בחודשים האחרונים מתנהלת תכתובת צפופה ועצבנית בעניין מינוי מנכ"ל למועצה לצרכנות, והתוצאות עד כה מביכות בלשון המעטה. ב- 16.7.06, כתבה אלי עו"ד שלומית לוירר מנציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה: "בעקבות פנייתנו בעניין נתבקשה לאחרונה המועצה להבהיר לרשות החברות את השיקולים שהובילו להחלטה לפיה בעלי תואר בהנדסה לא יוכלו להגיש מועמדותם לתפקיד, כאשר המועצה נתבקשה להמציא הבהרות אלה לפני שהיא תתקדם בתהליך בחירת המנכ"ל." תופסים?!
יש עוד מסקנה מביכה. מתברר, שרשות החברות נהגה לאשר מכרזים למנכ"לים ודירקטורים מבלי להתייחס לכישורים הנדרשים מהמועמדים. לכל היותר נבדק נוהל הבחירה, וגם זאת רק אם החברה הגישה את המועמדות לבדיקת ועדת המינויים. העובדה היא, שהמועמדות נפתחה לבעלי תארים במדעי החברה, שאינם מותרים בחוק. תופסים?!
אך קיימת תופעה חמורה יותר שבעטייה יצאתי למאבק. נראה שתפקידי ניהול בשירות הציבורי פשוט נחסמו בפני מהנדסים. זה הרושם שמתקבל מעיון במכרזים ומודעות דרושים למנהלים בשירות הציבורי, מהחודשים האחרונים. נתונים בפועל, לא נמצאו.
הכל החל באוקטובר 2005, כשניסיתי כוחי במועמדות לניהול גוף ציבורי-כלכלי, אלא שנפסלתי על הסף. המועמדות נפתחה לבוגרי מינהל עסקים. סברתי שתואר בהנדסת תעשיה וניהול עולה עליו או לפחות לא נופל ממנו בערכו, אך אפילו לא רצו לשמוע. לא עזר שלמדתי לתואר שני במינהל עסקים, וחסרה לי רק תזה. אפילו העובדה שגרמתי לרפורמה במסים, לא הספיקה.
באפריל השנה התפרסמה מודעת המועצה ושוב נחסמו המהנדסים. החלטתי שלא לשתוק. מאבק ציבורי מנהלים בשילוב לחץ ציבורי, טיעונים משפטיים, תחקירים ונתונים, פנייה לגופי אכיפה ועוד. פניתי למועצה בשאלה, מדוע נחסמו מהנדסי תעשיה וניהול, למרות התמחותם באבטחת איכות, תמחיר, לוגיסטיקה ותחומים נוספים המשיקים לצרכנות יותר מבכל תואר אחר, אלא שהמועצה סירבה להשיב. בסמוך לסגירת המכרז, הסרתי את הכפפות. פניתי למבקר המדינה בדרישה לעצירת המכרז, ולשושנה חן מידיעות אחרונות שפרסמה ידיעה.
כדי להקנות למאבק ממד ציבורי רחב, פניתי לעמותת אומ"ץ שהצטרפה, ולפרופ' טוביה מילוא, שכיהן כדיקן הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב. מילוא צייד אותי במכתב מינוי לדובר פורום דיקני הנדסה בישראל (לעניין זה), לאחר שנועץ בעמיתיו והפורום פנה למבקר המדינה.
את כל התכתובת הכנסתי לאתר שלי באינטרנט והתחלתי להפיץ קישורים במייל. בעקבות זאת היו פניות למועצה וביניהם למשל ח"כ רוחמה אברהם.
לבסוף המועצה הגיבה בטענת "מותר לנו" והוסיפה שהתנאים אושרו ברשות החברות. לא חלקתי על סמכותם להחליט, אך חמוש בפסקי דין על חובת ההנמקה, התעקשתי שינמקו.
גם מהרשות דרשתי לנמק, מדוע אישרו תארים במדעי החברה שאינם כלולים בחוק החברות וביניהם למשל אנתרופולוגיה, גיאוגרפיה, וקרימינולוגיה? ומדוע אישרו לחסום מהנדסים? הוכחתי שלתואר במשפטים נדרשים 7 סמסטרים, לתואר במדעי החברה 6 סמסטרים, ואילו לתואר בהנדסה 8 סמסטרים. דהיינו, נחסמו המקצועות האיכותיים ביותר במידרג, והקרובים ביותר לענייני צרכנות. את טענותי תמכתי בפרוטוקולים מדיוני הכנסת, מהם עולה שהתארים נקבעו בחוק בעיקר כדי למנוע מינויים פוליטיים ופחות מטעמים של תוכניות הלימוד.
כדי לסגור את המעגל, שילמתי 83 ש"חלאגרה ודרשתי מהרשות את כל התכתובת הנוגעת לאישור המכרז על-פי חוק חופש המידע. לאחר כחודש נעניתי שהמועצה התנגדה, אך הרשות דנה בהתנגדות ודחתה אותה ואם המועצה לא תעתור נגד ההחלטה, אקבל את המידע. אז לא נותר לי אלא לתמוה, האם מישהו שם חשב שהוא ינצח מהנדס?
