בעולם הפרסום קיים פתגם עתיק ימים האומר: "לא פרסמת - לא עשית. פרסמת - עשית". זו כנראה תפיסת העולם שהוטבעה בתודעתו של
בנימין נתניהו מאז עסק לפרנסתו בעולם שיווק הרהיטים ונדרש לסיוע פרסומי. ולכן, כדי שהעולם יידע שהוא עושה דבר-מה, מתלווה אליו בכל אשר ילך צוות צילום טלוויזיוני המתעד לנצח את קיומו, ממש כאילו הוא מאוהב בדמות עצמו כמו הנסיך נרקיסוס בשעתו.
אם נצא מתוך ההנחה כי לא כל אדם, ידען ככל שיהיה, יודע מנין צמח המונח "נרקיסיזם", זה המקום והזמן הנכונים להסביר. וכמו כל סיפור טוב גם זה מתחיל במלים: פעם אחת, לפני שנים רבות, חי לו בעולמנו נסיך יווני יפה תואר ויהיר עד מאוד בשם נרקיסוס. אלת הנקמה נמסיס הענישה אותו על יהירותו וגרמה לו להתאהב בבבואתו שנשקפה אליו ממי הביצה שליד גדותיה הוא חי. כמו בכל סיפור אהבה תשוקתו הגדולה של הנסיך הייתה לנשק את הבבואה שנראתה במים. אך ככל שהתקרב אל דמות עצמו וכמעט הצליח לנשק לה הייתה תמונתו מיטשטשת ומתערבלת. מבלי יכולת לשלוט בתשוקתו המשיך הנסיך היפה לנסות שוב ושוב לממש את תאוותו - אך תמיד נכשל. כיוון שבמהלך ניסיונות הנפל האלה לא אכל ולא שתה הוא מת והפך לפרח הנרקיס.
סיפרתי לכם, קוראי החכמים, את הסיפורון המיתולוגי הזה, כדי שתלמדו ממנו דבר-מה, והוא: לכל מעשה יש תוצאה, לעתים חיובית, לפעמים שלילית. ובמה המדובר? בסך-הכל במעשה אחד של ראש ממשלתנו בנימין נתניהו שאילו הקדיש מחשבה למשמעותו היה מבין שלא ראוי לעשותו.
סביר להניח שעד עתה לא שכחתם את סיפור המעשה במאבטח הישראלי שחי ברבת עמון כחלק מאבטחת שגרירות ישראל ונדקר במברג בידי אזרח ירדני. במהלך ההתגוננות שלף המאבטח אקדח וירה בתוקפו למוות. לחוסר המזל נפגע מן הקליע אזרח ירדני נוסף שגם הוא נהרג. ראש ה
ממשלה בנימין נתניהו פעל במהירות ובנחישות והפעיל את המערכת הביטחונית כדי לחלץ את המאבטח מירדן ולהביא אותו לחוף מבטחים בישראל. אך כאן החלה כנראה להשפיע קללת נמזיס.
ראש הממשלה המנוסה ידע היטב, כי אסור לו לחשוף את מראהו של המאבטח ולכן הורה לו להפנות את גבו למצלמה. התוצאה: צילום תקריב של ראש הממשלה המחבק את גבו של המאבטח. עד כאן העובדות. אבל כנראה שבשלב זה גבר עליו יצרו של ראש ממשלה, ובמקום לשלוח את התמונה לארכיון, הוא ביקש שיראה הציבור ויבין שראש ממשלתו עשה דבר חשוב, ולכן דאג להפיץ את התמונה לכל העולם. המעשה המיותר הזה היה משול לתקיעת אצבע מתגרה בעיניו של המלך עבדאללה הירדני. ואכן גאה זעמו של המלך ומי יודע איזה נזק נגרם לישראל.
ראש הממשלה נתניהו מכיר היטב את תולדות ישראל ולכן אני משוכנע שהוא מכיר את הפתגם "סוף מעשה במחשבה תחילה". במקרה הנוכחי כנראה שכח ראש הממשלה, או התעלם, מדברי חז"ל. ועל כך ניתן לומר בהפוך על הפוך כי נתניהו פעל על-פי הסילוף: "סוף מחשבה במעשה תחילה". כיוון שבנימין נתניהו רב ניסיון אחרי הרבה שנות שלטון, הוא מכיר בוודאי את משנת חז"ל שאמרו: "אין הברכה מצויה אלא במה שסמוי מן העין". ואם נשכח הדבר ממנו, ראוי לו וחשוב לנו - שישנן ויזכור.
