אם נצא מתוך הנחה שמה שנכתב בענין הסוס הטרויאני מבחינה עובדתית הוא נכון אזי נראה כי תעמודנה לזכות הנפגעים ממי שעשו שימוש בסוס הטרויאני תביעות שונות. תביעות אלה יכולות להתבסס על מספר חוקים.
מבלי לפגוע בכלליות האמור - המדובר הוא בחוקים ובהוראות הבאים:
1) חוק האזנת סתר, התשל"ט-1979. לענייננו תקשורת בין מחשבים היא שיחה (סעיף 1). בסעיף 2 לחוק נקבע כי האזנת סתר ללא היתר היא עבירה פלילית חמורה, שעונשה מספר שנות מאסר.
2) האזנת סתר היא עוולה אזרחית, דהיינו עוולה בנזיקין, וזאת מכח חוק הגנת הפרטיות. זה חל על כל פרט שנפגע מהאזנת הסתר.
3) עיון אסור במאגר המידע הנוגע לאחרים בניגוד לסעיף 13 לחוק הגנת הפרטיות. כאן מדובר בעבירה המבוצעת כלפי פרט.
4) היות ובעלים של מאגר מידע אחראי לפי סעיף 17 לחוק הגנת הפרטיות לאבטחת המידע, אזי אם המידע זולג יש לו עילת תביעה נגד הגורם לאותה בריחה של מידע. חוק נוסף שיש להתחשב בו הוא חוק המחשבים תשנ"ה-1995.
להלן מספר הוראות רלבנטיות:
5) שיבוש או הפרעה למחשב לפי ס' 2 לחוק המחשבים דינן מאסר 3 שנים. לפי ס' 3 לחוק המחשבים, אחסון מידע כוזב למחשב דינו מאסר 5 שנים. כך גם כל פעולה שתוצאתה קיום מידע כוזב במחשב.
ובכלל, החודר שלא כדין לחומר הנמצא במחשב, דינו מאסר 3 שנים.
6) מי שמפריע לשימוש במחשב על-ידי גזילת חומר מתוכו או מחיקת חומר בתוכו מבצע עוולה בנזיקין ועול ההוכחה על הנתבע היא שהמעשה נעשה כדין - מס' 7 + 8.
7) סיטואציה נוספת היא גזל סוד מסחרי בניגוד לסעיף 6 לחוק עוולות מסחריות תשנ"ט-1999 כאשר ידוע כי כיום מיטב הסודות מאוחסנים במחשבים.
8) לפי חוק החברות התשנ"ט-1999 (תיקון אחרון מ-25.12.03), מי שיש לו תביעה הנובעת "מזיקה" לנייר ערך רשאי לתבוע בתביעה ייצוגית בתנאים המפורטים בסעיפים 210 ואילך של החוק במונח זיקה הכוונה היא לבעלות החזקה רכישה או מכירה. בניר ערך הכוונה היא למניה אג"ח וכדומה.
דהיינו, במקרה שהנזק הוא של פגיעה בניר ערך כתוצאה מהפעולות שבהן אנו מדברים ניתן בתנאים מסוימים להגיש תביעה ייצוגית.
9) בדרך כלל כאשר מתקיימת עבירה פלילית, מסתתרת מאחוריה עוולה בנזיקין המאפשרת הגשת הליך אזרחי לפיצויים.
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
