בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
לימוד מדע - לחברה טובה יותר <br>
|
המדע מציב כחובה בלתי מתפשרת את היושר ואת שוויון ההזדמנויות האוביקטיבי ● הוא המקצוע היחיד ששם תכונות אנושיות אחרונות אלה, ביסוד השיטה המקצועית שלו
|
אוכלוסיה בורה [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]
|
|
|
|
|
חשיבות לימוד מדעי הטבע, כחלק עקרי מתוכנית הלימודים של הנוער, היא עצומה ומורכבת מכמה רבדים. הקניית ידע על העולם - ידע כזה מאפשר לאזרח להבין (באופן מקורב וכללי) את מרבית הטכנולוגיות הרבות המנהלות את חיינו. קשה להגזים בחשיבות הדבר. כתוצאה מההתפתחות הטכנולוגית האדירה ב-60 השנה האחרונות ואי הגברה מקבילה של לימודי המדע, חל ניתוק גובר והולך של הבנה בין האוכלוסייה הבורה בתחומי מדעי הטבע (אפילו אם היא משכילה בתחומים אחרים) ובין הטכנולוגיות שסביבה. הניתוק הזה מוסיף למיסטיפיקציה של הטכנולוגיה והמדע. הרי המדענים ואנשי הטכנולוגיה השונים עושים בעצם "קסמים". נוצרה תלות מחשבתית ונפשית בנציגים אמיתיים או שיקריים שלהם. תופעות שקר ומרמה שקשורים בטכנולוגיות, לא רק בתחום הרפואה, ההזדקנות גוף האדם ורוחו, אלא גם בתחומים של ניסיונות גיוס כספים למיזמים כאילו הזויים הפכו, דווקא בעידן הכי טכנולוגי שידעה האנושות, לתופעות נפוצות ופורחות. הפחדה מוצלחת של האוכלוסייה הבורה בתחום מדעי הטבע, משלל תופעות כגון "קרינות" שונות ומשונות, אסונות טבע ועוד, לשם הפקת רווחים כספיים, פוליטיים, פרסומיים או אישיים הפכו לחזון נפרץ ול"קלי קלות". הקניית חשיבה ביקורתית מבוססת הגיון – לימודי המדע אינם יכולים להיות טובים אם אינם כוללים בתוכם את הכלים שבעזרתם הצליח המדע להשיג את הידע על העולם. הקשר בין הידע לשיטות בהן נוצר אינו ניתן לניתוק. השיטות האלה מבוססות על בחינה של המציאות, והפעלת כלים הגיוניים כדי להבינה. אבל לא רק, המדע מציב כחובה בלתי מתפשרת את היושר ואת שוויון ההזדמנויות האוביקטיבי. אין הכוונה כאן להציג אידיאליזציה של העיסוק המדעי, אחרי הכל הוא נעשה בידי אנשים על חולשותיהם המופלגות, אלא שהוא המקצוע היחיד ששם תכונות אנושיות אחרונות אלה, ביסוד השיטה המקצועית שלו. תרומה לקבלת אזרח ואדם טוב יותר – אדם שמנהל את חייו על-פי אמות מידה רציונאליות וכך מנתח את סביבתו, חזקה עליו שיהיה מתאים יותר לשלטון דמוקרטי, לכלכלה חופשית, לכיבוד זכויות האחר. למשל גזענות אינה באה בחשבון כי היא מבוססת על אמונות תפלות, או הסתה פראית של מנהיגים חורשי רע ועוד. זאת ועוד, השיטה המדעית כוללת כחלק אינטגראלי ממנה גם ביקורת עמיתים. היכולת לתת ביקורת עניינית ומוכחת כמו גם לקבלה כמשהו לגיטימי, צפוי ורלוונטי, אלה תכונות חברתיות נדירות מדי ורצויות מאד. למען הסר אי-הבנה אפשרית, אין בדרישה ללימוד הרבה מדע, משום בלימת רוחו האמנותית היוצרת והחופשית של האדם. ההפך הוא הנכון. קיומה של החשיבה הרציונאלית בחברה היא הוכחה לקיום חרות אמיתית בה. זאת מאחר שדרישת היסוד לקיום חברה שחבריה ברובם המכריע מבססים את חייהם על מחשבה ביקורתית והגיון היא חופש, חרות אמיתית של הפרט. רק בחברה כזאת יכולה לפרוח אומנות משוחררת וחופשית מצנזורה ולחץ. הקשר בין רציונאליות ואמנות חופשית הוא מלא ואינו ניתן לניתוק ועל כן כזה הוא גם הקשר בין מדע ואומנות, מדע ותרבות חברתית.
|
|
הכותב הוא מדען ואיש התעשיה הביוטכנולוגית בישראל ובארה"ב. כיום איש עסקים.
|
|
תאריך:
|
28/06/2017
|
|
|
עודכן:
|
28/06/2017
|
|
זאב הולנדר
|
לימוד מדע - לחברה טובה יותר
|
|
רשימתו של העיתונאי, איתמר לוין ("מחלקה ראשונה" - תאריך 28.6.2017) בדבר דחיית הצהרתו של הפטריארך היווני-אורתודכסי, תיאו פילוס השלישי לשלטונות מס שבח, לפיה החכיר 550 דונם בירושלים, לתקופה של 110 שנים, במחיר של 1.78 מיליון שקל, בידי שלטונות מס שבח, העירה וקוממה בי זיכרונות נערות ושחרות.
|
|
|
תופעת הניכור ההורי היא אחת התופעות הקשות ביותר בעולם דיני המשפחה. במרבית התיקים בהם סוגיית משמורת הילדים וזמני השהות עולה, מיד עולה עימן נושא הניכור ההורי.
|
|
|
בשולי הכותרות: הדסה כדגם לסכסוך הרפורמים - כותל באוגנדה? לפיד העורב ולקינוח מכתב לתמיר
|
|
|
נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, הופיעה באחרונה בכנס הורוביץ לחברה וכלכלה (לשעבר כנס קיסריה) ודיברה על הקוטביות שקיימת בכלכלה הישראלית. למעשה, אמרה ד"ר פלוג, יש בארץ שתי כלכלות: האחת זו כלכלת ההיי-טק, שבה עובדים 9% מכלל המועסקים במשק, ויש את הכלכלה האחרת, המסורתית, שמהווה יותר מ-90% מכלל העובדים. כלכלה זו מצויה בפיגור טכנולוגי משמעותי, שלא מאפשר לממש את כל הפוטנציאל שטמון בה.
|
|
|
המאבק ב"הדסה" חרג כבר מזמן מגבולות השכל הישר והנורמה הניהולית הסבירה והגיע עד לראש הממשלה ולבית המשפט העליון. מצב זה הוא האבסורד בהא הידיעה. דומה שבקרוב יוכל כל עובד להודיע למנכ"ל הממונה עליו מה הוא מוכן או לא מוכן לעשות ואם לא יתקבל האולטימטום על דעת הנהלת הארגון, יהפוך אוטומטית למלחמה ציבורית "אינסופית", בזבזנית, שוחקת, טורדת וחבלנית. כל מי שמבין בנושא ובעיקר מי שאינו מבין אולם מבין בפוליטיקה נכלולית, יהיה חלק מהבוחשים בנושא ומתהליך יצירת מסך העשן על האמת. אף אחד אינו מחפש הסדר סביר או פשרה בין שלל הדעות וכלל הצרכים, אלא ניצחון "בנוק-אאוט".
|
|
|
|