בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בחינה משווה של ההסדרים הקיימים במדינות שונות בנוגע למעמדו של היועץ המשפטי לממשלה, סמכויותיו לייעץ לממשלה ולייצגה בבתי המשפט ומעורבותו בהליכי התביעה הפלילית ● מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת
מוסד היועץ המשפטי לממשלה הקיים בישראל שונה במידה רבה ממקבילותיו במדינות אחרות, שחלקן נסקרות במסמך זה. כפי שיפורט בהמשך, המוסד הישראלי שואב את מקורותיו מהדגם האנגלי, שהשפיע על התפתחות דגמים דומים במדינות בעלות שיטת המשפט האנגלו-אמריקנית וכן על יצירת מוסד היועץ המשפטי לממשלה (Attorney-General) בארץ ישראל המנדטורית. מן הטעם הזה, בין השאר, חלק ניכר מהמסמך עוסק בסקירת ההסדרים הקיימים במדינות בהן נוהגת שיטת המשפט האמורה (בריטניה, ניו-זילנד, אוסטרליה, ארצות-הברית וקנדה). ואולם, בעוד שבמדינות אלה היועץ המשפטי לממשלה הוא במובהק אישיות פוליטית, המשמש גם כשר ובחלקן אף כחבר בקבינט הממשלתי המצומצם, הרי שבישראל היועץ המשפטי לממשלה אינו אישיות פוליטית אלא עובד ציבור. במלים אחרות, במדינות האמורות, או לפחות בחלקן, היועץ המשפטי לממשלה נושא בתפקידים פוליטיים מובהקים שחורגים מסמכויותיו ותפקידיו של היועץ המשפטי בישראל. לעומת זאת, במדינות אחרות בעלות המסורת של שיטת המשפט הקונטיננטאלית, שחלקן נסקרות אף הן במסמך, למעשה לא קיים מוסד של "יועץ משפטי לממשלה", לפחות לא כזה התואם את הדגם המוכר בישראל או במדינות האנגלוסקסיות. תחת זאת, באותן מדינות את תפקידיו של היועץ המשפטי לממשלה ממלאים גופים שונים, לעתים בנוסף לתפקידים אחרים שאינם נחלתו של היועץ המשפטי לממשלה בישראל. כך למשל בגרמניה, אין מוסד של יועץ משפטי לממשלה. בגרמניה המונח Attorney-General מתייחס למעשה לתובע הכללי, אך אין זה מתפקידו של האחרון ואף לא מתפקידו של מוסד אחר לתת ייעוץ משפטי לממשלה. בצרפת המוסד שנותן לממשלה ייעוץ משפטי הוא "מועצת המדינה" (Le Conseil d'État), גוף שמשמש במקביל גם כבית הדין העליון לעניינים מנהליים. בפינלנד ובשבדיה המוסד הקרוב ביותר לזה של היועץ המשפטי לממשלה הוא זה של ה-Chancellor of Justice, שמשמש גם כאומבודסמן (נציב תלונות הציבור) הממשלתי. יצוין, כי לאור האמור, לאורך המסמך ולגבי כל אחת מהמדינות הנסקרות בו הועדף השימוש במונחים הקיימים באותה מדינה לתיאור התפקידים הרלוונטיים, על פני השימוש במונח "יועץ משפטי לממשלה".
|
עיקרי הממצאים העולים מן המסמך
|
|
- הייעוץ המשפטי וכוחו לחייב את הממשלה
בישראל נקבע בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, המסתמכות על פסיקת בית המשפט העליון, כי הוראות היועץ מחייבות את כל המערכת הממשלתית, ופרשנותו לחוק היא הפרשנות המוסמכת מבחינת רשויות השלטון, כל עוד לא קבע בית המשפט אחרת. באף אחת מהמדינות הנסקרות במסמך (לרבות ישראל) אין הוראת חוק הקובעת שחוות דעתו המשפטית של המוסד המייעץ מחייבת את הממשלה. בחלקן (למשל, בקנדה ובצרפת) אף מצוין במפורש כי הייעוץ שניתן לממשלה אינו מחייב אותה. ואולם, כמעט בכל המדינות צוין, כי בפרקטיקה רשויות השלטון נוהגות לכבד את עמדתו המשפטית של היועץ ולפעול בהתאם לה. לעתים נעשתה הבחנה בין כוחו של הייעוץ לחייב את הממשלה או הנשיא, לבין מעמד קביעותיו המשפטיות של היועץ ביחס לשאר גופי השלטון. על-פי אותה הבחנה, הנשיא או הממשלה המבקשים את חוות דעתו של היועץ אינם מחויבים לקבל את תוכנה. לעומת זאת, גופי הממשל השונים נדרשים לפעול בהתאם לעמדת היועץ, כל עוד זו לא השתנתה או לא נדחתה על-ידי בית המשפט. - הייעוץ המשפטי והתביעה הכללית
