|   15:07:40
  עידן יוסף  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
תמר פטרוליום: חברה עסקית או בית חרושת לג׳ובים?
חברת סאו-רארש
המדריך המלא לבחירת מדרסים אורתופדיים: איך לבחור נכון ולמה זה חשוב?
פליטים מאוקראינה בדרך לישראל [צילום: יוסי זליגר, פלאש 90]

מספר שיא של עולים גויים לישראל

המלחמה בין רוסיה לאוקראינה גרמה לרבים שאינם יהודים לעלות לפי סעיף הנכד שבחוק השבות יש עוד כ-700 אלף ברוסיה זכאי חוק השבות, וככל הנראה שיעור הלא־יהודים מתוכם גדול
02/12/2022  |   עידן יוסף   |   חדשות   |   מהגרים   |   תגובות

רק שלושה מכל עשרה עולים חדשים שהגיעו ארצה עד אמצע נובמבר מרוסיה ומאוקראינה הם יהודים, כך עולה מנתוני רשות האוכלוסין והגיור, שפורסמו בעיתון ישראל היום.

כ־32 אלף מתוך 47 אלף העולים שהגיעו לישראל אינם יהודים. זה מספר שיא של עולים לא־יהודים שעלו לישראל באמצעות חוק השבות עקב המלחמה בין שתי המדינות.

בכנסת צפויים לדון רבות בנושא חוק השבות, ובדרכים למצוא פתרון לעלייתם של מאות אלפי לא־יהודים. הודות ל"סעיף הנכד", מתאפשר למעשה לאנשים שהם צאצאים ליהודים לעלות ארצה, אם מסיבות של הגירה ואם כתחנת מעבר בדרך למדינות אירופה או לקנדה.

כיום חיים בישראל יותר מ־400 אלף אנשים שאינם יהודים, דבר שמעורר בקרב חוגים מסוימים דאגות באשר לצביון העתידי של מדינת ישראל.

ברוסיה לבדה חיים בין 750 אלף למיליון זכאי חוק השבות, וככל הנראה שיעור הלא־יהודים מתוכם גדול. ברוסיה קיים שוק שלם של עסקים שמציעים למקומיים, תמורת סכום כסף גדול, קבלת אזרחות ישראלית תוך שימוש בפרצות הקיימות בחוק השבות.

דוח של מכון המחקר של הכנסת שפורסם לפני כמה שבועות, העלה כי בשנים האחרונות רק כ־28 אחוזים מהעולים שהגיעו ממדינות ברית המועצות לשעבר היו יהודים. השנה, בגלל המשבר הכלכלי והאזרחי שפוקד את רוסיה, שיעור זה התנפח לממדים אדירים.

לפי חישובים שערך ד"ר נתנאל פישר מהמרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, בקצב הנוכחי יגיעו עד סוף השנה כ־40 אלף לא־יהודים לישראל. ד"ר פישר סבור כי:

"על-מנת להחזיר את חוק השבות למטרתו המקורית, קרי עליית יהודים, יש לאזן מחדש את החוק ולהקנות עדיפות ליהודים ולבני משפחותיהם הקרובים, תוך כדי עידוד הגיור למעוניינים בכך".

השבוע פורסם בישראל היום כי על-פי נתוני הגיור הממלכתיים, גוירו לאורך 30 שנות העלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר כ־22 אלף איש - מה שאומר שבשנה אחת בלבד עלו לישראל פי 1.5 יותר עולים שאינם יהודים ממספר האנשים שגוירו במשך שלושה עשורים. קצב העלייה גדול משמעותית מקצב הגיור.
עולים מברית המועצות לשעבר שאינם מוכרים כיהודים והיקף גיורם בישראל / מבט על
לפי חוק השבות, קרובי משפחה של יהודים יכולים לעלות לישראל. בהתאמה, חלק מהעולים שעלו מברה"מ לשעבר החל מ-1990 אינם יהודים. חלק מהעולים הלא יהודים מתגיירים כדי להשתלב בחברה היהודית בישראל באופן מלא. המסמך מציג נתונים על מספר העולים הלא יהודים שהגיעו ממדינות ברה"מ לשעבר, ועל מספר העולים הלא יהודים שהתגיירו בגיור ממלכתי (15 עמ')

תאריך:  02/12/2022   |   עודכן:  02/12/2022
עידן יוסף
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן

