מעקב Nfc: משרד מבקר המדינה נמנע מלבדוק את התנהלות הרבנות הראשית לישראל בעת ביצוע ההינתקות. זאת למרות שהודיע (31.8.05) כי יבדוק את התנהלות המדינה בנושא ההינתקות בשעת מעשה.

עוד קודם להצהרת המבקר, מיכה לינדנשטראוס, בעיצומה של ההינתקות באוגוסט 2005, הוצגו שאלות Nfc למבקר המדינה באשר להתנהלות הרבנות הראשית לישראל בשאלת ההינתקות. זאת לאור הפרסומים שחשפנו, באשר לאופן תיפקודה מעורר התמיהות של הרבנות הראשית לישראל. עוזרו הבכיר של מבקר המדינה, יהושע רוט, מסר בתשובה לפנייתנו, כי בימים אלו בודק מבקר המדינה את נושא ההינתקות, ואין זה מן הנמנע כי יתייחס גם להיבטים הקשורים לנושא זה.

כעת מתברר, כי מבקר המדינה התעלם מן הנושא בהפגנתיות, וההיבטים היחידים בהם עסק נוגעים להעתקת בית העלמין בנוה דקלים, שהיתה באחריות הרבנות הצבאית הראשית, ובקרוב יופיע דוח בנושא שיכלול נושאים אחרים הקשורים להינתקות.

כאשר ביקשנו לברר מדוע לא בדק משרד מבקר המדינה את התנהלות הרבנות בעניין בתי הכנסת בעת ההינתקות, והאם בכוונתו לבדוק את הנושא, התחמק עוזרו הבכיר של המבקר מלהשיב תשובה עניינית, וכתב כי אין בידו להשיבנו מעבר לאמור.

הרבנות הראשית לישראל אינה גוף פרטי, אלא גוף ממלכתי. כפי שפירסמנו, הועלו כלפיה טענות קשות באשר להתנערות מאחריות בעת ההינתקות ואי מילוי משימותיה באשר היא הממונה הבלעדית על שירותי הדת בישראל, באופן שהוביל בסופו של דבר להצתה ופגיעה בתי כנסת.

הטענות הופנו הן מצד אזרחים וגופים שונים והן מצד הממשלה עצמה. אולם גם לו לא היו טענות שכאלו, הרי זה מן הראוי שהרבנות הראשית לישראל לא תהיה חסינה מפני ביקורת ואופן התנהלותה ותפקודה ייבדקו על-ידי מבקר המדינה.

שתיקת הרבנות

למרות שממשלת ישראל החליטה על הריסת בתי הכנסת, שתקה הרבנות הראשית במשך כשנה. הרב הראשי יונה מצגר, הממונה על מועצת הרבנות הראשית, לא הסכים לדרישות לכנס את המועצה. דרישות אלו הופנו הן מצד חברים במועצה והן מצד הציבור. במשך כל אותו זמן פנינו ללשכת הרב יונה מצגר עשרות פעמים וביקשנו את תגובתו לסיבת העיכוב, אך לשווא - הרב מצגר התעלם.

כך נוצר מצב שרק ברגע האחרון כונסה מועצת הרבנות לדון בנושא, ואז היה כבר מאוחר מדי, ובג"צ, שהתיר להרוס את בתי הכנסת, אף בא בטרוניא כלפי הרבנים על "ההצתה המאוחרת". השופט אליקים רובינשטיין אף אמר לאחד הרבנים כי הוא בא לבג"צ להתחנן, כשם שבאים להתחנן אצל הפריץ.

להגנתם, טענו הרב קוק ממועצת הרבנות טיעון מיסטי כי אומנם ידעו על החלטת הממשלה, אך "פשוט לא האמנו שזה מעשי ושמישהו ירצה להרוס בתי כנסת".

יצויין, כי הרב אברהם שפירא, כשכיהן כרב הראשי האשכנזי, היה טורח לקרוא את כל החלטות הממשלה ולעבור על כל החלטות הכנסת בנושאים דתיים, ואם היה צורך היה מכנס את מועצת הרבנות הראשי לדון בנושא.