לאחר כשנה וחצי של הופעת כתב העת "אופקים חדשים", החליטה מועצת המנהלים של קרן ברל כצנלסון, שהיא המוציא לאור של הירחון, על הפיכתו לעיתון אינטרנט. גם במתכונתו החדשה יופיע העיתון במעין מהדורה חודשית, עם עדכונים ותגובות שיועלו לאתר האינטרנט במהלך החודש, כך שקהילת הקוראים לא תאלץ להסתפק בצפייה פסיבית לגיליון החודש הבא. המהדורה הראשונה של "הירחון האינטרנטי" מוגשת בזאת לקוראים בגאווה המהולה בחרדת-מה, כיאה למוצר חדש-ותיק שהוא פרי מלאכתם הקיבוצית של המערכת והכותבים.
כניסתנו לז'אנר החדש של עיתונות-האינטרנט או ליתר דיוק: הפקת מהדורה חדשה המנותקת מן החשיבה הקונספטואלית של עידן גוטנברג, חייבה אותנו בשינויים רבים נוכח המהדורה המודפסת שהפקנו קודם לכן; כניסה אל עולם האינטרנט מחייבת מחשבה חדשה, שונה ומגוונת יותר מן הצד המערכתי. פנינו אל האינטרנט כי דרכנו קדימה ואנו שואפים ללכת עם הזמן וליצור לא רק עיתון עדכני, אלא לקיים עם הקוראים במת דיון פתוחה ואמיתית לדו-שיח מקוון ומגוון. קוראינו המתכבדים עתה להתחיל לגלוש עימנו, מוזמנים כבר עתה ליטול חלק בדיאלוג כפול: ראשית, בין הקוראים למערכת ושנית, בין קורא לקורא.
"אופקים חדשים" שראשיתו במארס 2003, ביקש להיות שילוב של עיתון פוליטי וכתב עת רעיוני המבטא דרך חברתית, יושר פוליטי וחתירה לערכי שוויון. גם במהדורת האינטרנט שלנו, אנו מבקשים להמשיך ולשקף קשת חדשה של דעות פוליטיות בבואנו לעסוק בבחינת האפשרויות והאופנים אשר בהן צריכה החברה הישראלית לנקוט בחתירתה אלי חברה שוויונית וצודקת יותר. אנו מקווים אפוא, כי מתכונת האינטרנט החדשה תסייע לנו, ובאופן ממשי, להפוך לבימת דיון חיה ונושמת.
ברוח זו, אנו מעמידים כאן במה פתוחה לנציגי השורה הראשונה בשירה העברית ובאמנות הפלסטית כמו גם, לצעירים בראשית דרכם הפולמוסית יחד עם בכירי האקדמיה הישראלית. כל אלה ועוד חוברים בהופעתו של עיתון האינטרנט החדש, המהווה חלק מניסיונה של קרן ברל כצנלסון לבנות מחדש את השיח התנועתי, ולשקף קשת חדשה, ובעלת חזון, של דעות.
אנו מזמינים אפוא את קוראנו לנצל, יחד עמנו, את האפשרויות שמזמנת לכולנו טכנולוגית התקשורת החדשה, ובמסגרת זו להגיב על החומרים המערכתיים, כמו גם ליזום כתיבה בנושאים הבוערים והכל, על-מנת ש"אופקים חדשים" יהפוך אכן לבמה ציבורית, למעין "אגוֹרָה" מודרנית, לליבון קונסטרוקטיבי של הבעיות המרכיבות והמעצבות את חיינו.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
