על ממשלת ישראל ויתר מקבלי ההחלטות לגלות, כאן ועכשיו, מחויבות למאות אלפי הצעירים והצעירות שנוטלים חלק במאמץ המלחמתי על עתיד מדינת ישראל. מחויבות זו אמורה להיות לא רק ברמה ההצהרתית, אלא גם ובעיקר ברמה הפרקטית של הבטחת עתידם ביום שלאחר פרוץ הקרבות.
אין זה סוד שכל ממשלות ישראל לא הצליחו במרוצת עשרות השנים האחרונות בהתאמת שוק הדיור לצרכים הדמוגרפים ההולכים וגדלים. כששלון זה התבטא גם במיעוט התחלות בנייה, פחות מכ-40 אלף ב-2023 וכן באי התאמת פילוח הדירות לתא המשפחתי שעבר שינויים ניכרים במרוצת השנים.
בשנות ה-80, לדוגמה, כשחיו בישראל כ-3.5 מיליון תושבים, לכ-75 אחוזים מהם הייתה דירה או בבעלות, או בדמי מפתח או במסגרת הדיור הציבורי. ובמילים אחרות, באותן שנים, רק לכ-850 אלף ישראלים, פלוס מינוס, לא הייתה דירה בבעלות ונאלצו להתגורר בשכירות.
למרבה הפלא מגמה זו נמשכה גם בשנות ה-90, כשלמרות גל העלייה הגדול שהיה אז ממדינות חבר העמים ושמנה מיליון איש בקירוב, נשמר אחוז בעלי הדירות הגבוה יחסית, בעיקר בזכות העובדה שנבנו אז כ-90 אלף יחידות דיור לשנה, שיא של כל הזמנים.
ואילו כיום, בשנת 2023, 30 שנה אחרי, כשבמדינת ישראל מתגוררים 10 מיליון תושבים בקירוב, אחוז בעלי הדירות צנח לכ-65 אחוזים בלבד, ובמילים אחרות, לכ-3.3 מיליון ישראלים אין דירה בבעלות, ורובם הגדול מתגוררים בשכירות או אצל ההורים. יתרה מכך: בערים מבוקשות, דוגמת תל אביב, אחוז המתגוררים בשכירות מגיע לכ-50-45 אחוזים, וגם ביתר ערי גוש-דן ולאחרונה גם בפריפריה, גדל והולך אחוז המתגוררים בשכירות.
הסיבה לכך ידועה: מחירי הדיור עלו פי 3.5 לערך במרוצת 20 השנה האחרונות, ואם ב-2003 מחיר דירה ממוצעת עמד על כ-600 אלף שקלים, הוא עומד כיום על כ-2.1 מיליון.
עובדה זו גרמה לנזק כפול ומכופל: גם קושי של רוב הזוגות הצעירים להגיע לדירה, ובמיוחד במרכז הארץ, גם הזדקקות למשכנתה הולכת וגדלה, מה שגרם למחנק לרבבות נוטלי משכנתאות בעקבות 10 העלאות הריבית שהיו בשנה האחרונה וגם לחץ כבד על שוק השכירות, ובמיוחד במרכז הארץ.
נכון להיום מאות אלפי צעירים, שכאמור חלקם הגדול מסכנים את עצמם למען מדינת ישראל, מצוי במלכוד, גם חוסר יכולת להגיע לדירה ללא נטילת משכנתה ענקית וגם האלטרנטיבה של דיור בשכר דירה הפכה לחלום בלהות.
המשימה, אם כן, תהיה לפתור אחת ולתמיד את הבעיה, הן באמצעות הגדלה ניכרת של התחלות הבנייה, מה שעשוי להרגיע את רמות המחירים, אולם גם באמצעות פתרונות נוספים, דוגמת שיווק קרקע מוזלת על-ידי רמ"י, מה שיאפשר לקבלנים להוזיל משמעותית גם את מחיר הדירות הסופי, ובד בבד גם יצירת מנגנון של דיור בשכירות מוגנת מסובסדת לטווח ארוך, כפי שקיים במדינות מערביות רבות.
כמו-כן הסבת מתחמי תעסוקה עודפים לטובת דיור למגורים, ובמיוחד במרכז הארץ, זאת תוך דגש על בניית דירות קטנות וקומפקטיות שיתאמו לתא המשפחתי החדש שנוצר במרוצת העשורים האחרונים, דוגמת זוגות חד מיניים, אימהות חד-הוריות, רווקים ורווקות או משפחות קטנות עם ילד אחד. בשוק הדיור, אין זה סוד כי קיים מחסור גובר והולך של דירות כאלה.
ובלי התחדשות עירונית, כמובן, אי-אפשר. אין זה סוד שחלק נכבד מהבניינים במדינת ישראל אינם מוגנים כלל בפני התקפות טילים, שלא לדבר על תרחיש אפשרי של רעידת אדמה גדולה שעלולה לגרום לנזק גדול פי כמה וכמה יותר מזה של המלחמה הנוכחית.
רק נאחל מכל הלב לאותם צעירים וצעירות שמגינים כיום על גבולות מדינת ישראל, מצפון ומדרום, שיחזרו כולם בשלום ושבהמשך יזכו לקבל את המפתח המיוחל לדירתם החדשה. אמנן ואמן!
