"וזכרת כי היית עבד בארץ מצרים"

מצער אותי, שעם ישראל, שמכורתו הלאומית עוצבה כעם של פליטים-עבדים משפילה ומייסרת בארץ מצרים, הנהגתו הלאומית כיום מגלה אטימות כאובה למצוקות לאומיות קשות של בני עמים אחרים, המתמודדים באלו הימים עם אותו מצב, בו היה נתון עם ישראל בראשית מכורתו.

מצער אותי, שבתקופות היסטוריות חשוכות בני עמי נדדו בניכר, מגורשים מבתיהם ובחיפושיהם אחר מקלט לילה נתקלו בגילויי אטימות ומצאו דלתות נעולות על בריח ומסגר, והיום אנחנו אלה, הנועלים ואוטמים דלתות בפני המשוועים לעזרה מאתנו.

מצער אותי, שמסדר היום שלנו נעדרים לחלוטין גילויי היחס הלא אנושי של השלטון בישראל לפליטים, שנסו מאימת מלחמת הדמים המשתוללת בטיגראי באתיופיה, פליטים, שנסו מאימת מלחמה אכזרית, הקוטפת חיי אזרחים שלווים. כאבה לי ההחלטה להסרת ההגנה הקבוצתית מהפליטים מקונגו השוהים בישראל.

כואבת ומצערת מניעת כניסתם של פליטים רבים, שנסו מאוקראינה הבוערת באש ומופגזת בפגזי מוות. זו התנכרות מוחלטת לצו ההומאני והאנושי בספר דברים פרק י' פסוק י"ט - "וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶֶרץ מִצְרַיִם". פסוק הדורש מאתנו מחויבות לחברה מופתית, המחויבת לערכים הזועקים: צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדּוֹף". מניעת כניסתם של פליטים מאתיופיה, מקונגו ומאוקראינה מהווה התכחשות בוטה וגסת רוח לצווים ההומאניים של ספר הספרים.

פסוק י"ט בפרק י' בספר "דברים" דומע וזועק זעקות שבר, כי רומסים את נשמתו ההומאנית והאנושית, כשמחליטים במשרד ממשלתי לגרש ילד מישראל לקונגו ומונעים ממאות פליטי חורבן והרס מאוקראינה אפשרות לשהות לפחות לתקופה מה בישראל שלנו. על השר, שחתם על איסור כניסה וגירוש מישראל של פליט נאמר - "וְשָׁכַחְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם", וברגל גסה הו רמס את ערכי המוסר המקראי.

אני מבקש לסיום לברך את ד"ר אייל עוז, מנכ"לית המוקד לפליטים ומהגרים, מוקד המציל את כבודנו המוסרי והאנושי, מוקד שרבות זכויותיו במאבק למיצוי זכויות של מהגרים פליטים, הכלואים בישראל, כי כל עוונם שברחו מבית שרוף. אני מוקיר את השומרים על כבוד פרק י"ט פסוק י' בספר "דברים" מול בוטות של שררה שלטונית, הרומסת את הצו ההומאני והאנושי בספר הספרים. יבורך הארגון שהגיש בהתנדבות מלאה ל-178 פונים בהליכי מקלט - בעצם הגשת הבקשות, בהכנת לראיונות מקלט, ובייעוץ בעקבות ההחלטות שהתקבלו בעניינם. כן, יזמו 50 מהלכים משפטיים.

מצער, שמסדר היום הציבורי נעדרת ההתייחסות לעובדת הרמיסה של הערך המקראי - "וְזָכַרְתָּ כִּי הָיִיתָ עֶבֶד בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם", והזיכרון מחייב לעשייה למען גֵּרִים, שהם כיום במצוקה' שהיו אבותנו בעת שהותם במצרים.