"קשה לי אפילו לדמיין את היהודים כאויב, האינטגרציה של הדרוזים במערכת הביטחון ובממשל הישראלי עמוקה כיום יותר מזו של חלקים נרחבים מהחברה היהודית. כשרוב מסתכל על מיעוט, תמיד יש מידה של "כבדהו וחשדהו", וכשמיעוט מסתכל על רוב יש תמיד תחושה של ניצול. אבל מה שנוצר כאן, מקורו בכבוד הדדי עמוק של לוחמים המעריכים אחד את יכולותיו של השני". - (סלמן אבו- ג'באל, מתוך אתר
עיתון הארץ).
בבית החולים "זיו" בצפת, אושפזו 11 אזרחים סורים. שישה חדרי אשפוז די גדולים הוקצו לטיפולם. ההקפדה בבית החולים היא להציג בצורה חיובית את הפעילות להצלת חייהם של כל הזקוקים לכך, כמובן על-פי שבועת הרופאים, גם אם אפילו מדובר בלוחמים מארגון הג'יהאד, ג'בהת א-נוסרה.
בית החולים הקטן בצפת, שאמור לתת מענה לעשרות אלפים מתושבי הגליל והגולן, נאלץ לשאת גם בנטל הטיפולים האינטנסיביים של פצועים רבים הסובלים פציעות מורכבות ממלחמה שאינה קשורה באופן כזה או אחר למדינת ישראל.
בכדי להבין את המורכבות שבעניין צריך להתחיל בכך שג'בהת א-נוסרה, ארגון טרור שהוכרז על-ידי האו"ם, ארה"ב, בריטניה, אוסטרליה וטורקיה ככזה, נקרא משום מה בהגדרתו כ"התאחדות בלתי מותרת" על-ידי שר הביטחון, משה יעלון מטעמה של ישראל.
ג'בהת א-נוסרה, הוא שלוחה של ארגון גדול ומוכר יותר במזרח התיכון הנפיץ בשם אל-קאעידה (האחראי לאסון מגדלי התאומים). תורת הגי'האד האיסלאמי-סוני בסוריה השכנה, מחויבת להפלת שלטונו של הנשיא בשאר אל-אסד, ולהקמת מדינה איסלאמית הכפופה לחוקי השריעה שמחזירה את תקופת הח'ליפות. משמע, קשר הדוק ואינטרס משותף לארגון הרצחני דאעש (המדינה האיסלאמית).
מדוע אם כך מדינת ישראל מסייעת באופן
הומניטרי רפואי, ללוחמי גי'האד מהסוג האפל ביותר במפה הפוליטית-עדכנית של אזורנו?. על-פי מקורות המדווחות מהשטח, ישנו סוג של הסכם שאינו חתום בין המורדים (בראשות צבא סוריה החופשי) לבין ג'בהת א-נוסרה, הסכם שמבטיח אי-פעולה של ג'בהת א-נוסרה נגד ישראל, וזאת בכדי לא לפגוע באינטרסים המשותפים של צבא סוריה החופשי ושל ישראל.
זו למעשה הסיבה והאינטרס העיקרי לכך שהצבא הסורי החופשי וג'בהת א-נוסרה, מקבלים טיפול בפצועים וסיוע הומניטרי, והם לא מעוניינים לאבד את זה, מכיוון שאין להם מקום אחר שניתן להעביר אליו פצועים כמו בישראל.
שני ריכוזי אוכלוסייה עיקריים לדרוזים בסוריה: אזור "הר הדרוזים" (ג'בל דרוז) הממוקם בערך 150 ק"מ דרומית מזרחית לרמת הגולן, והכפר הדרוזי חאדר הגובל עם מ'גדל שמס הישראלית. משפחות הדרוזים בניהם קרובי משפחה לדרוזים בישראל, חיים בצל איום הטבח מצד כוחות דאעש וג'בהת א-נוסרה. הסיבה לכך היא שהדרוזים בג'בל דרוז ובכפר חאדר, מזוהים עם כוחות משטר אסד.
מאז פרוץ מלחמת האזרחים, התאגדו הדרוזים מחאדר תחת השם "שביחה" והצטרפו לכוחות אסד. אסד כמובן התעניין בשילובם במערכה והחליט לאמן אותם תחת הכינוי "כוחות ההגנה הלאומיים" (קואת אד- דפאע אל-וטני), או "הוועדות להגנת המולדת", המטרה העיקרית היא לשמר את ריבונות המשטר במרחב.
60% משטחי סוריה נמצאים כיום בשליטת המורדים (צבא סוריה החופשי, דאעש וג'בהת א-נוסרה). המלחמה בסוריה, נראית כרחוקה מלהסתיים. אין לדעת מה יעלה בגורלם של הדרוזים הסורים בג'בל דרוז, בחאדר ובכלל.
עיניהם של הדרוזים הישראלים נשואות לעבר קרובי משפחתם מעבר לגבול, הדאגה שמא יבוצע טבח המוני בקרוביהם או אף משפחתם על-ידי דאעש וג'בהת א-נוסרה, יוצרת מצידם דרישה מצד ישראל למציאת פתרון. עד כה נמנעת ישראל מלהתערב בנעשה בסוריה, מלבד פעולות הרתעה. המורכבות בעניין אף יוצרת מצידה של ישראל לאחרונה, פעולות של סיכול פיגועים מצידם של דרוזים תושבי חאדר, שבאו להניח מטעני חבלה בסמוך לגדר הגבול. עם זאת, ישנן לא מעט שאלות שעולות בכל הערכות מצב ביטחונית בגזרת החרמון, על כוונות המורדים כנגד חאדר והמצב המאוד רגיש מבחינת הזדהותם וחיבורם של הדרוזים בישראל לכך.
מבחינת הדרוזים הישראלים, אשר נאמנותם לשרות משמעותי בצה"ל וערכי האזרחות, במדינת ישראל הייתה ועודנה בלתי מעורערת מצד אחד, אך עם זאת מבחינה עדתית ודתית מחויבים הדרוזים, בשמירה והגנה על האחים, כלומר הדרוזי בבסיסו מחויב על לשמור על אחיו כשאלו נתונים בצרה, לשאוף לתיקון מגרעותיהם, להגן על רכושם, לספר בשבחם ולשמור על כבודם.
הדרישה הדרוזית ישראלית לפתרון הסכנה לאחיהם בסוריה, עלולה להתנגש חזיתית עם ערכי אזרחותם במדינת ישראל, במידה ולא ימצא פתרון ישראלי יצירתי לקרוביהם ומשפחתם מעבר לגבול הסורי מצד אחד. מאידך-גיסא, היגררות כלשהי של ישראל למעורבות במלחמת האזרחים הסורית, עלולה ליצור מצב שמתנגש חזיתית עם מדיניות הביטחון של ישראל.
