ישראל - פדרציה?

אין לך ימים, טובים יותר מימים אלה, כדי לשבץ במאמר מונחים כמו "אחדות", "אחים", "סף תהום" ועוד ביטויים שיתריעו מפני סכנה לקיום ישראל כמדינה, חלילה. גם הוצאות ספרים זוכות לעונה בה ישגשגו מכירות ספרים, במיוחד ספרים על נושא משותף. למשל, ספרים שיתריעו על רעידת אדמה קרבה, עשויים לזכות בתשומת הלב של קוראים. ייתכן כי עורכי הוצאת הספרים "כנרת זמורה" סברו כי אלה הימים בהם יונחו על המדפים ספרים שמחבריהם יהרהרו באמצעים שיעצרו את הסכנה להמשך קיומה של ישראל כמדינה, חלילה. כזה הוא הספר החדש 'יציאת חירום' בהוצאת 'כנרת זמורה'.

המחבר הוא ד"ר שגיא אלבז, סוציולוג, המציע בספרו מרשם לריפוי החברה הישראלית. אין להכחיש כי בימי סער אלה, ימי משבר חסר תקדים, נזקקת החברה בישראל לאיחוי, לריפוי דחוף. וגם זקוקה המדינה לגישור על פני התהום המפלגת את החברה בין מחנה דתי לבין מחנה חילוני. המחבר אינו רואה כי בעתיד, רחוק כקרוב, יתוקן הקרע שעלול לחסל את מדינת ישראל במתכונתה היום. להערכת המחבר, המחנה הדתי למגזרותיו גובר על היריב, המחנה החילוני, ביתרונות החיים במדינה אחת. המחבר גורס כי חוסר האיזון בהפקת משאבים או יתרונות, תוך עדיפות למחנה הדתי הוא מרשם המסכן את המשך היציבות של קיום המדינה. למעשה, הקורא את 'יציאת חירום' עלול להתרשם, אף ללא התעמקות, כי בהעדר בלמים, המחנה הדתי-חרדי יאחז ברסן השלטון. כך מתוארת העדיפות של האליטה הדתית-אורתודוקסית: "הדומיננטיות נובעת בין השאר מהכח הפוליטי של הקבוצה שהיא מייצגת ומהזהות הדתית של המדינה...צביונה היהודי של המדינה מזוהה עם הזרם האורתודוקסי בלבד, ובא לידי שורה של חוקים." אחד החוקים האלה מכיר בנישואין רק לפי דין תורה. כמו-כן מתוקצבים מוסדות חרדיים בסכומי עתק מטעם המדינה.

ד"ר אלבז מציע, אפוא, כי הדרך לריפוי החברה הישראלית הוא מעבר משבטיות לפדרציה. כלומר, לפצל את מדינת ישראל לישובים השונים, גדולים כקטנים, וכל אחד מהם יהווה מעין מחוז אוטונומי, כלומר עצמאי בניהול ענייניו הפנימיים. זהותו של הרוב, חילוני או דתי, בישוב מסוים, היא שתצרף את הישוב למחנה הדתי או החילוני. מדינות חשובות מאפשרות קיומן של אוטונומיות במסגרת גבולותיהן המוכרים. ארה"ב, למשל, מכילה 50 מדינות (או אוטונומיות) המהוות את ארצות הברית. בגין הציע אוטונומיה לריכוזי האוכלוסין הפלשתינים ביהודה ושומרון. אוטונומיה, כתחליף בדרגה מופחתת בהשוואה למעמד של מדינה ריבונית. כך הציע בגין אוטונומיה לפלשתינים כתחליף להקמת מדינה פלשתינית.

דומה כי לא תהיה ממשלה בישראל שתסכים ליצירת אוטונומיות במסגרת גבולותיה. הקמת אוטונומיה יכולה לגרום לסכסוכים בין לאומים שונים החיים במסגרת מדינה. כך בספרד, למשל. ד"ר אלבז מוליך את הקורא במסלול העיוני המוביל להסדרת פתרון בדמות האוטונומיה. ספק אם יתממש פיצול ישראל - המדינה הריבונית - לאוטונומיות, במסגרת פדרציה. הזהות היהודית של ישראל תבלום כל ניסיון ליצירת אוטונומיות בתוכה, במקום קיום המדינה כמחוז אחד, כפי המצב הנוכחי. בדרכו זו, חושף המחבר את עוינותו לציבור הדתי-חרדי. הוא עושה זאת תוך הצמדת כינויים מעליבים לשמותיהם של אישי ציבור דתיים. הרב רפי פרץ הוא 'חשוך והומופוב'. את הרב אלי סדן מציב המחבר בתוך חבורת אישים 'נוטפי שנאה וזוהמה', ועוד אישים אשר לשמותיהם הצמיד המחבר כינויים גסי רוח. אלה חריגים בספר שנושאו הצעה להפיכת מדינת ישראל לפדרציה של אוטונומיות. איך לא עלה בדעת עורכי ההוצאה להשמיט ביטויים מעליבים אלה מכתב יד של מחקר סוציולוגי הדן בעתידה של המדינה.