לתלמידים הלומדים אזרחות ברור לחלוטין שכל קשר בין התיאוריה לבין המציאות, מקרי לגמרי. בימים אלה של השביתה, יש לכולם הזדמנות ללמוד שיעור נוסף בנושא הדמוקרטיה, במיוחד בכל הקשרו לזכויות העובדים והאזרחים.
ואלה העיקריים תולדות האיוולת הישראלית:
1) הטענה החוזרת והנשנית בשיח הציבורי היא, שהמורים פוגעים בתלמידים. זו טענה נכונה מאוד. אלה המזדהים כבר עם המורים, כאילו, מציעים לשבות אך לא לפגוע בתלמידים. בהסתמך על העובדה ששביתות של מגזרים אחרים לא פוגעות באזרחים, מובן מאליו שראוי ששביתת המורים לא תפגע בתלמידים. כאשר הרופאים שובתים, הרי הם לא פוגעים בחולים; כאשר נהגי האוטובוסים שובתים, הם אינם פוגעים בציבור הנוסעים בתחבורה הציבורית; עובדי המדינה כששובתים, ציבור הנזקקים לשירותיהם לא נפגע. כך ניתן למנות כל מגזר עובדים במדינה. שביתה חייבת לפגוע בציבור, אחרת אין לה כל משמעות. רק טיפשים גמורים יכולים להוציא מפיהם אמירה כה מגוחכת, שמותר למורים לשבות, אך אסור להם לפגוע בתלמידים.
2) משרד האוצר, משרד החינוך ומנהלים חסרי כל תודעה וערכים, מצטרפים לעליהום נגד המורים. הם מנסים בכל דרך אפשרית לפגוע בשביתה ולשבש אותה. לדאבון הלב, גם מורים רבים נוטלים חלק במאמצים אלה. אם ניתן להבין את, כביכול, את משרדי הממשלה, הרי שאת המנהלים והמורים, המנסים בכל דרך לפגוע בחבריהם, בלתי אפשרי להבין. מה שלבטח יקרה הוא, שאת פרות השביתה, כל אלה שניסו למנוע אותה או לשוברה, לא ימנעו "מלטעום מן הפרי האסור".
זו תופעה מכוערת, על גבול הציניות והרדידות המוסרית. אלה מבין המורים והמנהלים הרוצים לשבור את השביתה, לפגוע בזכויות היסוד של כל עובד במדינה דמוקרטית, לרמוס את כבודו ואת פרנסתו, יהיו הראשונים שיטיפו מחר לערכים, ולחינוך לדמוקרטיה. הם ידרשו מן האחרים למלא אחר תורת המוסר שלהם, תורה של "מוסר כליות", ריקה מכל תוכן. ומי אם לא הם יתייצבו מחר בפני המורים וימנו את עצמם למופת ומושא להערכה?
למען הסר ספק, יש להדגיש שרובם המכריע של המורים והמנהלים לא נוטלים חלק בפארסה החינוכית מבית מדרשם של "הוגי הדור ומחנכיו" שהוזכרו לעיל.
3) קיומם של שני ארגוני מורים, "הסתדרות המורים" ו"ארגון המורים העל - יסודיים", הוא נושא בעייתי, והדעות נעות מקצה אל קצה. זו סוגיה שיש לבררה בעתיד, אם כי היה צריך למצוא פתרון מוסכם מזמן.
כבר נטען לעיל מה מידת מוסריותם של מורים ומנהלים מסוימים המנסים בכל דרך אפשרית לפגוע בחבריהם, ומאידך, ליהנות מתוצאותיה של השביתה, לכשיגעו הצדדים להסדר. מהם לא מצופה שום דבר.
הסתדרות המורים נותנת, בימים אלה ממש, יד לתופעה בלתי מוסרית שאין כדוגמתה. רבים מבין אותם "גדולי הדור", בורחים כעכברים ועוזבים את ארגון המורים, ובלבד שמשכורתם לא תיפגע. ארגון המורים היה צריך לתת מענה לבעיה זו, אך לא עשה זאת.
אם הסתדרות המורים תקבל אל חיקה את כל אותם "פליטי ארגון המורים", היא תיתן את ידה למעשה מכוער, אך לא פחות מכך, היא תירה לעצמה ברגל. אין לדעת את צפונות העתיד, אך על ראשי הסתדרות המורים לדעת שכל אלה אשר בורחים עתה מארגון המורים, לא תהיה להם כל בעיה לברוח מחר מהסתדרות המורים.
אם יש להסתדרות המורים גם מטרות חינוכיות, רחמנא לצלן, עליה לדחות בשאט נפש את כל אלה המנסים לקעקע את מאבקו של ארגון יציג חוקי.
יש כאן פגיעה קשה בציבור עובדים שמאוגד, כחוק, בארגון אחר. על הסתדרות המורים להוכיח סולידריות רק בדבר אחד בלבד: מניעת הזליגה של ל"ו הצדיקים מארגון אחד למשנהו. אם הסתדרות המורים לא תעצור את התופעה המבישה הזו, היא תהיה שותפה לרמיסת כבודם של העובדים, ותסייע לממשלה ושליחיה לקעקע כל מאבק עתידי.
