|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
אונית בת גלים [צילום: אילן ברונר/לע"מ]
|
|
|
פרשת אניית "בת גלים"
|
|
לפני 68 שנים, ב-28 בספטמבר 1954 ערב ראש השנה, נעצרה על-ידי המצרים בפתחה הדרומי של תעלת סואץ אונייה בשם "בת גלים" ● אנשי צוותה עשרה במספר, כולם ישראלים, נכלאו ועונו בכלא המצרי ושוחררו בתום מאה ימי שבי
|
|
אניית "בת גלים" נשלחה באופן יזום על-ידי ממשלת ישראל לעבור בתעלת סואץ כשהיא נושאת דגל ישראל ולהפגין בפני כל העולם את זכותה החוקית של ישראל לתנועה חופשית בתעלת סואץ ולהעמיד את המצרים במבחן, אם אכן יאפשרו מעבר אונייה ישראלית בתעלת סואץ כפי שמחויבים על-פי "אמנת קושטא".
רקע לפרשת אניית "בת גלים"
תעלת סואץ נחנכה בשנת 1869. אורכה כ-193 ק"מ, רוחבה של התעלה נע בין 250 ל-500 מטרים, ועומקה בין 10 ל-20 מטרים. חשיבותה הגדולה של התעלה היא מתן האפשרות לספינות הנעות בין אסיה לאירופה להימנע מהצורך להקיף את אפריקה דרך כף התקווה הטובה והאוקיינוס האטלנטי הסוער, ובכך לקצר ולהוזיל משמעותית את הדרך. בשנת 1888 חתמו בריטניה, גרמניה, צרפת, איטליה, רוסיה והאימפריה העות'מאנית שהיו אז מעצמות ומדינות נוספות על אמנה בינלאומית אמנת קושטא (קונסטנטינופול) שקבעה כי לכל האומות זכות מעבר שיט חופשי בתעלת סואץ, וכי תהיה פתוחה תמיד בכל עת במצב שלום או מלחמה למעבר חופשי לספינותיהן של כל האומות. האמנה קובעת הלכה למעשה את מעמדה של תעלת סואץ כנתיב מים בינלאומי, אשר זכות המעבר החופשי בו צריכה להינתן לכל, ללא הבדל בהשתייכות לאומית של הספינה, בסוג הספינה, או במטענה. נוסח האמנה הוסכם על המדינות החותמות ב-2 במרץ 1888 והיא נחתמה בחודש אוקטובר 1888.
לאחר סיומה של מלחמת העצמאות, ב-1949, חסמו המצרים את תעלת סואץ למעבר אניות וסחורות לישראל וממנה בניגוד לחוק הבינלאומי - אמנת קושטא (1888), המבטיחה מעבר חופשי בתעלה. בתחילת שנות ה-50 החל מתגבש הסכם בין בריטניה למצרים על הסגת כוחות הצבא הבריטי מבסיסיהם שבאזור תעלת סואץ. ביולי 1954 הודיעה בריטניה כי תפנה את כוחותיה ממצרים תוך שנתיים.
ממשלת ישראל ראתה בדאגה התפתחות זו, וחששה מהשתלטות והלאמה מוחלטת של המצרים על התעלה, וקץ סיכוי או אפשרות בעתיד למעבר אניות סחורות מטענים לישראל או ממנה דרך תעלת סואץ, שמשמעותו המעשית פגיעה בכלכלת ישראל ובתחומים אחרים.
בישראל בחנו מספר דרכים לעיכוב ביצוע ההסכם הבריטי-מצרי, או לשינוי תוכנו כך שיאפשר הבטחת מעבר אניות סחורות ומטענים לישראל וממנה. משרד החוץ ניסה למנוע באמצעות מגעים דיפלומטיים את מימוש ההסכם. בין השאר, נפגש בעניין זה שגריר ישראל בארצות הברית אבא אבן (שימש במקביל באותה עת גם בתפקיד שגריר ישראל באו"ם א.א) עם מזכיר המדינה האמריקני דאלס אך ללא הצלחה יתרה.
מבצע מעבר "בת גלים" בסואץ
בקיץ 1954 החליטה ממשלת ישראל בראשה עמד אז משה שרת, לקבל את המלצת אמ"ן להפגין את זכותה החוקית של ישראל לתנועה חופשית בתעלה, באמצעות העברת אניית סוחר נושאת דגל ישראל דרך התעלה. שתגיע לתעלה מדרום לצפון ולהעמיד בכך את המצרים במבחן, אם אכן הם מכבדים את אמנת קושטא.
