הדרך המובילה אל השאול

(כמעט) כולם מכירים את הסיפור שמספרת לנו פרשת השבוע, על קורח שהאדמה בלעה אותו (במדבר טז): ...וַתִּבָּקַע הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תַּחְתֵּיהֶם. [לב] וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת-פִּיהָ, וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת-בָּתֵּיהֶם, וְאֵת כָּל-הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח, וְאֵת כָּל-הָרְכוּשׁ. השאלה היא איך הסיפור הזה נוגע לנו היום, קרוב לשלושת אלפים וארבע מאות שנה אחרי. זה קרה מיד אחרי הסיפור שקראנו בשבוע שעבר, אודות המרגלים שדיווחם המוטה הכניס מורך בלב העם עד שמאסו בארץ חמדה והעדיפו להישאר במדבר. הרבה הסברים ופירושים נכתבו בעניין והמשותף לכולם הוא שקורח הוביל מרד נגד מנהיגותו של משה, מנהיגות שייצגה בשלמות את רצון ה' והוראותיו. הטענה שלו הייתה שמשה ממציא דברים ולא מייצג את רצון ה'.


הוא סחף איתו קבוצה של אנשים ש-ככל הנראה סחבו עימם תסכולים כאלה ואחרים ודרש ליצור סדרים חדשים בעם ישראל. משה ניסה לפייס אותו ואת אנשיו: [ט] הַמְעַט מִכֶּם, כִּי-הִבְדִּיל אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל אֶתְכֶם מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל, לְהַקְרִיב אֶתְכֶם, אֵלָיו--לַעֲבֹד, אֶת-עֲבֹדַת מִשְׁכַּן ה', וְלַעֲמֹד לִפְנֵי הָעֵדָה, לְשָׁרְתָם. אבל הם לא התפייסו, רצו מנהיגות, לא שירות. מכאן העניינים התדרדרו במהירות; משה מזהיר אותם שהתעקשותם תוביל אותם לאבדון אבל הם עדיין בטוחים שהכל זה המצאות שלו, שזה לא באמת מה שה' אומר. מאיפה אתה יודע שזה רצון ה'? הוא דיבר אתך? למה איתי הוא לא דיבר? גם אני שמעתי אותו מדבר בהר סיני, הוא יכול לדבר איתי גם כעת. חוץ מזה, אתה איתנו כאן כל הזמן, מתי הספקת לשמוע אותו?



משה הבין שאין ברירה וחרץ: [כח] וַיֹּאמֶר, מֹשֶׁה, בְּזֹאת תֵּדְעוּן, כִּי-ה' שְׁלָחַנִי לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל-הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה: כִּי-לֹא, מִלִּבִּי. [כט] אִם-כְּמוֹת כָּל-הָאָדָם, יְמֻתוּן אֵלֶּה, וּפְקֻדַּת כָּל-הָאָדָם, יִפָּקֵד עֲלֵיהֶם--לֹא ה', שְׁלָחָנִי. [ל] וְאִם-בְּרִיאָה יִבְרָא ה', וּפָצְתָה הָאֲדָמָה אֶת-פִּיהָ וּבָלְעָה אֹתָם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר לָהֶם, וְיָרְדוּ חַיִּים, שְׁאֹלָה--וִידַעְתֶּם, כִּי נִאֲצוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֶת-ה'. נו, והאדמה שמעה למשה, פצתה את פיה ובלעה אותם. והשאלה היא מדוע הגיב משה בכזאת קיצוניות? האיש שבהזדמנות קודמת הציב כביכול אולטימטום לפני ה' ומסר נפשו ממש לטובת עם ישראל כשאמר (שמות לב): [לב] וְעַתָּה, אִם-תִּשָּׂא חַטָּאתָם; וְאִם-אַיִן--מְחֵנִי נָא, מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ. וכאן את המחלוקת של קורח ועדתו הוא לא יכול להכיל? במה זה חמור יותר מחטא העגל?

אפס סובלנות לרעיונות של קורח

וכאמור, השאלה היא איך הסיפור הזה של קורח ועדתו נוגע לנו? ובכן, קורח ועדתו אומנם נבלעו באדמה אבל הרעיונות של קורח לא פסו מן העולם. ומצאו לכך רמז מפורש בתורה, שכתוב (במדבר כו): [יא] וּבְנֵי-קֹרַח, לֹא-מֵתוּ. בפשט זה שבניו עשו תשובה וניצלו מאבדון, אבל בפנימיות זה אומר שלאורך הדורות יש לקורח צאצאים רוחניים. ואם נבחן את המאפיינים של טיעוני קורח ועדתו עד וכולל התוצאה המזעזעת של: ...וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל - נמצא שמלבד מהירות ההתרחשות, התהליך שהוביל קורח חוזר על עצמו שוב ושוב לאורך ההיסטוריה. קורח טען ביחס למצוות שונות שאינן מחייבות, שאפשר להיות יהודי בלי לדבוק בתורת משה, טענה מוכרת, לא? תשאלו את הרפורמים.



וגם את המשכילים, ואת הקראים, ואת הצדוקים. ואלה רק חלק קטן מהדוגמאות ההיסטוריות של אנשי קורח שממשיכים לפעול גם בימינו. משה זיהה שדרכם מובילה לאבדון, לפרישה מעם ישראל, והתאמץ לשכנע אותם לחזור לתלם, אבל הם סירבו. והתוצאה הייתה וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל. באותו מעמד ולעיני כל ישראל. ומאז ועד בכלל, ממשיכי דרכו של קורח אובדים מתוך עם ישראל. אומנם האדמה אינה פוצה את פיה כדי לבלוע אותם והתהליך גם אינו מהיר כל כך, לוקח שלושה ארבעה דורות עד שהם מפסיקים להיות חלק מעם ישראל, אבל הכיוון ברור, הם עם הפנים החוצה. ההיסטוריה מלמדת שזה הכיוון של כל "הרפורמטורים" בעם ישראל וזה כמובן נכון גם היום.



לכאורה, החדשנים אינם מודעים לכך שפניהם החוצה, הם אפילו טוענים שהם היהדות האמיתית, העדכנית. יותר מזה, הם מפגינים כזה ביטחון בדרכם עד שדורשים מכולנו שנהיה כמותם או שלפחות נתייחס אליהם כאל שווים לאלה האדוקים בשמירת המסורת. בדיוק כמו קורח שטען: ...כִּי כָל-הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים... אבל מה לעשות - הניסיון ההיסטורי וגם המציאות העכשווית, של התבוללות ונישואי תערובת באחוזים גבוהים בקרבם, מסמנים בוודאות את דרכם החוצה, אל מחוץ לעם ישראל. ולנו אסור לגלות שום סובלנות כלפי הרעיונות שלהם, הדרך היחידה היא דחייה מוחלטת. הם אומנם יהודים, אפילו חכמים, אבל הרעיונות שלהם חותרים תחת יסודותיה של היהדות ואת זה אין להכיל.