בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
"יוקרה", סרטם האחרון של האחים נולן, מוכיח לנו שוב שהם יודעים באמת איך לעשות קולנוע טוב ואינטיליגנטי, כזה שמשאיר את הצופה מרותק לכיסא ולא עושה הנחות, לא ליוצריו ולא לקהלו ● זה הזמן לתפוס אותו לפני שהוא יורד מהמסכים
שיתוף הפעולה הראשון של האחים ג'ונתן וכריסטופר נולן, הראשון כתסריטאי והשני כבמאי, הוליד בשנת 2000 את יצירת המופת "ממנטו", המסופרת לאחור. כריסטופר נולן הספיק לביים בינתיים עוד כמה סרטים כמו "אינסומניה" ו"באטמן מתחיל", ו"יוקרה" הוא שיתוף הפעולה השני בין האחים (אגב, יש למה לחכות, כי הם כבר עובדים ביחד על החלק הבא של באטמן, The Dark Knight). הסרט מגולל את סיפורם של שני קוסמים מתחרים, אבל אל תטעו לרגע, אין להם ולו בדל-צילו של קשר לחגיגת הקוסמים המתרגשת על הטלוויזיה הישראלית בעת האחרונה. זהו סרט אינטיליגנטי במיוחד, שקורא לצופה לשמור על עירנות ולעקוב אחר נפתולי העלילה מתוך ציפייה לבאות. רוברט אנג'יר (יו ג'קמן - "סקופ", "אקס-מן", "קייט וליאופולד") ואלפרד בורדן (כריסטיאן בייל - באטמן ב"באטמן מתחיל" וגם בבאטמן הבא עלינו לטובה) הם שני קוסמים יריבים שאיבה מרה שוררת ביניהם, מאז שבורדן גרם, ככל הנראה, למותה של אישתו של אנג'יר במהלך קסם מסוכן (וזה היה הפרט העלילתי האחרון שאני תורמת, לפני שכל הכתבה תהפוך לספויילר אחד גדול). זהו סרט על האובססיביות המעוורת שבה הם מחפשים אחר הקסם האמיתי, כזה שהוא מעבר לאשליה, וגם על ההקרבה האולטימטיבית ועל היכולת ללכת עם האמת עד הסוף. האחים נולן מערבבים ביד אומן בין מציאות לבין דימיון - כך שהאופן שבו בנויה העלילה משקף במידה רבה את הנושא שבו היא עוסקת - והם משאירים אותנו כל העת על הגבול הדק בין האשליה, שברור לנו שהיא אחיזת עיניים, לבין התחושה שמדובר במשהו על-טבעי; ובעצם הבחירה במה להאמין נותרת בידינו. חיבתם לעלילה שאינה נאמנת לכרונולוגיה מביאה לנו עוד סרט שבו הם לא מאכילים אותנו בכפית ובכל רגע יש על מה לחשוב. חוצמזה, אני אוהבת במיוחד סרטים שבסיומם ברור שצפייה נוספת בהם, רק תעניק נופך נוסף לחוויה, ו"יוקרה" הוא בדיוק אחד כזה. זהו סרט מעט תקופתי (אבל לא במובן המעיק של המילה), המצולם ומשוחק באופן נפלא, והקאסט שלו טומן בחובו עוד כמה תופינים, כמו מייקל קיין שנראה נפלא מתמיד (גם בגיל 74), דיוויד בואי, שתמיד כיף לראות ולא רק לשמוע, בתפקיד המדען ניקולא טסלה וגם סקרלט ג'והנסון, לחובבי הז'אנר. טסלה, אגב, לאלו מאיתנו שכבר עברו כמה שנים מאז שיעורי הפיזיקה שלהם, אינו דמות פיקטיבית. הוא היה ממציא זרם החילופין ואף נהג להעבירו דרך גופו וכך להאיר נורות שהחזיק (וגם ערך את ניסויי הברקים בקולורדו ספרינגס המופיעים בסרט). אם כבר הספקתם לראות את "ממנטו" ואת "יוקרה", שווה להשיג גם "Following" משנת 1998, שכתב וביים כריסטופר נולן; גם בסרט זה, נהנה נולן להתל בצופה בהשיטו את הזמן קדימה ואחורה, הלוך ושוב. אה, ודבר אחרון לפני סיום, לפני כמה שנים שמתי לב ל"מדד השעון", שהוא בעצם קריטריון אמפירי לחלוטין לבחינת רמת העניין שלי בסרט: כמה זמן יחלוף מראשית הסרט ועד שאגשש אחר השעון ואתהה כמה זמן עוד נשאר. מהבחינה הזאת, אבל ממש לא רק, "יוקרה" עבר ובגדול. "יוקרה", The Prestige, 2006 - באולמות הקולנוע הקרובים למקום מגוריכם.
|
תאריך:
|
18/02/2007
|
|
|
עודכן:
|
18/02/2007
|
|
אילנה פישר
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
מיכל
|
18/02/07 13:58
|
|
2
|
|
קופנהאגנית
|
18/02/07 16:27
|
|
לידה, עניין טבעי ופשוט לכאורה, שתפקידה לשמר את המין האנושי, הפכה בדור האחרון לפרויקט שמחייב לימוד ובחינה והעיקר, השקעה כספית גדולה. מעולם לא היה יקר יותר ללדת. זה לא יהיה מוגזם להגיד, שהלידה לבדה, יקרה יותר כיום, מגידולם של ילדים בעבר עד הגיעם לגיל מצוות. מאידך מובטח ש"תשומות הלידה" עוד יעלו.
|
|
|
אדוני רה"מ, בסוף השבוע שבו נחטף החייל גלעד שליט, דיווח קריין החדשות על 9 הרוגים ו-355 פצועים בתאונות הדרכים. להרוגים בתאונות דרכים התרגלנו, אך חייל חטוף הינו דבר בלתי נסבל מבחינתנו.
|
|
|
כאשר התבוננתי ביום שישי האחרון בפרסומת של ג'ייד וסיליט בנג שהופיעו באקראי על המרקע בזו אחר זו, נזכרתי בסרט מתח בו צפיתי כילדה.
|
|
|
אם חסרו לישראל צרות מאז מלחמת לבנון השנייה הרי בבחירות הקרובות לנשיאות אנו עלולים להיקלע לליבה של צרה נוספת, שמקורה בעימות החריף בין דת למדינה. זה יקרה אם יבחר לכהונת הנשיא הרב החרדי ישראל מאיר לאו, המצוי עתה בעיצומו של מסע שכנוע אגרסיבי בקרב חברי הכנסת, כדי שיעניקו לו את המשרה הרמה שהוא חושק בה.
|
|
|
בין סן פרנציסקו ללוס אנג'לס, לאורך צוקי החוף של האוקיינוס השקט, מתפתל לו, כמו נחש עקלתון, היפה - אך גם האימתני - שבכבישיה של ארצות-הברית: 750 קילומטרים של נופים משכרים ועוצרי נשימה, המשתרעים בין הרים נישאים ממעל ותהום עמוקה הרובצת מתחת.
|
|
|
|