לצורך כך רכש משרד הביטחון באוגוסט 1954 באמצעות חברה ישראלית "פוסידון ספנות בע"מ" מחברה בקוסטה ריקה, ספינה בשם "פרימה" ושמה הוסב זמן קצר לאחר רכישתה על-ידי החברה הישראלית ל"בת גלים". הספינה, שנבנתה בהולנד בשנת 1932, הייתה ספינה המיועדת לשיט חופים, בנפח כולל של 400 טון ובאורך של כ-46 מטר. הוסכם כי הספינה תימסר לידי הרוכשים בנמל מאסאווה באריתריאה, שנשלטה אז על-ידי חבש.
במקביל החלה חברת "פוסידון ספנות" ונציגה גבי טראוב לאתר ולבחור אנשי צוות ישראלים למשימת הפלגת האונייה מנמל מאסאווה באריתריאה לחיפה דרך תעלת סואץ. נבחרו 10 אנשי צוות. לרב חובל של "בת גלים" נבחר צבי שידלו איש ים ותיק שהיה בשנות ה-40 מדריך בבית הספר הימי בחיפה איש הפלי"ם וחיל-הים. לסגנו נבחר רפאל שפינט (שפוקי). שאר חברי צוות "בת גלים": מרדכי (פאול) כתריאל, קלמן פולק, יוסף (פפו) חננאל, מאיר שמולוביץ, רפי גולדברג, זרובבל (בבל) טבלין, שמאל לויצקי, אלכס צור.
ב-1 בספטמבר הגיעו צוות הספינה בטיסה מנמל לוד לאריתריאה ולאחר שהספינה הגיעה לנמל מאסאווה היא הועברה לידי הצוות הישראלי שהמתין במקום, והונף עליה דגל צי הסוחר הישראלי.
|
|
|
|
|
שבויי בת גלים חוזרים לארץ 1955 [צילום: אילן בראונר/לע"מ]
|
|
|
הממשלה מתלבטת לגבי המבצע
הספינה הייתה מוכנה להפלגה, אך ממשלת ישראל עדיין התלבטה-היססה באשר למבצע. היו שהתנגדו או שהסתייגו מהמבצע להעביר את הספינה "בת גלים" בתעלת סואץ. ובינהם הרמטכ"ל, משה דיין. לאחר עיכוב בן מספר ימים הורה ראש הממשלה משה שרת להוציא את המבצע לדרך. קרוב לשלושה שבועות המתין צוות האונייה בנמל מסאווה באריתריאה עד שהתקבל אישור ממשרד החוץ להפליג. ב-20 בספטמבר 1954 הפליגה הספינה "בת גלים" מנמל מאסאווה, כאשר פניה מועדות לתעלת סואץ ועליה מטען של 93 טון בשר משומר, 30 טון עורות ו-42 טון לבידים. הפלגת הספינה עד ההגעה לתעלת סואץ, נמשכה כ-10 יום, יותר מהמתוכנן, בשל תנאי מזג האוויר.
מעצר האונייה בתעלת סואץ
בערב ראש השנה, ביום 28 בספטמבר שנת 1954 בשעה 5 בבוקר לערך הגיעה ספינת "בת גלים" לפתחה הדרומי של תעלת סואץ וזיהתה עצמה. בסביבות השעה 6 בבוקר הטילה עוגן כמקובל. בשעה 8 בבוקר לערך עלו על הספינה פקידי מחלקת הבריאות וההגירה המצריים לבדיקה שגרתית. הבדיקה נעשתה באווירה ידידותית. כעבור זמן קצר התקרבה למקום סירת משמר מצרית מלווה בחוליית חיפוש. אנשי סירת המשמר עלו לספינה ערכו בה חיפוש מדוקדק, והורו לרב החובל להפליג עד נמל פורט איברהים הממוקם בתעלה. שם נקשרה הספינה לרציף תחת שמירת חיילים מצרים חמושים. בחצות הלילה הודיע התובע המחוזי לרב החובל שידלו כי הצוות מואשם ברצח שני דייגים מצרים ביריות בעת הפלגתם וכי הספינה הישראלית ירתה על ספינת דייג מצרית.
