הפאניקה של הימים האחרונים באשר למלחמה הולכת וקרבה ועל עסקת הענק, כביכול, בין סוריה לבין אירן, היא תולדה של עצבים חשופים הקולטים את האימפולסים של מלחמת לבנון השנייה. אין ספק שהטראומה של 2006 לא במהרה תירפא.
ללא ספק, התעמולה האירנית והסורית עובדת היטב ומצליחה להוציא משיווי המשקל את אזרחי ישראל. העיתונות הישראלית, שקשובה לרחשי הלב של הציבור, תורמת את חלקה בהעצמת החששות והצפת השיח הציבורי בידיעות שיש בהן פוטנציאל לשגע כל אדם סביר.
ידיעה חדשה (23.07.2007) שהובאה כציטוט מ"דיפנס ניוז", מדברת על מלחמת התשה הצפויה בין ישראל לסוריה. על-פי אותה הידיעה בישראל, סוריה הגיעה לכלל מסקנה שהחולשה של ישראל היא העורף, וכתוצאה מכך סוריה תכריע את ישראל.
למצער, הידיעה המצוטטת לא שלמה. במקור, המאמר בעיתון שכתב ריאד קאווג'י, עיתונאי בכמה עיתונים ציניים, סוקר את האופציות השונות של סוריה, היינו בין מלחמה יזומה כדי לכבוש את הגולן, ובין מלחמה הגנתית, אם וכאשר אירן תותקף. מומחה סורי מצוטט כמי שאמר שאם אירן תותקף, הרי שהיא מצפה שסוריה תתקוף את ישראל.
אותם מומחים סורים טוענים שהם עדיין לא יכולים לצפות מה יקרה בדיוק, היות וההכרעות בעניין זה יפלו כנראה בספטמבר, עת ארה"ב אמורה לבחון מחדש את מדיניותה בעירק.
מה שמדאיג הוא ההכנות הלוגיסטיות של סוריה, בין אם עידוד אוכלוסיה לעבור קרוב לגבול, ובין אם הסרת המחסומים בפני אלה הרוצים להגיע לשטח המפורז. אין להקל ראש בכל ההצהרות וההכנות של הסורים, אך מכאן ועד לפאניקה הלאומית, הדרך ארוכה.
באותו המאמר מציין הכותב מפורשות, שצבא סוריה מצויד בנשק רוסי ישן, כולל טנקים ומטוסים. כן יש לסורים טילים ארוכי טווח העלולים לפגוע בכל מקום בישראל.
מכאן נדרש ניתוח קר ומציאותי. אין לסוריה כל אפשרות להכניע את ישראל במלחמה קונבנציונלית. העליונות הישראלית ברורה לכל, כולל בדמשק. הניסיון לראות בערבים בכלל, ובסורים, בפרט, כבלתי רציונליים, לא מומלץ.
והיה ותיפתח מלחמה יזומה על-ידי סוריה, כולל שיגור טילים למרחקים שונים, אין זה אומר שישראל חייבת לנהל מלחמת התשה. הפגיעה הראשונה עלולה להיות כואבת, אך היא לא יכולה לסכן את קיומה של ישראל. בטילים קונבנציונליים לא מנצחים מלחמה. נכון שקיימים פרדוקסים לוגיים, שלא תמיד מובנים לכל השחקנים, אך יש לשלטון הסורי היכולת האינטלקטואלית לשער מה עלולות להיות התוצאות של מלחמה עם ישראל, כולל פגיעה קשה בעורפה.
ישראל יכולה לטרוף את כל הקלפים. ברגע שהסורים יתקפו, הסיכוי שדמשק תימצא תחת איום של כיבוש הוא איום ממשי. ישראל לא תירתע להוביל לקריסתו של המשטר הקיים בסוריה. אין לשכוח שאסד מייצג קבוצה אתנית קטנה ביותר, שנואה ובלתי מקובלת. היכולת לדכא בצורה אכזרית את המתנגדים, היא המחזיקה את השלטון הסורי. אסד מבין זאת היטב. יתכן והוא רוצה ללכת לפי המודל המצרי של 73: מלחמה יזומה כדי להוציא את "העגלה" המדינית מן הבוץ, תהיה התוצאה בשדה הקרב אשר תהיה. יש רק לזכור שסוריה אינה מצרים, לא בעוצמה הצבאית, לא בהרכב העדתי בתוכה, ולא במידת התמיכה של העם בשלטון המיעוט.
על-פי הידיעות, ישראל בהחלט מתכוננת למצבים קיצוניים. צה"ל, כך יש לקוות, למד את ה"שיעור" של מלחמת לבנון השנייה, אם כי תמיד כדאי להתכונן למלחמה של מחר שלעולם לא תהיה דומה לזו של אתמול.
אסור לזרוע בהלה בציבור. יש לראות את המציאות נכוחה ולהתכונן לגרוע מכל, גם אם הוא לא יקרה. כך יש לקוות. מלחמת התשה כפי שמתכננת סוריה לא נראית סבירה כלל. זה, כנראה, עוד עניין תעמולתי מבית היוצר של אסד ושותפיו. עם זאת, אסור לעסוק בנבואות, כי הן עלולות, למרות הראיה השכלתנית, להתגשם. נקווה שלא נתבדה!!!
