בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
ישיבת ההמשלה ה-37 [צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ]
|
|
|
תירגעו, תתרגלו
|
תהיו אופוזיציה לוחמנית אך אחראית. תנו לממשלה החדשה להוכיח שהיא טובה מקודמתה. גם אם יש בה יותר מדי חרדים לטעמכם. גם אם יש בה שרים שאינם כלבבכם. גם אם שנוא נפשכם חזר לראשות הממשלה. חזרה המשילות לישראל
|
כמו כל חילופי שלטון בדמוקרטיה מבוססת, גם אצלנו, מהפכים תמיד מעוררים דאגות, בנוסח: מה יהיה עכשיו? אפילו ברוסיה, אחרי שבעים שנות קומוניזם מדכא, לא בקלות ההמונים העניים הסתגלו לשינוי המשטר, הגם שהביא עימו בשורות של חופש, רווחה והקלה. טבעה של דמוקרטיה אמיתית הוא כי אין שלטון-עד של מפלגה אחת, תנועה אחת, זרם אחד. אצלנו השיא היה במאי 1977. אחרי עשרות שנות שלטון "נצחי", "בלתי מעורער", ש"אין לו תחליף", זה קרה. מפא"י והשמאל פינו את השלטון ליריב המר מימין - הליכוד. את המהפך חוללו פתקי הבוחרים בקלפי. נקעה נפשו של העם מן השלטון הממושך והמתנשא, שהתלות בו הייתה עזה. ועדיין, המהפך כשלעצמו עורר דאגות, גם בקרב אלה שחוללוהו. קץ הדמוקרטיה, מלחמות באופק, משטר פאשיסטי - מה לא הוטח מכיוון השמאל בממשלה החדשה ובמי שעמד עשרים-ותשע שנה בראש האופוזיציה, מנחם בגין. מי אינו זוכר את מאמרי השיטנה שנכתבו נגדו בעיתונות החוץ ואילו מילות גנאי הוטחו בו. אותו מהפך היסטורי היה ביטוי עז לדמוקרטיה בפעולה, לאחר שפסו המאמינים באפשרות שמפא"י תשמוט מידיה אי-פעם את השלטון. מפא"י ששלטה במדינה ביד רמה, שחלשה על מקומות העבודה, שטיפחה את מוסדות התרבות שלה, שבחסותה נכתבו ספרי היסטוריה המקפחים את חלקו של המחנה ה"אחר". והנה המוני העם אזרו עוז - ממש כך - והורידוה מן השלטון. בפעם ראשונה בישראל הצעירה הוכיחה עצמה הדמוקרטיה הלכה למעשה. בגין ריכך את גלולת המהפך, כשהשאיר על-כנה את שרשרת הפקידות והיועצים, צירף לממשלתו את משה דיין והותיר מחוצה לה את נאמנו הגדול ד"ר יוחנן בדר. שלא כבמחתרת, הוא לא סמך כל-כך על "המשפחה הלוחמת", אלה שעשו עימו כברת דרך ארוכה גם במדבר האופוזיציה, והותיר על-כנה את הפקידות נטולת משוא-פנים כביכול. אותם אנ"ש מימי מפא"י הוסיפו לתת את הטון במשרדי הממשלה, תחת ראש ממשלה ושרים מן המחנה הלאומי. החרדות שנתעוררו במחנה המפסיד מיד עם בוקר המהפך התפוגגו אט אט. החזיונות הקשים שנחזו למדינה התבדו תוך זמן קצר. "מחרחר המלחמה" הפך ל"איש השלום", מוביל הסכם השלום עם מצרים ומפנה סיני. מאז, במשך למעלה מארבעים שנה עברנו כמה וכמה מערכות בחירות, התרגלנו לחילופי שלטון, אף כי ברוב התקופה הוא נתון בידי גח"ל והליכוד, בשיתוף לפרקים של המערך בממשלת האחדות הלאומית. ממשלה באה וממשלה הלכה - והדמוקרטיה הישראלית הוכיחה את חוסנה, בלטה במיוחד על-רקע הפיכות השלטון שהתחוללו אצל שכנינו, מלווים לעתים בשפיכות דמים ובהשתלטות צבאית. כך עד שכוננה הממשלה הנוכחית. מאז 2015, עם חמש מערכות בחירות וממשלות קצרות ימים, הדמוקרטיה הישראלית הפכה במידה מסוימת לאנרכיה. לא השכילה להקים ממשלות שימלאו את מלוא הקדנציה המוקצית להן. זאת מסיבה אחת ויחידה: הרכבן לא היה מבוסס על אחדות דעים אידאולוגית. הן התלכדו סביב סיסמת רק