תת התמחות

יש לדעת כי מהנדס אזרחי, הרשום ברשם המהנדסים בישראל, הוא בעל הכשרה רחבת הקף בכל תחומי הבנייה, וגם כאשר עיקר עבודתו המקצועית היא בתחום הקונסטרוקציה, יש לו ידע תיאורטי ומעשי בתחומים רבים אחרים.

מבחינת תוכנית הלימודים בטכניון, כמו גם במוסדות אקדמיים אחרים שרשם המהנדסים הכיר בהם לצורך רישום, מדובר לגבי מהנדס אזרחי בלימודים מגוונים הכוללים מקצועות כגון: תחבורה, קונסטרוקציה, חומרי בניין, ניהול הבנייה, ביסוס, הנדסת קרקע, בניית המהנדס (תכנון), הידרולוגיה והידראוליקה, הנדסה סניטרית ועוד.

בעת כתיבת חיבור זה אני עוקב אחר לימודי בתי (אדריכלות שנה ג' במרכז האקדמי אריאל - ס"ה משך לימודי ההסמכה לארכיטקטורה לקראת תואר ראשון הוא 5 שנים), ורואה כיצד מתמודדים סטודנטים לאדריכלות עם חישובים סטטיים של מבנים - לרבות: קורות נמשכות, גשרים, מסבכים, קשתות וקמרונות ומבנים בלתי מסויימים מבחינה סטטית.

השאלה: "מה לאדריכל ולחישובי קונסטרוקציות" - נדחית, ולהבהיר, לא מדובר בקורס רשות בן סמסטר אחד, אלא בלימודים שהם בגדר חובה, הפרושים על פני מספר שנות לימוד ונלמדים מהיבטים שונים.

יש לדעת כי מומחה המוזמן לבדיקת מבנה, אמור לתת מענה לעיקרי הדברים, בין אם הנושאים אשר לגביהם נדרשת התייחסות מקצועית הם בתחום התמחותו העיקרית ובין אם הם מחוץ לתחום התמחותו העיקרית. שאם לא כן, יהא דרוש להיזקק לשירותיהם של מומחים רבים כדי לתמוך בתביעה, עד כדי אבסורד;

קונסטרוקטור - לעניין הסדקים.
מומחה לאיטום.
מומחה לבידוד אקוסטי/תרמי.
אדריכל - לעניין ליקויי תכנון אדריכליים.
מהנדס סניטציה - לעניין מערכות ביוב.
מהנדס דרכים - לעניין פיתוח המגרש.
והרשימה עוד ארוכה, לפי נסיבותיו של כל מקרה.

בית המשפט העליון נתן את דעתו על סוגייה זו בע"א 1772/99 זכריה זלוצין ואח' נ' דיור לעולה בע"מ בהרחבה יתירה, ובאמצו את פסק הדין של בית שופט המשפט קמא ד"ר ג' קלינג [ת"א 1171/89 זלוצין ואח' נ' דיור לעולה בע"מ, לא פורסם, מופיע בספר "ליקויי בנייה כרך ב'” מאת א' בן עזרא בהוצ' “בורסי" תשס"ז עמ' 343] - קבע בית המשפט העליון הלכה ברורה, התווה דרך ולהלן ציטוט:

“עוד מתלוננת דיור לעולה, על-כך שבית המשפט המחוזי ראה לנכון להסתמך על חוות-דעתו של סרנה בתחומי האיטום והאקוסטיקה. לטענתה, סרנה מומחה הוא, אמנם, בבנייה אך לא בתת-המומחיות של איטום ואקוסטיקה, ומכאן שלא היה מקום לקבל את חוות-דעתו כחוות-דעתו של מומחה בתחומים אלה. בית המשפט המחוזי דחה טענה זו שהועלתה לפניו, בקובעו כי "אין ספק שאינג' סרנה חיווה דעתו בנושאים שהם בתחום מומחיותו ובתחום עיסוקו, ואין כל מניעה כי בית המשפט ישתית עליהם את קביעותיו."

אשר לטענה המבחינה בין מומחיות לבין תת-מומחיות, כך לימדנו השופט קלינג:"כיום, אין קץ להתמחויות בתחומים שונים, ואין קביעה כי יש תת התמחות שאינה מנת חלקו של מומחה, אומרת כי אין לקבל את חוות דעתו של אותו מומחה המתייחסת לאותן תת התמחויות. כל המשמעות של קיומן של אותן תת התמחויות היא שכאשר בפני בית המשפט שתי חוות דעת, אחת של המומחה הכללי והשניה של מי שהתמחה בתחום הצר יותר, עשוי בית המשפט ליתן משקל יתר לחוות הדעת בתחומה של תת-המומחיות. אין מקום לקבוע כי קיומה של תת- התמחות שוללת את האפשרות להיזקק לחוות דעת של מי שאינו עוסק באותה תת-התמחות”.

דעתי כדעתו של השופט קלינג. בתחום עיסוק פלוני יש מומחים "כלליים", ויש מומחים "ספציפיים" בתת-מומחיות שבאותו תחום עיסוק. אפשר כי בנסיבות מסויימות יבכר בית- משפט מומחה "ספציפי" על מומחה "כללי", והוא כאשר השניים מתייצבים ומעלים לפניו סברות נוגדות. לא כך הוא מקום שמתייצב לפני בית משפט אך מומחה "כללי" בלבד, שבית המשפט יכול שיקבל את חוות דעתו גם לעניינה של תת-מומחיות שבתחום עיסוקו.

אם כך ככלל, לא-כל-שכן שסרנה נתמנה כמומחה בהסכמת בעלי-הדין. לו אחרת אמרנו, כי-אז פסלנו במחי-קולמוס כל חוות-דעת מומחה בתחום שיש בו תת-מומחיות. והיכן היא המומחיות שלא התפתחו בגידרה תת-מומחיות? וכך, משידענו כי דיור לעולה לא ביקשה היתר להגיש חוות-דעת של מומחה "ספציפי" - חוות-דעת הנוגדת את חוות-דעתו של סרנה - נוסיף ונדע כי צדק בית המשפט המחוזי משראה לסמוך מסקנות על חוות-הדעת שהונחה לפניו. בסוף-כל-הסופות, נושאי איטום ואקוסטיקה בבנין נמצאים בתחום עיסוקו הרחב של מהנדס בנין כסרנה. לו היה סרנה מחווה דעתו בשאלה מתחומי הפילוסופיה, המשפטים או הביולוגיה ימית - ובהניחנו כי לא קנה ידע ומומחיות אף באחד מנושאים אלה - אמרנו אחרת לא כן בענייננו.”