|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אורח החיים הצפוי בו מטריד את הקיבוצניקים והם חולמים על הקיבוץ האידיאלי
|
כיצד יתנהלו החיים בקיבוצים בעוד חצי יובל שנים?
בימים אלה כבר החלו מתכננים בתנועה הקיבוצית את אורח החיים הצפוי בהם באותה עת. צוות התכנון של אורח החיים הזה מורכב מכלכלנים וסוציולוגים, העובדים בשירות התנועה הקיבוצית.
הצוות יוצא מתוך הנחה בסיסית שתחזית התכנון אכן תתגשם בבוא העת. אנשי הצוות יוצאים מתוך הנחה בסיסית, שכאשר מחליטים על גורל הענפים, או על גוון התעסוקות בקיבוצים, הרי שיש לקשור את התחזית הדמוגרפית בתנועה הקיבוצית עם התכנון הדמגורפי וליצור התאמה בין ההתפתחות הטבעית בקיבוצים לבין ההתפתחות הרצויה בהם.
רבי-קומות
בפעם הראשונה נזדמן לחברי הצוות לחשוב לטווח של 25 שנה קדימה. פירוש הדבר, אליבא דחברי הצוות, לתכנן לאלה שטרם נולדו, או שהם עכשיו בני 10, שיהיו אז רוב חברי הקיבוץ. מה הם ירצו, למה ישאפו ומה יעשו? מהדור הצעיר הזה אי אפשר היה, כמובן, לקבל תשובות ענייניות, אם בכלל; אבל, הוריהם, מסתבר, היו מוכנים לשמש לילדים לפה.
בדיקת הצוות, שנערכה במדגם מייצג של התנועה הקיבוצית ושבו השתתפו 5000 נשאלים מקיבוצים שונים, העלתה, כי המטרד אשר רוב החברים (56 אחוז) חוששים מפניו, בעוד 25 שנה, הינו חוסר הקרקע בקומות העליונות של רבי הקומות, העלולים להגיע עד אז לקיבוץ. נראה שחברים אלה חשים עצמם מוגבלים מבחינת אפשרות ההתפרסות שלהם מחוץ לדירה. המגורים בקומה השניה אינם נותנים להם את ההרגשה של הדשא כהמשך לדירה, בעיה שאינה קיימת בקומה הראשונה.
מטרדים אקולוגיים
במקום השני צוינה כמטרד בעיית אי הנוחות לילדים (38.8 אחוז) ורעש משכנים, בשל התנועה הסואנת. לאחר מכן צוינו כמטרדים: הצורך לעלות במדרגות (32 אחוז); סכנה לילדים (24 אחוז); והטרדת הדיירים שבקומה מעל (17 אחוז). רבים מהחברים ציינו כי הם פוחדים מ"צפיפות המגורים"; במקום ארבע משפחות בבניין - שמונה בבניין.
מסתבר, כי שני המטרדים האקולוגיים העיקריים בקיבוץ הינם אבק וריחות. 46 אחוז מהחברים טוענים שהם סובלים ממטרדים אלו. מהמטרד של ראיית הנעשה בתוך הדירה סובלים 38 אחוז מהחברים ומרעש המכוניות כ-33 אחוז מהם. רעש של מכונות עבודה מטריד 29.5 אחוז מהחברים ורעש משכנים- 20.4 אחוז.
בדיקת הצוות העלתה כי חברי הקיבוצים שואפים לגור הרחק מאזור התעשיה הקיבוצי; במרחק בינוני מהמרכזים השונים וממקום העבודה ובמרחק קטן מבני קבוצת הגיל שלהם. רוב המשיבים (85 אחוז) מעוניינים לגור בשכונות מגורים משכבות גיל קרובות, או משכבות גילם. למרות זאת, רוב החברים סבורים שאין להתחשב בחלוקת דירות בקבוצות המוצא, או בקשרי משפחה, או במקומות העבודה. אבל 60 אחוז חושבים שיש להתחשב בקשרי ידידות.