התמונה העולה מהסקירה היא של ספקטרום רחב למדי של אפשרויות בכל הנוגע למידת ההפרדה או אי-ההפרדה בין מוסד היועץ המשפטי לבין זה של התביעה הכללית. בחלק מהמדינות (למשל, אוסטריה, צרפת ופינלנד) קיימת מידה רבה של הפרדה בין "המוסדות המייעצים" לבין אלו האחראים על התביעה הכללית. במדינות אחרות (למשל, ישראל, ניו-זילנד וארצות-הברית) קיימת מעורבות משמעותית - מוסדית ופונקציונאלית - של היועץ המשפטי בענייני התביעה. ישנן גם מדינות (למשל, קנדה ואירלנד) בהן קיימת הפרדה מוסדית בין היועץ לתביעה, אך עדיין מחזיק היועץ באי-אילו סמכויות פונקציונאליות הקשורות לתפקידי התביעה. - ייצוג פרטי בערכאות משפטיות
לעניין זה מקובלת לרוב ההבחנה בין הליכים משפטיים בהם מעורב השר (או גורם ממשלתי אחר) במסגרת מילוי תפקידיו הרשמיים, לבין הליכים בהם הוא מעורב כאדם פרטי, הנוגעים למעשים שאינם במסגרת סמכויותיו ותפקידיו. בהליכים מן הסוג השני רשאי השר (ואף חייב, אלא אם כן הוא אינו מעוניין בייצוג משפטי) להסתייע בעורך-דין פרטי. בהליכים מן הסוג הראשון, בדרך כלל הייצוג נעשה על-ידי פרקליטים מטעם המדינה. עם זאת, בכמה מדינות (למשל, ניו-זילנד, אוסטרליה וקנדה), בכפוף להסדרים שונים והנחיות פנימיות שיפורטו בגוף המסמך, גם בהליכים מסוג זה יכולים שרים ומשרדיהם להסתייע בשירותיהם של עורכי דין-פרטיים.
|
|
|
המאמר פורסם באתר מרכז המידע והמחקר של הכנסת [קישור]
|
|
תאריך:
|
05/04/2007
|
|
|
עודכן:
|
05/04/2007
|
|
ליאור בן דוד
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
אזרח מפוחד
|
5/04/07 20:29
|
|
2
|
|
אזרח שומר חוק
|
5/04/07 22:44
|
|
|
|
|
בית המשפט הגבוה לצדק (להלן - בג"צ), הוא בית המשפט המינהלי של ישראל. נדונים בו סכסוכים בין הפרט לבין השלטון. הוא נהנה מיוקרה רבה והחלטותיו זוכות להד ציבורי גדול.
|
|
|
שני ארועים מכוננים, מלחמת לבנון השנייה וההינתקות שלפניה, חשפו את חולייה של מדינת ישראל, את קריסת מערכותיה הבסיסיות אשר לקו בחוסר תפקוד ובניוון. כיום על גיליון המחלה התלוי על 'מיטת חוליה' של המדינה כתוב: זקוקה לשיקום.
|
|
|
כתומך מובהק במאבק המורים וכנפגע העיקרי ממנו כתלמיד אין לי ספק כי זו זכותם הבסיסית של המורים להיאבק בכל כוחם בשל השפלתם המחפירה והתנהלותה של הממשלה בדבר פתרון בעיות אלמנטאריות- הטיפול בכיתות (לעיתים קראוונים) לא ממוזגות ומרובות בתלמידים.
|
|
|
ארגוני השלום אמיתיים הם דבר מבורך שחייבים לטפח. אבל ניצול ציני של הכמיהה לשלום על-ידי הקמת ארגונים החותרים לפרק את המדינה ולהשמידה במסווה של שלום - זה הרבה יותר פסול ומסוכן מהעילות שגרמו להוציא את "כך" של כהנא אל מחוץ לחוק.
|
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
על אף מידת הרגישות המתחייבת בהתייחס לשימור וטיפוח היחסים המיוחדים שבין ארה"ב לבין ישראל, הרי שהדעת נותנת כי למרכיב האינטרסים הלאומיים הישראלים תהיה תשומה עודפת במערכת זו, גם במחיר ...
|
|
|
צבי גיל
אין כאן איזה עניין שבין הצמרת המדינית לצמרת הביטחונית יש כאן עניין של עתיד המדינה אשר שוקעת יותר ויותר בביצה ואין כל סימן שהיא תיחלץ ממנה בקרוב
|
|
|
בצלאל סמוטריץ'
ביקורתו הפומבית של יו"ר המחנה ה"ממלכתי" על ניהול המלחמה פוגעת במלחמה ובלוחמים כאשר בשל שיקולים פוליטיים הוא מאיים להפיל את הממשלה. על גנץ להתאחד מאחורי העם, להילחם עד הניצחון ולא ל...
|
|
|
אפרים הלפרין
החמאס מציל אותנו מפני עצמנו בלעדיו אכלנו והיינו ממשיכים לאכול איש את רעהו חיים זו לגמרי לא חוכמה להקשיב לשיבוט גנטי של עצמך, האתגר הוא בהקשבה למקורות אשר חולקים עליך בדעתם
|
|
|
עדי ירדן
לפני 19 שנים מדינת ישראל החליטה לעזוב את רצועת עזה, תוך גירוש היהודים מחבל ארץ זה במהלך 26 השנים שמאז כיבוש רצועת עזה ועד הסכמי אוסלו, שילמנו מחיר של שלושה הרוגים בשנה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|