ממש לא יאמן- שר האוצר בנימין נתניהו, האיש המתיימר לעשות קמבק ולשוב לראשות הממשלה, עלול היום לברוח כשפן ממליאת הכנסת בעת ההצבעה על החוק לדחיית ההינתקות.
האיש המתכוון להנהיג שוב את המדינה, עובד על כולנו בעיניים, מצד אחד הוא משמיע ציוצים נגד ההינתקות - וכשמצפים ממנו לפרוע את השטר ולהכריע בקולו, רועדות ברכיו והוא נס ממליאת הכנסת. הוא משלה עצמו שציבור הבוחרים קצר הזכרון ישכח לו את המשחק הצבוע של "להיות עם ולהרגיש בלי".
מן כפור חם - מן חצי תה חצי קפה. להיות נגד ההינתקות, אך להימלט מההכרעה בכנסת.
כנראה שהכסא המרופד ליד שולחן הממשלה הוא חזות הכול, השררה מקדשת את כל האמצעים.
נתניהו משלה את עצמו כי שכחנו שרק לפני תשעה חודשים, באוקטובר 2004, הוא איים באולטימאטום על ראש הממשלה שאם לא יהיה משאל עם בנושא ההינתקות הוא יתפטר מתפקידו. רבים עצרו את נשימתם במשך כשבועיים, כשאיומו של נתניהו ריחף בחלל האוויר - אך ברוב ביזיון וקצף גם אז הוא אכזב, קיבל רגליים קרות, משום שהמושב ליד שולחן הממשלה אין חמים ממנו: לא התפטרות ולא נעליים-כולה ביבי בלוף.
זהו האיש, רבותי, המאיים על כסא ראש הממשלה...