כליאת אנשי צוות "בת גלים" ועינויים
משך יום יומיים לאחר שהאונייה נעצרה המשיך צוות הספינה לשהות עליה, אנשי הצוות הובלו תחת משמר מצרי לבית כלא צבאי שם הוכו ועונו. בהמשך הועברו לבית כלא אזרחי בקהיר שם היחס אליהם השתפר מאד. נציגי האו"ם הגיעו לבקרם וכמה מהעצורים סיפרו לאנשי האו"ם כי היחס אליהם מצד המצרים היה קשה. כתגובת ענישה על תלונות העצורים לנציגי או"ם שבאו לבקרם הושמו העצורים בבידוד (מעין צינוק) למספר שבועות. מעצרה של הספינה הישראלית זכה לסיקור נרחב בעיתונות בארץ ובעולם. ידיעות בדבר מעצרה התפרסמו ברחבי העולם.
דובר משרד החוץ הישראלי הגדיר את טענות המצרים שאנשי צוות אניית בת גלים ירו והרגו דייגים מצריים כבדותה ומסר לעיתונאים כי האונייה היא אניית סוחר שהייתה בדרכה מנמל מאסאווה לנמל חיפה לא הייתה מזויינת ולא פגעה באיש. הדובר ציין כי זכותה המלאה של האונייה "בת גלים" לעבור בתעלת סואץ שהיא דרך ים בינלאומית הפתוחה בכל עת לספינותיהן של כל האומות. זכות המעבר החופשי בתעלת סואץ מובטחת על-פי אמנת קושטא שבתקפה המחייב הכירה מצרים לא מכבר.
ביום 4 בדצמבר 1954 הודיעו השלטונות המצרים לאנשי הצוות כי בוטל אישומם ברצח דייגים מצרים, והוגשו נגדם כתבי אישום חדשים בגין חדירה ללא רשות למים טריטוריאליים וכן כניסה לשטח צבאי סגור. כל העת פעלה ישראל במישורים ובמגעים דיפלומטיים לשחרר את אנשי צוות הספינה.
ב-7 בדצמבר הודיעה מצרים כי בדעתה לשחרר את הספינה "בת גלים" ואת צוותה לישראל. ב-1 בינואר 1955 בתום 100 ימי שבי, נלקחו אנשי הצוות העצורים לגבול ישראל מצרים, סמוך לרצועת עזה וחצו רגלית את הגבול לישראל שם חיכו להם כלי רכב ישראלים, זאת, בניגוד לדרישת ישראל כי על המצרים לשחרר את אנשי הצוות יחד עם ספינתם ולהתיר לה להמשיך בדרכה.
אנשי הצוות המשוחררים התקבלו בשובם בקבלת פנים חמה כגיבורים ואף נערכה להם קבלת פנים חגיגית אצל ראש הממשלה משה שרת. דרישתה של ישראל להחזרת הספינה לא נענתה, אניית "בת גלים" נותרה בנמל פורט איברהים עד ערב מלחמת ששת הימים, אז טובעה כחלק מפעולותיהם של המצרים לחסום את התעלה.
תוצאות הפרשה
המבצע הסתיים למעשה בכישלון ולא השיג את יעדיו או מטרותיו. שלטונות מצרים לא שינו מדיניותם והמשיכו בסגר הימי שהטילו על ספינות וסחורות המפליגות לישראל. המבצע אף לא הצליח לעכב את ביצועו של "הסכם בסיס התעלה" בין מצרים לבריטניה וב-1956 פינו הבריטים כוחותיהם מתעלת סואץ. ממשלת ישראל ספגה ביקורת רבה בעקבות כישלון המבצע, והואשמה בחוסר תבונה ותכנון שהתלווה להוראה לשלוח ספינה ישראלית אזרחית לחצות את תעלת סואץ, תוך סיכון אזרחים ישראלים, אף שהיה ברור מראש כי לא תצליח במשימתה.
|
|
|
שבויי אונית בת גלים חוזרים ארצה [צילום: אילן ברונר/לע"מ]
|
|
|
|
| תאריך:
|
04/10/2022
|
|
|
עודכן:
|
04/10/2022
|
|
אלי אלון
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
בני אשר
|
30/01/23 19:52
|
|
כמה קלישאות נכתבו סביב החגים. סיר לחץ שעלול להתפוצץ בכל רגע, נתונים מפחידים על עליה באחוזי הגירושים לאחר החגים והכי גרוע, זוגות חברים שנראה אצלם הכל מושלם, הכי מפחיד. אז אנחנו פה כדי להרגיע. קחו נשימה, הכינו קפה והחכימו.
