המאבק במנהרות

גורמי הביטחון בישראל מאשרים כי המצרים הגבירו בשבועות האחרונים את פעילותם בצד המצרי של "ציר פילדלפי" באזור הגבול ברפיח, כדי לסכל את תופעת ההברחות. כתוצאה מפעילות זו של המצרים, שכללה גם פיצוץ מנהרות, נהרגו כמה מבריחים ופועלים פלשתינים שעסקו בחפירת המנהרות באזור רפיח.

כיצד ניתן להסביר את השינוי הזה במדיניות המצרית, לאחר שהמצרים התעלמו במשך שנים מתופעת ההברחות בגבול ישראל מצרים ואיפשרו את הברחות הנשק העצומות לארגוני החבלה ברצועת עזה?
אין מה לטעות, הפעילות המצרית החדשה איננה נובעת מאהבה לישראל אלא מאינטרסים מצריים בלבד. הפעילות המצרית החדשה נובעת מכמה סיבות. הראשונה קשורה בעובדה שחצי האי סיני הפך לכר פעילות ענפה של הטרור העולמי. גם ארגוני הטרור מרצועת עזה מנסים לחדור למצרים דרך המנהרות באזור רפיח כדי להגיע לסיני ולפגוע או לחטוף תיירים ישראלים. פיגועים אפשריים מסוג זה יפגעו בתיירות המצרית, שהיא ענף כלכלי חשוב וביחסי מצרים ישראל.

הסיבה השנייה, שאינה פחות חשובה, היא הלחץ האמריקני הכבד המופעל על מצרים מזה תקופה ארוכה מהממשל והקונגרס כאחד, לפעול ברצינות נגד תופעת ההברחות בגבול עם רצועת עזה. הקונגרס האמריקני החליט לפני כמה חודשים, להקפיא סיוע צבאי למצרים בסך 100 מיליון דולר עד שמצרים תהדק את השמירה על הגבול. המצרים מצידם ניסו לרצות את הממשל, והודיעו כי הם מקצים סכום של 23 מיליון דולר מכספי הסיוע האמריקני לרכישת ציוד מתוצרת אמריקנית הכולל חיישנים ורובוטים. מומחים מחיל ההנדסה בצבא האמריקני אמורים גם לאמן את החיילים המצרים בהפעלת הציוד.
יש לזכור כמובן גם את הסכם הרגיעה (תהדיאה) בין ישראל לארגונים הפלשתינים ברצועת עזה שנעשה בתיווך מצרי. חלק מהסכם זה נגע למצרים שהבטיחה כי תלחם בתופעת ההברחות; המצרים מנסים להוביל בעצם ימים אלה בקהיר פיוס בין הפלגים הפלשתינים, והם אינם רוצים ששום פעילות הברחות לרצועה תשבש את מאמצי הפיוס. הצורך במלחמה בהברחות ממצרים לרצועה היה נושא קבוע בפגישות של ראש הממשלה אולמרט ושר הביטחון ברק בפגישות עם הנשיא מובארק, שבאופן עקבי הכחיש את אזלת היד המצרית בנושא ההברחות וטען כי מצרים פועלת כמיטב יכולתה למנוע את התופעה.
על עוצמתה של תופעת ההברחות ניתן ללמוד מדוח רשמי שהוגש לפרלמנט הפלשתיני והוכן על-ידי ועדת הביקורת. על-פי הדוח, פועלות באזור רפיח כ-180 מנהרות והיקף הסחורות המוברחות בהן מגיע לסכום של 150 מיליון דולר בשנה.

מלבד כמויות עצומות של נשק שמבריחים ארגוני החבלה לתוך הרצועה, מוברחות דרך המנהרות סחורות שונות, תרופות, סמים, סיגריות וזהב. באחד המקרים הוברחו חיות, לאחר שהורדמו, ממצרים לתוך הרצועה לצורך הקמת גן חיות ברפיח. בימים שבהם שלט ארגון הפת"ח ברצועה הוברחו במנהרות גם נערות ליווי ממדינות חבר העמים שהועברו אחר כך לישראל.

חברי הפרלמנט של החמאס אינם מתלהבים לדון בדוח על המנהרות באופן שפתוח לסיקור על-ידי אמצעי התקשורת, מחשש שפרסום הנתונים הקשים יעודד את שלטונות מצרים לנקוט פעולות נוספות דרך תופעת ההברחות. הנתונים המופיעים בדוח הפלשתיני הם קשים. "בתעשיית המנהרות" עובדים כ-4,000 איש, רובם ילדים או נערים. בעלי המנהרות מחתימים את הפועלים על הצהרות הפוטרות אותם מכל אחריות לנזק גופני או נזק ברכוש במקרה של התמוטטות המנהרות.

ישראל מביטה בנעשה על גבולה עם מצרים בתסכול רב. התופעה החמורה נמשכת ואף אחד לא משתדל יותר מדי כדי לעצור אותה. נדמה כאילו כל הצדדים השלימו עם המצב והשגרה פשוט נמשכת. מדובר בתופעה חמורה שהפכה לעסק כלכלי אשר מצידו, אינו פותר את בעיות המצור הכלכלי על רצועת עזה. רק ישראל יכולה לעקור את התופעה הנמשכת הזו, שכן היא הנפגעת הראשית בפרשה.

ההערכה בקרב מערכת הביטחון היא שבטווח הרחוק, לא מן הנמנע שישראל תיאלץ לפעול נגד ארגוני הטרור ברצועה ואז לא תהיה לה ברירה אלא לטפל גם בתופעת ההברחות המסיביות שמסכנות את ביטחונה.