חג הפסח זהו זמן להחדיר בליבנו אמונה בהקב"ה, שהוא מנהיג לעולם ובמאמרו ברא שחקים, ואין אדם נוקף אצבע למטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה.
וצריכים להתבונן בכל עניין יתרו, שאחר ששמע יציאת מצרים וקריעת ים סוף, דברים אלו השפיעו עליו מאוד לעזוב את כל העבודות הזרות שבעולם שעבד אותן ולבוא ולהתגייר, ודברים אלה פעלו בליבו להתהפך מגוי לישראל. והנה, ודאי אם לגוי הסיפורים של יציאת מצרים וקריעת ים סוף גרמו לעמוד ולהתגייר, ועוד גוי שהיה שקוע בכל העבודות זרות שבעולם, אז ודאי יהודי כאשר חוזר ומשנן את כל סיפור יציאת מצרים וקריעת ים סוף, שהסיפורים האלו מחזקים את האמונה בלב ומרימים את היהודי לדרכים ולדברים גדולים ביותר.
והנה נבאר על יתרו - מצאנו ביתרו אחרי שסיפר לו משה את כל אשר עשה ה' לפרעה ולמצרים "ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה ה' לישראל אשר הצילו מיד מצרים, ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים וגו' עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלוקים כי בדבר אשר זדו עליו" [שמות י"ח, ט']. וברש"י כתרגומו במים דימו לאבדם, והם נאבדו במים (בשם מכילתא).
ובמדרש מבואר שכל עשר מכות שבאו על המצרים, היו כולן מידה כנגד מידה [שמות רבה ט'-י'], מפני מה הביא הקב"ה עליהם דם מידה כנגד מידה? לפי שלא היו מניחין בנות ישראל לטבול בטומאתן, כדי שלא יהיו פרים ורבים, לפיכך לקו במים ודם. ועוד אמרו, למה הביא עליהם צפרדעים? מפני שהיו משתעבדים בישראל, ואומרים להם הביאו לנו שקצים ורמשים, לפיכך הביא עליהם צפרדעים ע"כ.
והנה צריכים להבין, יש גמרא [במסכת סנהדרין צ"ד] תנא משום רבי פפייס גנאי הוא למשה ושישים ריבוא, שלא אמרו ברוך, עד שבא יתרו ואמר ברוך השם ע"כ. והנה פליאה עצומה לחשוד את משה רבינו ואת עם ישראל שלא ברכו את הקב"ה על הניסים, והלא אמרו שירה על הים ויחד כולם הודו והמליכו ואמרו, ומה הוסיף יתרו על שירתם של משה ובני ישראל בזה שאמר ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים?
ועוד אפשר להקשות ולומר, מובא במכילתא רבי אליעזר אומר מנין שכל מכה ומכה שהביא הקב"ה על המצרים במצרים, הייתה של ארבע מכות וכו'. וצריכים להבין מהי כל מכה שהביא הקב"ה למצרים הייתה של ארבע מכות, ועוד בהגדה מובא מאה מכות, מאתיים חמישים מכות, כל מכה הייתה על הים, מדוע צריך כל כך הקב"ה מכות? ומה העניין בכל המכות האלה שהמצרים קיבלו, במספרים הגדולים שמובאים בהגדה?
אלא אולי אפשר לפרש ולומר יסוד גדול, הנה כל גזירה שגוזרים אומות העולם, וכל מחשבה להרע לעם ישראל, וכך כל הרשעים שחושבים לעשות רע, יש לכל גזירה כמה שלבים עד שהגזירה יוצאת לפועל, כי "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום" [משלי י"ט-כ"א], הרשעים והגויים חושבים מחשבות מרובות איך להזיק ולהצר לעם ישראל, ובכל המחשבות הרבות שחושבים, רק מחשבות מועטות שלהם יוצאות אל הפועל.
והנה, מחשבה רעה באומות העולם, הקב"ה כן מצרפה למעשה, לא כמו אצל עם ישראל, שמחשבה רעה הקב"ה לא מצרפה למעשה, ורק מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה. אם כך, מגיע למצרים על כל מחשבה רעה שחשבו על עם ישראל גם כן מכה, ומגיע לרשעים על כל המחשבות הרעות שחושבים לעשות לעם ישראל רע, גם מכה על כל מחשבה רעה. אם כך המצרים ודאי חשבו הרבה מחשבות רעות, ולא רק מה שיצא לפועל בכל הגזירות, והדברים הרעים שרצו לעשות לעם ישראל. אם כך על כל מחשבה רעה גם כן הם צריכים להיענש.
ולכן זה הפירוש של דברי ההגדה שכל מכה שנתן הקב"ה על הים הייתה של ארבע מכות או של חמישים מכות או של מאתיים מכות, למה? כי על כל מחשבה רעה גם אם לא יצאה אל הפועל, היו צריכים לקבל מכה. לכן כל המכות שקיבלו על הים, גם כן על מחשבות רעות שחשבו, קיבלו עליהם מכה.
ועל-פי זה אפשר לבאר ולומר, הגמרא אומרת שלושה היו באותה עצה של פרעה, הבה נתחכמה לו, בלעם יתרו ואיוב, אם כך יתרו היה בעצה במחשבות שפרעה חשב, ולכן משום שהוא היה בעצות ובמחשבות, גם אם הדברים לא יצאו לפועל הוא היה במחשבות, הוא ידע מה הם חושבים, וזה מה שהוא ידע מה הם חושבים, עם ישראל לא יכלו להודות לה' כי הם לא ידעו מה הם חשבו, הם לא ידעו מה הם מתכננים, לכן הם לא יכלו להודות להקב"ה על זה, מי יכל להודות להקב"ה על התכנונים הרעים ועל המחשבות הרעות? יתרו, שהוא היה חלק מהתכנונים והמחשבות.
לכן רק יתרו יכל להודות לה' ולומר ברוך ה' אשר הציל את ישראל מיד מצרים. בני ישראל לא יכלו להגיד על זה ברוך ולא יכלו להודות על זה, כי לא היו במחשבות ולא ידעו מהן. יתרו שהיה במחשבות וידע במחשבות, הוא יכל להגיד ברוך ולהודות להקב"ה, אם כך בני ישראל הודו לה' על הניסים והנפלאות שראו, יתרו בא והודה להקב"ה על המחשבות שחשבו רע ולא הצליחו.
ולכן גם כל המכות המרובות שקיבלו על הים. מדוע קיבלו על הים? כי אלה היו מכות על העצות, ועל המחשבות הרעות שהיו רק בגדר מחשבה, שלא יצאו לפועל, כי מחשבה רעה אצל אומות העולם הקב"ה מצרפה למעשה.
