לא יהיה זה בגדר גוזמה, כי התחושה הכללית הינה אובדן כל דרך, ערך וחוסר בהירות בנוגע לעתיד הנראה די מאיים. כאשר האזרח בחיי היום יום אינו מרגיש כל שינוי מיוחד הנעשה מכיוונה של הממשלה הנוכחית, כאשר אין לה כל אופק מדיני, ביטחוני, או חברתי.
די אם נביט על האסונות שפקדו את המדינה ע"י מעגל התאונות הנורא משבוע האחרון, כדי לומר, כי אין לממשלה תוכנית רצינית, סדר עדיפות גבוה לטיפול בזועה, בנושא כה אלמנטרי וחשוב, על הקורה בכבישים לרווחת האזרח. ממש כנאמר בנביא: בַּיָּמִים הָהֵם, אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל: אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו, יַעֲשֶׂה (שופטים, פרק יז', ו).
קשה שבעתיים לחשוב, כי עם כל פרשיות השחיתויות הנורא, האסון הנורא מכל הוא, האדישות וההרגל - מאין ספור הפרשיות הנוהרים לפתחנו, נהיינו אטומים ופחות רגישים לאסון הערכי שפקד אותנו.
כנראה לא מהמערכת הפוליטית (שרובה אינטרסנטית) תצא הישועה לעם היושב בציון. בשורות הבאות אציע מספר הצעות והערות, כהצעות קונקרטיות ומעשיות, שיש לדעתי לדון בהם, בשיח ציבורי ובכובד ראש.
1. יש להקים מעין "מועצת חכמים" לממשלה ולכנסת - אשר תנחה אותה בכל מישור בהחלטות המכריעות על חיינו אנו! מועצה זו תקום באופן מצומצם מאישים בכירים, הבולטים ביותר בתחומם, ותורחב מסביבה במעגל נוסף של אישים, שיחולק למחלקות מחלקות, ואלו יתנו חוות דעת מקצועית וכך השיח הציבורי יהיה יעיל יותר מחד, ויקשר בין נבחרי העם לבין הציבור מאידך.
2. כמו כן, יש לחזק את העומדים בפרץ מול גלי השחיתות, את המערכות המבקרות הקיימות, ובראשם את מוסד מבקר המדינה. חיזוק זה הינו רב משמעות ונצרך שבעתיים בימינו אלה. כאשר, ישנם גורמים רמי דרג, מהצמרת הבכירה ביותר, שעושים כל שלאל ידם להחלשתם, גם אם יהיה להם מכך רווח רגעי, אשר יהיה. באחת ההזדמנויות סיפר לי עיתונאי בכיר: דע לך! ישנו כלל בעיתונות, ישנן 2 דרכים להרס אישיותו של המושמץ; בטשטוש תמונתו ואופיו, או בשיבוש שמו.
אוסיף ואומר: כי אולי היה זה נכון, אך הציבור כיום חכם יותר מאי פעם על-מנת להבין ולקרוא בין השורות. עובדה שבסקרי דעת הקהל ידו של המבקר גוברת.
3. לצד כל אלה, יש לזכור דבר נוסף וחשוב, כי לצד הפרשיות העסיסיות הצצות מדי שעה, איננו (עדיין) במצב של מדינת שווייץ השלווה. מדינת ישראל המוקפת אויבים, הדומה לכבשה בין שבעים זאבים, אינה יכולה להרשות לעצמה נתק בין ראש ממשלה לבין שר ביטחון! בין שר המשפטים לנשיא בימ"ש העליון, יריבויות שלא מכבדות את לשכת רה"מ, גם אם ידו של מבקר המדינה לא יצאה זכה ממנה, וכל זה לצד ההרס הערכי בכלל, המשליך על תרבות חיינו בכלל וגם על תרבות הנהיגה בחיינו, אשר כידוע משפיעה על החיים וגם במקרים לא מעטים על המוות. לצד כל אלה ועוד, האם התעסקויות יתר על המידה בפרשיות מביכות שהוזכרו, אינן בגדר הימור מסוכן מדי למדינה הנאבקת על חייה באופן תמידי?
לא לשחיתות ולטשטוש, לא לאיבוד הפרופורציות, אך כן לשינוי ולייעול המערכות!
