בשנים האחרונות במדינות מערביות רבות, ישנה נטייה לשלב ילדים בעלי צרכים מיוחדים בבתי ספר רגילים. זאת במטרה ליצור למידה משותפת ושילוב של תלמידים עם צרכים מיוחדים. תנועת השילוב מביאה להכשרה ולראיות תכנוניות רחבות יותר של בעלי התפקידים בבית הספר, לטובת מתן מענה בתחומי ההוראה השונים, חברה וטיפול, המתאימים לצרכי כלל התלמידים הלומדים בבית הספר. פסיקה תקדימית של בג"ץ בשנת 2003 חייבה את מערכת החינוך לממן את צורכיהם של ילדים אלה במסגרת בתי הספר הרגילים.
תנועת השילוב מובילה בנוסף לשינוי אידיאולוגי ביחס להשקפת העולם החינוכית וביחס לזכותם של בעלי לקויות ומוגבלויות, לחינוך שוויוני ולהכללתם בחברה על בסיס צדק וסובלנות. מן הצד השני של המתרס, השילוב בוודאי יכול להועיל ולתת הזדמנויות שוות לילדים בעלי הלקויות. למען כך, יש צורך בבחינת צרכיו של הצד המשולב בכדי שיצא נשכר מן השילוב ברמה האישית וברמה הכיתתית. אנו סבורים כי גם המשלב יוכל לצאת נשכר משילוב שכזה, שיוביל להשפעות חינוכיות וחברתיות חיובית על התלמידים מכלל האוכלוסייה.
ילדים הנמצאים בחברה הבולטת בשונותה, בייחוד בחברת ילדים עם צרכים מיוחדים, מראים רמת מודעות גבוהה יותר לשוני שבין בני אדם ופחות חוששים מהבדלים אלו. הכנה נכונה של התלמידים המשלבים לטובת יצירת קשרים והכרת המגבלות של התלמידים המשולבים, מסייעת בדרך כלל גם לדרכי התקשורת והשילוב החברתי שלהם עם שאר חבריהם לכיתה. תנועת השילוב מטמיעה בחברה את השאלה כיצד ניתן לתת לילד בעל הצרכים הייחודיים את הזכות לשוויון ואת הדרוש לו בכדי להצליח בבית ספר ובחברה התואמת את גילו, בניגוד לשאלה שרווחה בעבר היכן ועם מי ילמד.
לדעתי ילדים בעלי לקות תקשורת וילדים על הקשת האוטיסטית ברמת תפקוד גבוהה, יכולים להשתלב היטב בכיתות לימוד רגילות, אך הדבר מחייב שיתוף פעולה מלא מצד צוות בית הספר ובעיקר יכולת הכלה גבוהה של מחנך/ת הכיתה שידעו כיצד לכוון גם את תלמידיהם לאתגר השילוב. הרווח שבשילוב הינו דו-כיווני כאשר הילד המשולב זוכה לחינוך שוויוני כמו כל בני גילו בעלי ההתפתחות התקינה ורכישת מיומנויות חברתיות רבות, וחבריו זוכים לגלות כוחות הטמונים בתוכם, להביט על השונה כשווה, להכיר את החברה על כל גווניה ולהיות חלק משמעותי ממנה בהווה ובוודאי בעתיד.
לדעתי הילד בעל הצרכים המיוחדים המשולב בכיתה הרגילה צריך לקבל את כל העזרה הנדרשת לו על-ידי המורה בתוך כיתתו ועל-ידי הוראה פרטנית תומכת למידה, שתתמחה בתחום הלקות של התלמיד המשולב. המורה ייתמך על-ידי הדרכה מקצועית של מורים מומחים בתחומי הקושי של הילד. בדרך זו, ההשתלבות תהייה מקסימלית והסטיגמה של קשיים וקבלת סיוע תופחת למינימום כשהתלמיד יקבל עזרה כמו כל תלמיד אחר המתקשה בכיתה.
לסיכום אני רואה לנכון להגביר שילוב של ילדים בעלי צרכים מיוחדים בכיתות רגילות דבר שיכול להטיב עימם ועם חבריהם לכיתה. כך שגם המודעות של החברה שנוגעת לתחום זה תגבר וילמדו להכיל את השונה כבר מגיל צעיר דבר שצפוי להשפיע עליהם בבגרותם וגם היכולת לשלבם בכל תחומי החיים.
