעולם האמנות בשם פואנטליזם ● זהו סגנון ציור פוסט אימפרסיוניסטי שהתפתח בצרפת בין השנים 1884-1900, ומבוסס על ציור בנקודות
|
| ▪ ▪ ▪ |
העבודות הרבות עם הנקודות המדויקות היו ועדיין הינן עיסוק מרגיע למצבה הנפשי. רבים רואים בסגנון זה חלק מפופ ארט ונוטים להמעיט בערכו. לקוסמה זה לא משנה. ממרום 92 שנותיה כיום לא אכפת לה מסגנונות אמנותיים או מתנועות פוליטיות או פמיניסטיות. היא מרוכזת בעבודתה - המרפא לנפשה.
דווקא ציור הנקודות מעלה במחשבתי זרם אמנותי הנודע בעולם האמנות בשם פואנטליזם (פוינט=נקודה). זהו סגנון ציור פוסט אימפרסיוניסטי שהתפתח בצרפת בין השנים 1884-1900, ומבוסס על ציור בנקודות. בניגוד לאוטומטיזם של הנקודות בציור של קוסמה, כאן זוהי השקפה מודעת לעצמה, המבוססת מדעית על תורת שבירת האור של ניוטון. מטרתו ליצור "תעתוע אופטי" על-ידי ציור נקודות מדויקות של צבעי יסוד היוצרים צבע חדש בעין המתבונן.
הידועים והמובילים בזרם זה היו פול סניאק ופול סרה. אמנים ידועים כמו קמיל פיסרו, סיסלי ואף ואן גוך ומאטיס, ניסו את כוחם בטכניקה זו, אך לא התמידו בה, שכן היא דרשה סבלנות ועבודה מדויקת שגזלה מהם זמן רב. זאת, בניגוד להשקפת האימפרסיוניזם (ממנו שאבו את עיקרי האמנות), תנועה בה הרגעיות, מהירות הזמן בן החלוף, קבעו את מהות היצירה. בזמן זה מוצגת במוזאון אורסה בפריז תערוכה של אוסף סיניאק וחבריו לזרם זה (את התערוכה ראיתי באוקטובר 2021, לפני סגירת השמיים לצרפת).
|
|
|
|
|
קוסמה, חדר [צילום: מרגלית מולנר-גויטיין]
|
|
|
בהמשך, עזבה את יפן ועברה לארה"ב, שם התחברה לאמנים כמו אנדי וורהול וחבורתו. בהשפעתו ומתוך רצון להיחשף ארגנה הופעות פרובוקטיביות, הצטלמה בעירום ועודדה אחרים ללכת בעקבותיה. בפסטיבל 'הגוף העירום' שארגנה בהולנד (1967) היא צובעת גברים ערומים בנקודות וקווים. היא משתתפת בפסטיבל המוזיקה וודסטוק ונראית בצילום בורחת מהמשטרה (ראו סרט הוידאו בתערוכה). היא מנסה להשתלב בנוף כשהיא צבועה או לבושה בנקודות, סימן ההיכר שלה.
הפריצה הגדולה שלה החלה ב-1989 כאשר רטרוספקטיבה של עבודתה הוצגה במרכז לאמנויות עכשוויות בינלאומיות בניו-יורק. אוצרת התערוכה הייתה אלכסנדרה מונרו, שבשנות השמונים חיה ולמדה ביפן ואף עשתה דוקטורט בנושא אמנות ופוליטיקה ביפן אחרי מלחמת העולם השנייה. מאז נסקה הפופולריות של קוסמה. גם בעיר הולדתה מצומוטו הקימו מוזאון לכבודה וילדי העיר מוזמנים לבקר שם בקביעות. גם בטוקיו הבירה הוקם מוזאון על שמה (2017).