הקיבוץ האידיאלי
כיצד מצטייר, איפוא, הקיבוץ האידיאלי בעיניהם של חברי הקיבוצים? בסיכום שנתקבל עולה, כי בקיבוץ צריכים להיות בעוד 25 שנה רק בתים חד-קומתיים וחד-משפחתיים. בין הבתים יהיו דונמים של דשאים וחורשות, פלגי-מים ירחצו את הקיבוץ וברבורים לבנים יעלו ויבואו בהם. רכבות צבעוניות קטנות וחרישיות יעזרו להתגבר על המרחקים, ואלו שלא יחפצו בהן, יבואו בסוסים הפרטיים שיחולקו לכל חבר. בתי החרושת יורחקו מהקיבוץ וקולם לא יישמע עוד. ורק שירת החברים, ציוץ הציפורים, זמזום הדבורים ואיוושת הבשלתם של פרחי הבר על הגבעות, ינעימו את חיי החברים.
תיאור לא-מציאותי? אולי. אבל, ככלות הכל, האידיאל הפסטורלי הזה הוא חלומם של בני הקיבוצים, העשוי לקרום עור וגידים בעוד 25 שנה.
|
| תאריך:
|
02/04/2008
|
|
|
עודכן:
|
02/04/2008
|
|
ראובן לייב
|
|
סלמון הוא השם המשותף למספר סוגי דגים ממשפחת הסלמונאים (Salmonidae). שמם של דגים אחרים במשפחה זו הוא טרוטה (פורל). דגי סלמון קיימים בטבע באוקיינוסים וגם בימות סגורות. בדרך-כלל דגי סלמון בוקעים מן הביצה במים מתוקים, נודדים לים ושבים להתרבות במים מתוקים. מקורו של הדג בים הצפוני.
|
|
|
|
|
קיימת טענה כי מדרגה בודדת באשר היא, מהווה מכשול לאור נטייתם של בני אדם בהליכתם שלא להסתכל כלפי מטה בזוית חדה בה מתגלית המדרגה לעין. הנזק העלול להיגרם ממכשול זה הוא רב, עד כדי מעידה המלווה בנזק גופני. פחות מזה, נוצר קושי ומטרד לדוגמא כאשר המדרגה היא בתוך דירה במעבר בין סלון למרפסת - כי אז בנוסף למכשול אליו בעלי הבית כבר התרגלו (אך לא כן אורחיהם, חברים, שכנים) - קיימת גם אי נוחות בהעברת עגלת תה או עגלת תינוק.
|
|
|
|
|
"מטה יוזמת ג'נבה" ערך כנס "לפתור" את "בעיית" ההתנחלויות. אין לקנא בהם, המשימה בלתי אפשרית. אחרי גל הגירושים הראשון (כ-100,000), בהכרח יפונו גם "הגושים", ובהם עוד 200,000 יהודים, מפני שרעיון החלפת שטחים אינו ישים. הערבים כבר הודיעו שלא יסתפקו בדונם מדבר בנגב תמורת דונם באריאל או במעלה אדומים. לכן, חזון פלשתין על חשבון חזון הנגב של בן-גוריון, שאף יגרור התקוממות כפולה - של מפונים מיו"ש ומן הקו הירוק, אינו ריאלי. יותר קל לחסל את הגושים, ועדיין - מה יתנו תמורת השכונות היהודיות במזרח ירושלים? אם גם אותן נעקור, תגיע "ג'נבה" לחצי מיליון יהודים מגורשים!
|
|
|
|
|
כל עיתון שנתחיל לקרוא בו, כל ערוץ טלוויזיה, עברי, אנגלי או ערבי, כולם מפרטים התנהגות קשה שלנו הישראלים 'הכובשים' כלפי הפלשתינים 'חסרי הישע'. תמונות של מחסומי ביקורת מתישים, משאיות עמוסות מזון שאינן מורשות להיכנס לרצועת עזה, ילדים לבושי סמרטוטים שעצמותיהם בולטות ועיניהם דומעות, תמונות הרוגים לאחר מבצעי סיכול בלווית תאורים קורעי-לב של אלמנות ויתומים. כל אלו ממלאים כותרות, ומופיעים בתקריבים מעוררי זעזוע. האינדוקטרינציה מטפטפת אפילו למוחם של הקשוחים בינינו. האמנם לכה אכזרים נהפכנו?
|
|
|
|
|
במשך שנים רבות, בעצם מאז הקמת המדינה ועד היום, המילה חידוש בפוליטיקה הישראלית היא מילה גסה, על גבול העלבון. המערכת הפוליטית משולה לקרוסלה שאינה מפסיקה להסתובב ומביאה בכל פעם אל קדמת הבמה את אותן דמויות מאוסות, מוכרות, שאפילו החרצופים שלהם נראים טוב יותר.
|
|
|
|
|
