אילו התבזות פוליטית הייתה מדידה ושפיטה, נציגי מפלגות "בת-ים אחת" ו"ישראל ביתנו" בעיר בת-ים היו זוכים, לבטח, במדליית זהב אולימפית. אין להם מתחרים. אחרת, איך אפשר להסביר את היעדרותם הבולטת, לכאורה (תקווה אני כי בריאותם תקינה), מהישיבה החגיגית הראשונה של מועצת העירייה הי"ז, שנערכה אור ליום ראשון י' בכסלו תשס"ט 7.12.2008 בהיכל התרבות בבת-ים בנוכחות מנהל הבחירות מטעם משרד הפנים, חברי מועצת העיר היוצאים, חברי מועצת העיר הנכנסים ואזרחי/ות בת-ים.
הם חשבו, אולי, שיוכלו לשכנע את תושבי בת-ים שהם, הם התקווה החדשה לעיר בת-ים, הם המענה למצוקותיהם ותפילותיהם של אזרחי/ות בת-ים, אבל בהיעדרות הבולטת שלהם הם הראו, לכאורה, כי לא שליחי ציבור הם, כי הרי באולם היו אזרחים ואזרחיות תושבי בת-ים מכל גווני הקשת הפוליטית, ותיקים ועולים, נשים וגברים, צעירים וקשישים שהמתינו לבואם של כל חברי מועצת העיר הנכנסת, ופשוט שאלו היכן נציגי מפלגות אלה כי הרי נבחרו למועצה. הם הוכיחו, לכאורה, כי כל מעייניהם היו בהיבחרם, ובאם אפשר היה, קצת טוב יותר ממה שבאמת שקרה.
מתברר, אולי, כי רק בת-ים של מעלה מעניינת אותם. זו המגעישה את היצרים ומטשטשת את השכל, זו המקרבת אותו אל שועי עולם, זו שמספקת לכל כך הרבה פוליטיקאים מסתור וסולם ותירוץ, זו שהיא קודם כל, ומעל הכל, מקפצה לקידום אישי, מה שלא קרה כמובן וכאן, לכאורה, אכזבתם.
ההפסד הוא כולו שלהם, ושלהם בלבד.