לא ביבי. חלקיקי ימין שילבו ידיים עם חלקיקי שמאל, גיבשו רוב צמוק והשיגו את השלטון, הגם שנטיית העם ברובו היא - ימין. כך זה היה עד ל1 בנובמבר אשתקד. עם שיבת הליכוד ונתניהו לשלטון, חזרו וביתר שאת מחזות עליית בגין והליכוד לשלטון לפני ארבעים-וחמש שנה. ההבדלים רבים, אבל הפחדים - אמיתיים או מדומים - דומים. שרי הממשלה הנוכחית לא ישבו בחיבוק ידיים, הזדרזו לצאת ברפורמות במגוון תחומים, ובראשן במערכת המשפט, ביחסי הרשות המחוקקת והשופטת, במערכת החינוך. הביקורת מצד האופוזיציה המתוסכלת לגיטימית, אבל קריאות למרי, אמירות ייאוש בדבר קץ המדינה וקץ הדמוקרטיה - מערערות את אחדותנו הפנימית ומסכנות את שלימות האומה. האם לכך חותרים המתוסכלים והמהלכים עלינו אימים, שאינם מקבלים את ההכרעה הדמוקרטית? טוב שיש לנו אופוזיציה חופשית וקולנית. הן זוהי מהות משטר דמוקרטי. טוב שיש לנו עיתונות חופשית, שמבקרת, שחושפת, שמאירה פינות אפלות בחיינו. אבל מה חבל שמי שהוביל את המהפכה השיפוטית האמיתית, הנהיג את האקטיביזם השיפוטי, הנשיא בדימוס של בית המשפט העליון, מכנה את תוכנית שר המשפטים "מהפכה של טנקים". האין זה אהרן ברק שהביא עלינו את מהפכת לוין, כתגובה לסמכות-היתר שנטל לעצמו בג"ץ בנשיאותו ובהשראתו לבטל חוקי כנסת? לחבריי המאוכזבים אני אומר: תירגעו. תתרגלו. תהיו אופוזיציה לוחמנית אך אחראית. תנו לממשלה החדשה להוכיח שהיא טובה מקודמתה. גם אם יש בה יותר מדי חרדים לטעמכם. גם אם יש בה שרים שאינם כלבבכם. גם אם שנוא נפשכם חזר לראשות הממשלה. חזרה המשילות לישראל. תיערכו לחזור לשלטון, אם ירצה בכם העם בבוא העת, אבל אל תערערו את יסודות המדינה, האחדות והדמוקרטיה.
|
תאריך:
|
09/01/2023
|
|
|
עודכן:
|
09/01/2023
|
|
יוסי אחימאיר
|
+אושר בכנסת: בן גביר יכהן גם כשר לחיזוק ולקידום קהילתי עד ביטול המשרד
|
21:59 09/01/23 | איציק וולף |
מליאת הכנסת אישרה את החלטת הממשלה בהתאם לסעיף 31 א לחוק-יסוד: הממשלה, לשנות את חלוקת התפקידים בממשלה כך שהשר איתמר בן גביר יכהן גם בתפקיד השר לחיזוק וקידום קהילתי וזאת עד למועד שבו ייכנס לתוקף ביטול המשרד לחיזוק וקידום קהילתי. 62 חברי כנסת תמכו בהודעת הממשלה לעומת 47 שהתנגדו.
|
|
|
|
+עובדי זרוע העבודה יפגינו נגד ההסכם הקואליציוני עם שס
|
17:16 09/01/23 | עידן יוסף |
אות עובדי זרוע העבודה במשרד הכלכלה, מלווים בנציגי הסתדרות עובדי המדינה בראשות עו"ד אופיר אלקלעי, יפגינו מחר (ג') מול לשכתו של שר הכלכלה הנכנס ניר ברקת בירושלים. זאת, במחאה על העברה של יחידות מקצועיות מזרוע העבודה במשרד הכלכלה לידי משרד הרווחה - מהלך שלדבריהם עלול להוביל לפירוק זרוע העבודה ולפגוע בעובדים ובציבור. לפי ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו עם שס, הוחלט על העברת האגף הבכיר להכשרה מקצועית ולפיתוח כוח אדם, המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית (מה"ט) ומינהל תעסוקת אוכלוסיות מיוחדות לידי משרד הרווחה. מדובר ביחידות האמונות על הכשרה של יותר מ-300 אלף אנשים בשנה, והן עוסקות בתחומי הליבה של משרד הכלכלה. כתוצאה מכך, ישנו חשש לפגיעה ממשית בתפקוד זרוע העבודה, שאמונה על הגדלת הפריון וכוח האדם בשוק התעסוקה.