|
|
|
|
|
קוסמה [צילום: מרגלית מולנר-גויטיין]
|
|
|
פרשנים מייחסים את הצלחתה הרבה לעידן האינסטגרם. עבודותיה צבעוניות וצעירות ומצטלמות יפה. אנשים מרבים להצטלם "סלפי" על-רקע עבודותיה. הפצתם התאפשרה בעיקר הודות לאינסטגרם ולרשתות החברתיות. התערוכה במוזאון ת"א מושקעת ומתפרשת על מספר אולמות. זוהי הצלחה ראויה לשבח למרות כל המתנשאים המתיימרים להמעיט בערכה. רוצו לראות!
|
|
|
קוסמה, מוזיאון תל-אביב [צילום: מרגלית מולנר-גויטיין]
|
|
|
|
| תאריך:
|
19/12/2021
|
|
|
עודכן:
|
19/12/2021
|
|
מרגלית מולנר-גויטיין
|
|
זיכרונות ישראל (ישרולנה) כהן מקרבות בנגב  73 שנה לכיבוש באר שבע בידי כוחותינו יש לקרוא בקובץ הזיכרונות של כהן בשני מסלולים: האחד, זיכרונות של מי שעמד בליבם של קרבות בנגב ויודע לבחון מהלכים שנעשו בטעות בזדון או בחוסר תשומת לב ובמסלול השני - כמי שמבקש לשמור על ערכים מקודשים לפלמ"ח גם בסערת הקרב מול צבא סדיר
|
|
|
|
|
הידיעה המשמחת, ובמידה רבה גם החשובה של השבוע המסתיים הגיעה מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. נאמר בה כי בשנה האזרחית המסתיימת חל גידול של כ-30 אחוזים בעלייה לישראל. עלייה בעלייה. כמאמר התנא או האמורא כי גדול יום קיבוץ הגלויות כיום בריאת העולם. בוודאי מנקודת מבט יהודית.
|
|
|
|
|
האם הד"ר יפעת שאשא ביטון היא נכס למפלגת תקווה חדשה או שמא היא נטל כבד על כתפי המפלגה? בואו נעיין בקורות חייה כפי שמפורטים בויקיפדיה, וכפי שחיפשתי ומצאתי במקורות אחרים.
|
|
|
|
|
אחד העיוותים בנושא העונשין בישראל הוא הפער הגדול בין עצורים לאסירים. מסתבר שאסירים שפשעיהם הוכחו במשפט והוטל עליהם עונש מאסר נהנים מתנאים סבירים יותר בכלא ממצבם ותנאיהם של עצירים. ההיגיון [שחסר מאוד בשירות בתי-הסוהר ("שבס")] מחייב שאדם שהוא חשוד ונעצר מחמת חשדות או חשש שיפריע לחקירה [כמו בהשמדת ראיות, תיאום עדויות, בריחה מהארץ וכדומה] שהוא בחזקת חף-מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו, יזכה לתנאי מעצר משופרים, שלא יפגעו בבריאותו, בכבודו ובזכויות האדם והאזרח שלו. והנה בישראל מצבו גרוע וקשה ממצבו של אסיר.
|
|
|
|
|
זה שנים שאני יודע שאת הסרקזם שלי לא מבינים. לפיכך, שותפתי בתוכנית הרדיו "הקול היהודי ברדיו נוצרי" ב-21 מדינות ברחבי ארה"ב מקפידה תמיד להסביר את דברי, שמאזין שלרגע לא שם לב או לא הבחין שאני הוא זה יחשוב שאנחנו מצהירים בכל הרצינות שמדינת ישראל הפכה את עזה לגטו ואנחנו מרעיבים את התושבים שם, מונעים מהם מים, גורמים לצעירים להיות עקרים ומסממים אותם (אנחנו עושים דברים נוראים נוספים, אך חיילי צה"ל במפורש לא אונסים נשים ערביות שכן הם לא רואים אותן כבנות אנוש כי אם כתת אנוש - השטות הזאת זיכתה מסטרנית באוניברסיטה העברית בתואר שני - השוואה שלנו לנאצים, בלי לדעת שלנאצים היו חוות של נשים יהודיות שהשתמשו בהן בתור זונות).
|
|
|
|
|