|
|
|
|
|
יום הכיפורים הוא אחד מימי השיא בלוח השנה היהודי אך עם זאת רבים מאיתנו חוששים מהצום הארוך, מזג האוויר החם ואם יש ילדים קטנים בבית אז - איך מעסיקים אותם בלי להתעייף יותר מידי מהצום? רגע לפני היום המיוחד הנה המלצות מיוחדות:
|
|
|
|
|
הבית העליון של הפרלמנט הרוסי במוסקבה, "מועצת הפדרציה", צפוי היום לאשר באופן רשמי (יש לי תחושת בטן עמומה שזה יהיה פה אחד) את סיפוחם הבלתי חוקי של ארבעת המחוזות האוקראינים לרוסיה. זה יקרה יממה אחרי שהבית התחתון, ה"דומה", אישר אף הוא את הסיפוח פה אחד, אלא מה.
|
|
|
|
|
היום יותר מתמיד אנחנו חייבים לחזור לאירועים הפוליטיים העצובים, שהתרחשו בשנים 132-136 לספירה, ולראות איזה אסון לאומי כבד נגרם לעם היהודי בארץ ישראל, כשעל החזון הלאומי שלנו השתלטו גלי המשיחיות הסהרורית. אומנם, בבתי הספר אנחנו שרים עד היום שירי תהילה לגיבור בר כוכבא, אך למרבה הצער, אנחנו מתעלמים מהאסון הכבד, שפקד את העם היהודי בעקבות צעדים משיחיים מסוכנים של האדם, לו אנחנו שרים היום את שירי ההלל ברטט ובהתרגשות. האסון הוא בקבורת הקיומיות הלאומית היהודית העצמאית בארץ ישראל, שגם קבר את חייהם של מאות אלפי יהודים, שנסחפו אחרי המשיחיות, שזכתה לגיבוי של מעצבי עולם ההלכה היהודית, כשהבולט בתמיכתו היה רבי עקיבא.
|
|
|
|
|
אמצעי המדיה כיום על ענפיהם ושלוחותיהם בכול מקום, וישראל אינה יוצאת מכלל זה, שמטבעם ותכונותיהם להבליט הקצנה, הם בפועל מסייעים לימין. זאת מכיוון שהימין רואה אותם בלאו הכי כמשקפים את השמאל ובכך הוא מתייחס אליהם כאל גורם מאחד במערכה נגד היריב. לאמור, הכלל הוא כמו חשיבות של פרסום, בכול מחיר, לפי האמירה הידועה, I don't care what you write as long as you spell correctly my name.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אלון קוחלני
לראשונה בעולם פורסם מחקר המציע אמת מידה להטלת אחריות פלילית על קציני ציות  יש הכרח לנקוט בדרך אחרת כדי להגן על אינטרס הציבור
|
|
|
|
|
אלי אלון
מהתרשמות שלי ומהבנה בנושאי איכות סביבה השיקום האקולוגי והנופי של מקטע הנחל בפ"ת רחוק מלהיות מספק ומוקדם לדבר על "שיקום הנחל
|
|
|
|
|
דן מרגלית
ההפרעות האלה של אנשי המשטרה יובילו במוקדם או במאוחר למלחמה אלימה בין הציבור הדמוקרטי לבינם איני בעד, אבל יודע שזה יגיע, ורק באשמת בנימין נתניהו ואיתמר בן-גביר
|
|
|
|
|
מתן גולדבלט
מצד אחד, התביעה בבית הדין תשאף לפעול ככל האפשר בשיתוף פעולה עם הרשויות במדינה כדי שימלאו את חובתן (וכך ליישם את עקרון המשלימות). מצד שני ובמקביל, התביעה בבית הדין תישאר ערה לסמכותה...
|
|
|
|
|
עמנואל בן-סבו
לפני חודשים אחדים החליטו להפסיק להאכיל את הדולפינים המאולפים בסרדינים ובמקרלים, הפסיקו לשדר את מדורת השבט, הקריינים נעלמו, המגישים נאלמו, התחקירנים התאדו, הפרשנים נגוזו
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