|
|
|
|
+אקוניס: ישראל מתקיימת כמדינה יהודית, אבל גם כמדינה מודרנית
|
10:06 09/01/23 | מירב ארד |
השר אופיר אקוניס התייחס בראיון לכאן רשת ב' לעבודות הרכבת בשבת: "צריך לשמר את הסטטוס קוו. ישראל ממשיכה להתקיים כמדינה יהודית, אבל גם כמדינה מודרנית. פיתוח הרכבת נצרך לכולם. הציבור לא רוצה תוהו ובוהו ברכבת, במיוחד לא בימי ראשון. גם שר הבינוי לא רוצה לפגוע באזרחי ישראל. יימצא פתרון".
|
|
|
|
+פרשת "ואלה שמות" מצדיעה לנשים (ב')
|
07:41 09/01/23 | איתן קלינסקי | לרשימה המלאה |
בימים אלו יש משמעות מיוחדת להתרחשויות, הנפרסות בפנינו בפרשת "ואלה שמות" ▪ פרשת השבוע מפגישה אותנו עם נשים מופלאות, שיצאו מ-ד' אמות ביתן, והן מחוללות שינויים משמעותיים בחברה לנוכח תופעות לא אנושיות ולא מוסריות שמשתלטות עליה
|
|
|
|
פרשה חשובה [צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון]
|
|
|
|
+גידולי הפרא של סוף השבוע
|
07:29 09/01/23 | דן מרגלית | לרשימה המלאה |
אני מציע למנו גבע מערוץ-12 לדגום היטב ובהרחבה את בוחרי ביבי ולשאול אותם - רק אותם - אם הם מאמינים לברק או לביבי
|
|
|
|
לוין. פודל [צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90]
|
|
|
|
|
אני מבקש להסב את תשומת לב השר בממשלתנו החדשה, השר האחראי על תוכניות הלימודים של ילדינו, שלדעתו, אישה חייבת להתמקד בעשיה ב-ד' אמות ביתה, כי פרשת השבוע, פרשת "ואלה שמות" נעלבה למשמע דברי כבוד השר. הפרשה הראשונה בספר "שמות", המבליטה את המעשה והתרומות של נשים למהלכים היסטוריים הרי גורל, קיבלה חבטה קשה מדבריו הנלוזים של כבוד השר. אלו נשים שמרכז הכובד של עשייתם היא בתחום עיצוב מהלכים היסטוריים, וביניהן נמצא נשים הממרות את פי המונארכיה כמו פועה ושפרה, המיילדות שבזכותן יש לנו את משה.
|
|
|
- המאור הגדול של המשפט בישראל הפרופסור אהרן ברק סיפר בראיונות לדנה וייס ולברוך קרא כי בנימין נתניהו היה קרוב לעסקת טיעון לביטול המשפט הפלילי נגדו, וחזר בו. ביבי, כרגיל, הכחיש. אני מציע למנו גבע מערוץ-12 לדגום היטב ובהרחבה את בוחרי ביבי ולשאול אותם - רק אותם - אם הם מאמינים לברק או לביבי. אני מהמר שכ-35 אחוזים מהביביסטים מאמינים דווקא לשופט המושמץ על-ידי הליכוד ולא למנהיגם.
|
|
|
שרת התחבורה, ח"כ מירי רגב קיימה (יום א', 8.1.23) דיון בהשתתפות יו"ר רכבת ישראל, מנכ"ל החברה, בכירי משרד התחבורה ורכבת ישראל, נציג זרוע העבודה במשרד הכלכלה וסגן השרה ח"כ אורי מקלב. זאת בעקבות דרישתו של השר יצחק גולדקנופ למלא אחר ההסכמים הקואליציוניים.
|
|
|
היה הלילה קר בכיכר וחם בלבבות. הרחבה בין "הבימה" להיכל התרבות נמלאה באלפים-אלפים. פי כמה וכמה מאשר לפני שבועיים או שלושה כאשר התנועה לאיכות השלטון יצאה לדרך לפתיחת הסיבוב השני של ההפגנות. כל מי שטרח ובא לכיכר ולא נסוג נוכח הפקקים בכביש חש בסממן ראשון של יציאה מן הייאוש ומאוזלת היד. זיק של תקווה ניעור ופשטה התחושה כי ניתן לגונן על הדמוקרטיה מפני הזדון של בנימין נתניהו ויריב לוין ושמחה רוטמן ושלמה קלעי ושאר המרעים בנושא זה.
|
|
|
170 ראשי רשויות מקומיות פנו במכתב משותף לראש הממשלה, בנימין נתניהו, לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ולשר החינוך, יואב קיש, ובו הם טוענים שההסכמים הקואליציוניים עם המפלגות החרדיות צפויים לפגוע באוטונומיה של הרשויות המקומיות ולהטיל עליהן עול כלכלי משמעותי מאוד, ומביאים לבניית מוסדות חרדים על חשבון החינוך הממלכתי.
|
|
|
|