מושגים
 ארמגדון 
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מספר שיא של עולים גויים לישראל
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  מהגרים
לקהילת מבקשי המקלט מאריתריאה המתגוררת בארץ יש תדמית שלילית ביותר. לא פעם אנו נחשפים לסיפורים, ברובם אינם נכונים, על התנכלויות לשכנים הישראלים. חלק ניכר מסיפורי מעשיות אלו נובעים בעיקר מהרצון להביא באמצעות פייק ניוז זה לגירושם מהארץ כי בקרב מרכיבים גדולים בחברה הישראלית טבוע עמוק הפחד מהשונה ומהאחר בעיקר אם צבע עורו שונה מהמקובל.
23/11/2022  |  יורם דורי  |   יומני בלוגרים
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים והפעם - אפליה, אין מדווחים, חברו של הסרסור, מי פשיסט?, העביר את הבעיה, והשוודים באים "אל נא רפא נא לה" (במדבר י"ב, פסוק י"ג) הרבה בריאות, נחת, שלווה, שמחה ואושר "הגרמנים לא חזרו למוטב, הם רק נחים" (בן הכט) גמר חתימה טובה "זכרנו לחיים, מלך חפץ בחיים, וכתבנו בספר החיים למענך, אלקים חיים" (מברכת אבות בתפילת שמונה-עשרה בעשרת ימי תשובה)
אני מודה ומתוודה, שאני נרגש לקרוא את הפתיחה של פרשת השבוע "ניצבים". במעמד מרגש של ברית טרם הכניסה לארץ, אני קורא כבר בפסוק השני של הפרשה את החובה לצרף למעמד המרגש את הַגֵּר. אני רואה נאורות בדרישה לצרף את הַגֵּר, כשהוא שווה בפני החוק. הפסוק השני של הפרשה בפרק כ"ט פסוק י' מדגיש "...ְוְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מחוֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שׁוֹאֵב מֵימֶיךָ". שילובו של הַזָּר וְהַגֵּר, וכן מחוטב עציך עד שואב מימיך מצביע על רגישות מוסרית וחברתית שיש למחוקק המקראי.
כל בוקר אני מדדה על מקלי בטיילת של העיר בת ים ונהנה מהנוף המרהיב. הבוקר ירדתי לחוף היפה ואני מקליד את המשפטים במאמרי זה מתוך כאב. אני כואב את עוצמת הפער בין הנוף המרהיב, העולה ומזדקר במלוא הדרו עם עלות השחר על חופה של העיר בת ים ובין האפלה והקדרות היורדות על בוקרו של אותו היום על מספר לא מבוטל של אנשים, אותם פגשתי בדרכי, שלמרבה הצער, "בילו" את הלילה על החוף. עבורם החוף הוא ביתם. לזרוקים על החוף לא מובטח הפתרון של איכות חיים, כפי שמנוסח בפרשת "כי תבוא" בספר דברים פרק כ"ח פסוק ג': "ּוּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת... אִם תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלוֹהֶיךָ". הברכות עבורם הן שמימיות ורחוקות. עבורם הברכות, המנוסחות בחוק המקראי, נראות כמלל חסר כיסוי. אסור לנו כחברה, שאפילו לאדם אחד חוף הים או הספסל על הטיילת בעיר בת ים יהיו להם ביתם.
אילת שקד רומסת בשרירות לב את המשמעות המוסרית המזדקרת מהצו המקראי בספר שמות פרק י"ב פסוק מ"ט, המדגיש - "תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָאֶזְרָח וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָכֶם". אילת שקד רמסה
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רפי לאופרט
רפי לאופרט
התהפוכות הפוליטיות והדמוגרפיות השליליות בארה"ב משתקפות יותר ויותר בהתנהלות ממשל ביידן במשבר האזורי הנוכחי    השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
רון בריימן
רון בריימן
האשמת נתניהו כאילו הוא זה שמונע עסקה, היא עלילה מרושעת המופצת על-ידי מתנגדי נתניהו אשר שכחו מי האויב    אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
חיים רמון
חיים רמון
רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ    בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
אמיר אביבי
אמיר אביבי
המתקפה האירנית כשלה לחלוטין והעניקה למדינת ישראל הזדמנויות להבין את כוחה מול אירן, ליצור בריתות חשובות, לרתום את דעת הקהל העולמית, ולקבל חופש פעולה בעזה ובלבנון    עם זאת, המתקפה גם...
[צילום: יוסי זמיר, פלאש 90]
מתן גולדבלט
בית המשפט העליון של קנדה בבחינה חוקתית של פגיעה בחופש ההתאגדות של מנהלים זוטרים בבתי קזינו: האם יש הבדל בין פגיעה בזכות שלילית לפגיעה בזכות חיובית?
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il