כאשר מנסים להבין את גורמי העומק לפערים בין מדינות בשגשוג הכלכלי וברווחה, לתרבות - הערכים והנורמות שמשפיעים על ההתנהגות ובעיקר על האינטראקציה בין בני אדם - חשיבות אדירה. עד כמה מקובל להפגין עושר, עד כמה נותנים אמון בזרים, האם מתחשבים בזולת, האם דוחים סיפוקים, ועוד ועוד.
הקלטנו שני פרקים עם ד"ר צחי רז, מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית, שחוקר את הקשרים בין תרבות לכלכלה. בפרק הראשון, שיעלה לאוויר בעוד שבועיים, אנחנו עוסקים בהשפעת התרבות על הכלכלה, ובחלק השני בהשפעת הכלכלה על התרבות.
ולצורך הדוגמה, משהו שכולנו מכירים: הנהיגה בישראל בשונה מרוב המדינות המפותחות, הישראלי נוהג כמו פרה ברפת שרוצה להגיע לאבוס. אחת התופעות הבאמת מרגיזות זו ההידחפות לנתיב שיש בו תור. למשל, אתמול ביציאה מאיילון (לכיוון דרום) לרוקח, היה אחה"צ טור ארוך של מכוניות, והטור התקדם לאט בגלל החלאות שפשוט נדחפים. תופעה שפשוט לא קיימת במדינות אחרות במערב.
כמובן שאין לצפות ממשרד התחבורה או מהמשטרה שייתנו דעתם לנושא. כי בישראל כבר מזמן ויתרו על אכיפת החוק, בעיקר אם (לטענתם) זה לא מסכן חיים. אבל לדעתי ההתנהגות הבהמית של הישראלים על הכביש כן מסכנת חיים ומגדילה את הסיכוי לתאונות, בגלל הנהיגה העצבנית לה היא גורמת.
בצילום רכב עומד מתחת המרפסת של הדירה שאני גר בה בתל אביב. ברכב שני גברים, שנראה שמנסים להבין לאן הם צריכים להגיע משוחחים ביניהם ואחד מהם עם הנייד ביד. הם עומדים דקות ארוכות וחוסמים את הנתיב, למרות שבמאמץ ממש ממש קטן הם יכולים להזיז את הרכב לצד הכביש. התוצאה: כלי רכב על הכביש צופרים להם ומפריעים לי ולרבים אחרים.
וכן, על ההרגל לצפור כאן בכלל אין מה להוסיף. השוק הראשון שלי בכל פעם שאני חוזר לארץ אחרי תקופה באנגליה זה הצפירות. באנגליה פשוט אין צפירות. זה נכון שבישראל גם יותר צריך לצפור בגלל ההתנהגות חסרת ההתחשבות של האחרים. שיווי משקל תרבותי מחורבן. לתשומת לב חברת דרילטק (זה מה שרשום על הרכב).
