|
להציל 800 כדי לרצוח מיליון בשואה
|
יפעת גדות
|
800 יהודים שרדו את השואה כשהם מסתתרים בבית חולים יהודי * קציני המשטרה, ואפילו אייכמן עצמו, ביקרו לעתים קרובות בבית החולים, ובחרו באקראי קרבנות למשלוח * שום תיעוד לא שרד כדי לרמז מדוע חלק נבחרו ואחרים לא, אך ללא ספק הזכייה באהדתו של מנהל ביה"ח - היהודי - היוותה הגנה
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
שלושה כלי תקשורת מקבוצת ידיעות אחרונות - העיתון עצמו, אתר האינטרנט Ynet והחינמון "24 דקות" - פרסמו אתמול בהבלטה ציטוט מתוך העיתון הלונדוני "סאנדיי טיימס". בידיעות אחרונות היתה זו הפניה בעמוד הראשון לידיעה שפתחה את עמוד 11, ואילו בחינמון זו היתה כותרת ראשית ענקית. הסיפור: אדולף אייכמן הציל 800 יהודים בשואה.
בעוד ידיעות אחרונות לפחות שם סימן שאלה אחרי ההפניה, החינמון הביא זאת כעובדה בדוקה ורק הגן על עצמו בציינו בכותרת גג את המקור הבריטי, ואילו Ynet הזכיר בכותרת עצמה את המקור המצוטט. לכל הפחות אפשר לומר, שזוהי עיתונאות גרועה.
נתחיל מהעובדות. אדולף אייכמן היה אדריכל הפתרון הסופי. הוא עצמו התגאה בתום מלחמת העולם השנייה, כי יקפוץ בשמחה לקברו משום שהוא יודע שחיסל למעלה מ-5 מיליון יהודים (מספר הנרצחים עד אז). על פשעים אלו נגד האנושות ונגד העם היהודי, הורשע אייכמן בירושלים והוצא להורג.
במשפט אייכמן הובאו עדויות לכך שהוא לא היה מוכן לתת לאף יהודי להתחמק מבין ציפורניו. הוא זעם כאשר מאן דהוא ניסה להתערב בממלכתו ולהגן על יהודי זה או אחר, התערב אישית ומנע כל אפשרות שכזו. אייכמן עצמו לא טען שהוא הציל יהודים; הגנתו הרעועה התבססה על מילוי פקודות ותו לא.
הסיפור של "סאנדיי טיימס" מדבר על בית חולים בווינה, בו התגלו 800 יהודים שנותרו בחיים בהוראתו האישית של אייכמן. לא ברור מהו מקור הסיפור והיכן הסתתר במשך 63 שנות מחקר אינטנסיבי ביותר על השואה.
ייתכן, למשל, שמדובר בדוח מודיעיני גולמי - שכמותו יש רבבות, ואשר מהימנותם חייבת להיבדק באמצעות מקורות נוספים. ייתכן שמקורו בתעמולה בין-גושית, על-רקע המלחמה הקרה שפרצה כמעט מיד עם תום מלחמת העולם. וייתכן שזהו סתם ברווז שהפריח מישהו.
חוץ מזה, ל"סאנדיי טיימס" יש מוניטין צולע בנוגע ל"גילויים" מהתקופה הנאצית. עיתון זה הוא שרכש ב-1983 מהשבועון הגרמני "שטרן" את הזכויות באנגלית על יומניו המזויפים של אדולף היטלר ופרסם אותם בכותרות ענק, בלא בדיקה כלשהי.
אפילו נניח שיש אמת בסיפור, ראוי להסתכל על פרטיו. "סאנדיי טיימס" מדבר על יהודים מומרים (שהמדיניות הנאצית לגביהם אופיינה בחוסר עקביות) ועל משתפי פעולה (קרי: בוגדים ששירתו את הנאצים). לדברי העיתון, השמירה על יהודים אלו נועדה להטעות את העולם לגבי מעשיהם האמיתיים של הנאצים - כלומר: "הצלתם" היתה למעשה חלק ממזימת ההשמדה. אבל את נותני הכותרות, בבריטניה ובישראל, הפרטים הללו לא מעניינים במיוחד.
פרסומים כאלו משרתים את מכחישי השואה דוגמת מחמוד אחמדינג'אד. מכחישי השואה של המאה ה-21 מתוחכמים בהרבה מקודמיהם לפני דור או שניים. הם אינם מכחישים את עצם התרחשותה של השואה, אלא מנסים לגמד את ממדיה, להפחית מאחריותו של היטלר וכדומה. לטעון שאדולף אייכמן גם הציל יהודים, זהו צעד ראשון ברהביליטציה של הרוצח הזה.
אין לנו יותר מדי ציפיות מ"סאנדיי טיימס". זהו צהובון, ללא ידע רב מדי בהיסטוריה של השואה וברגישות של פרסומים מפוקפקים העוסקים בה. לעומת זאת, משני עיתונים ישראלים מביתו של המו"ל הגדול ביותר במדינה, אפשר לצפות לקצת יותר רצינות ואחריות, להתייעצות עם מומחים ולמחשבה תחילה. השואה היא נושא חשוב מכדי לטפל בה כאילו מדובר בעוד אחת מעלילות "הישרדות".