"ביום חמישי האחרון, עלו שני צעירים לאוטובוס, התיישבו, הציתו סיגריות והחלו לעשן, זאת למורת רוחם של הנהג והנוסעים. נהג האוטובוס פנה לצעירים וביקש מהם לכבות את הסיגריות או לסיים את נסיעתם ולרדת. השניים לא אהבו את היחס שקיבלו מציבור הנוסעים והנהג, החלו להתקרב אליו, תוך כדי קללות ואיימו לפגוע בו. נוסע כבן 60 שהבחין בנעשה, נעמד וחסם את דרכם בניסיון למנוע את תקיפתו של הנהג. הנערים בתגובה תקפו את הנוסע, דחפו אותו אל מחוץ לאוטובוס, שברו את ידו ולאחר-מכן נמלטו מהמקום". (
ישראל היום 20.12.15)
זה כבר לא מפתיע ואולי אף לא שמעתם על האירוע כלל בחדשות. כל שבוע מתרחשים אירועים רבים מעין אלו. פעם זה רגימת אבנים על שוטרים, קמח וביצים על שכנים, דקירה פה, דקירה שם, וכן אפילו רצח.
נראה שלא לחינם ולא סתם כבר לא שומעים בזעזוע על כל אירוע כזה. מסתבר שיש גם אינטרס למישהו להעלים מהנושא עין. דוח
מבקר המדינה בנושא השלטון המקומי, מתייחס לתופעת האלימות במרחב הציבורי ועל אופן הטיפול של הרשויות המקומיות בתופעה ומאמציהן לצמצמה. הוא קובע, כי צריכת אלכוהול, אלימות, עבריינות והתנהגות אנטי-חברתית, נתפשות כיום כאיום על החברה הישראלית. עוד הוא מציין, כי בשל התגברות תופעות הבריונות והאלימות בקרב צעירים ובני-נוער, על אחריותו של המשרד לביטחון פנים להתמודד עם אותן תופעות.
הוקמה תוכנית ברמה ארצית "עיר ללא אלימות" להתמודדות עם כלל סוגי האלימות, אלימות במשפחה, אלימות בכבישים, אלימות בקרב מתבגרים, אלימות בבתי-ספר ואלימות עבריינית, תוך זיהוי מכנים משותפים ובניית פתרונות לתופעות השונות, שיתוף פעולה בין גורמים מהמגזרים השונים, וגיוס כל המערכות המתמודדות עם הנושא (חינוך, רווחה, משטרה, בריאות) במטרה לפתור את בעיות האלימות בעיר. סיירת הורים בגנים ציבוריים, שיטור משולב, פעילויות הסברה בבתי-הספר וכו'. ישנם פרויקטים נוספים בתוך הערים כדי לתת מענה איכותי לנוער, מדריכים, בתי נוער, וכדומה.
נשמע יפה! ואפילו יפה מאוד! המדינה מתקצבת פרויקטים לטובת העניין. כל הגורמים הרלוונטיים מתאגדים יחדיו למניעת אלימות. יחד - נמנע - אלימות!
יש רק בעיה אחת קטנה. דיבורים לחוד ומעשים לחוד. ישנם עיריות ומועצות מקומיות, שמעדיפות להעלים עין. נוח להם שיש רוב של נוער איכותי בעיר ואותו לפרסם ולהציג החוצה כתמונה על המצב בעיר, את ציוני הבגרות הגבוהים, אחוזי הגיוס לשירות קרבי וטייס. אלו מקומות שמתהדרים ב"נוער איכותי", "מלח הארץ!" ואמירות מעין "אצלנו אין בעיות של אלימות". אלו אותם מקומות שמעדיפים לטאטא את המצב הקיים מתחת לשטיח, ולהפנות את התקציבים הקיימים לטובת פרויקטים אחרים שמציגים ומשווקים את העיר והנוער בצורה נהדרת!
ומה עם הנוער הבעייתי? אלו? מי ידאג להם? שידאגו לעצמם. בשנים האחרונות אני עדה לניסיונות חוזרים וכושלים של אנשי מקצוע טובי לבב עם חזון ורצון לפעולה להקמת תוכניות ביצוע נגד האלימות, שנתקלים במקלות בגלגלים שוב ושוב על-ידי אותן עיריות ולשכות שמעדיפות להציג את הדברים אחרת.
אני קוראת לאותן עיריות ומועצות, לשים את הדברים על השולחן, להפסיק לייפות את המציאות. יש כאן בעיה לאומית שלא חולפת על-אף מגזר או יישוב בארץ. לאפשר את התקציבים לטובת פרויקטים למניעה וטיפול בבעיה. תנו לאנשים הטובים לפעול, עודדו אותם, תקצבו אותם. יש דברים שאסור להזניח.
