הרחקת פרידמן - על מי רובץ החשד?

בלהט ההתנגדות להמשך כהונת השר פרידמן כשר המשפטים נשמעות מכל עבר הרמיזות המכוערות לפיהן מדובר במינוי שאינו טהור ואינו לגיטימי. ללא הרף נשמעות הערכות כי המינוי קשור קשר בל ינותק לחקירות שעובר ח"כ ליברמן ואולי אף עם הכוונה המסתמנת להעמידו לדין. ההתנגדות לדרישה באה כמובן מאותם גורמים שהתנגדו לכל הרפורמות שהציע השר בעבר, ממפלגות השמאל וכמובן, מעיתון הארץ. ניתן לומר על חוגים אלו מה שנאמר בעבר על האצולה הצרפתית - הם לא שכחו דבר ולא למדו דבר.

ניתן להעריך כי אביגדור ליברמן אכן רוצה "לעשות דווקא" ומדובר בשאיפה אנושית ומובנת ללמד לקח את כל הגורמים הנוהגים להשמיץ אותו בכל הזדמנות ולשתות את דמו. אין הצעה שיכולה להעלות את מפלס הכעס בשמאל ובמערכת עיתון הארץ כמו ההצעה להותיר את השר פרידמן בתפקידו ויש להודות כי הפיתוי להוציא את מתנגדי השר פרידמן מדעתם כמעט שאין לעמוד בפניו.

כשלעצמי, כלל לא ברור לי אם הדרישה להותיר את השר פרידמן בתפקידו אינה רק דרישה טקטית. על קיומו של רעיון כזה למדתי עוד לפני הבחירות ולא מדובר במשהו שצץ רק לאחרונה. לא רק אני ידעתי על כך אלא חשובים ממני ידעו על כך. יו"ר לשכת עורכי הדין אף ביטא במפורש אפשרות זו בישיבת המועצה הארצית עם השר שהתקיימה לפני הבחירות וניתן לקרוא את דבריו בפרוטוקול הישיבה. הכוונה למנות את השר פרידמן מטעם סיעת ישראל ביתנו לא זכתה לפרסום לפני הבחירות, אך הייתה ידועה בקרב מי שהתעניין בנושא.

על-רקע זה לא הופתע איש, מאלו ששמעו על הכוונה לדרוש מינוי השר פרידמן, מההחלטה לעצור את מקורבי השר ואת בתו, שבועיים לפני הבחירות. החשדנים צפו שצעד מעין זה יינקט כפי שננקטו צעדים דומים בעבר בעיתוי חשוד מבחינה פוליטית. הכחשות המשטרה ופרקליט המדינה לפיהן הצעד שננקט אינו קשור כלל מועד הבחירות, לא זכו לאמון, גם בקרב אלו שאינם חשודים ביחס עויין לגורמים אלו ואי-אמון זה לא נבע מהכוונה לדרוש מינוי השר פרידמן, שלא הייתה ידועה אז לציבור הרחב.

במאמר מוסגר אציין כי על היועץ המשפטי לממשלה ועל פרקליט המדינה לתת בדחיפות את הדעת לחוסר האמון הגובר בהם ובמוסדות עליהם הם מופקדים, חוסר אמון שהביא אך לאחרונה להצעה הראויה והנכונה של ראש לשכת עורכי הדין להקים נציבות תלונות על הפרקליטות. נושא זה ראוי לדיון נפרד ומעמיק יותר.

לענייננו - ראשית, יש לקבוע כי שר המשפטים אינו יכול למנוע חקירה משטרתית של שר, או של ראש ממשלה, או אף את העמדתו לדין, אפילו היה מנסה לעשות זאת. השר פרידמן הוא מינוי של ראש הממשלה ומינויו לא הועיל לאולמרט במניעת חקירותיו, או במניעת האפשרות שיועמד לדין. אין שמץ של טענה לפיה הוא ניסה לעשות זאת, או שבכלל הדבר מצוי בתחום סמכויותיו. בכל מסע ההשמצות כלפי השר, מעולם לא נטענה טענה כלשהי ביחס ליושרו וכנותו.

מי שקושר את מינוי פרופ' פרידמן לתפקיד שר המשפטים בממשלה הבאה עם חקירתו הצפויה של ליברמן במשטרה ומניעת העמדתו, או העמדת קרוביו ומקורביו לדין, אינו מחשיד כלל את שר המשפטים. באופן פרדוקסלי, החשד היחיד שיכול לבצבץ כאן יכול להיות מופנה רק כלפי האליטה המשפטית המוסמכת לקבל החלטות בנושא זה.

אם לשר המשפטים אין מעמד או סמכות בקשר להליכי חקירה או העמדתה לדין, הרי שאין ספק כי למשטרה ולפרקליטות המדינה, וכמובן גם ליועץ המשפטי לממשלה יש סמכות כזו. אם יכול גורם כלשהו לעכב את החקירה ולסכל העמדה לדין, אלו הגורמים היחידים שיכולים לעשות זאת.

אם מניח גורם כלשהו שמינוי השר פרידמן וקידום הרפורמות אותן הוא מתכנן יוכל להשפיע על ההליכים המשפטיים הנוגעים לליברמן ולמקורביו, הוא מניח, למעשה, שהאליטה המשפטית, המוסמכת להורות או להשפיע בנושא זה, תהיה מוכנה לעסקה עם השר ליברמן והיא בלימת הרפורמות המתוכננות במערכת המשפטית תמורת אי-נקיטת הליכים פליליים נגד השר ומקורביו.

אם עסקה מעין זו אפשרית במדינת ישראל, פירושו של דבר שאכן הפכנו לרפובליקת בננות לכל דבר ועניין. לא השר פרידמן הוא הצד לעסקה אפלה כזו ואין להעלות על הדעת שהוא ייתן לה יד. עסקה מעין זו תסכל את כל שאיפותיו לעריכת רפורמה מהותית במעמדו של בית המשפט העליון ובמוסד היועץ המשפטי לממשלה ואין סיבה להניח שהוא יהיה מעוניין בכך. לעניות דעתי, עסקה מושחתת כזו, אפילו הגורמים המסוגלים לעשותה מעוניינים בה, עדיין אינה אפשרית במדינת ישראל, אבל ייתכן שאני טועה.

ההערכה הסבירה ביותר לדעתי, היא שליברמן מעוניין במידה מסוימת במינוי פרידמן גם כדי להשיב לכל המתנכלים לו בעבר ובהווה כגמולם, אבל גם מתוך ראייתו בדאגה את חולשת הרשות המבצעת שלפחות חלק ניכר ממנה יש הזוקפים להשפעה של האקטיביזם השיפוטי ומעורבות העילית המשפטית בהחלטות הרשות המבצעת, מעורבות המעקרת אותה לא אחת מסמכויותיה ומהשפעתה.

בעתיד הלא רחוק נלמד אם דרישתו של ליברמן למינוי השר פרידמן לכהונת שר המשפטים היא אכן דרישה אולטימטיבית, או שהיא נתונה למו"מ ולפשרות. לא הייתי שולל עדיין את האפשרות שלא ליברמן יהווה את לשון המאזניים בממשלה, ולמרות ההצהרות הנוקשות, ייתכן שקדימה, או העבודה, או שתיהן יצטרפו לבסוף לממשלה. במו"מ קואליציוני הכל עשוי לקרות.

מכל מקום, מוטב להם, לאלו המתנגדים להמשך כהונתו של השר פרידמן, שיעלו נימוקים ענייניים להתנגדותם זו ולא ינסו לרמוז רמיזות אפלות ומכוערות. רמיזות אלו, למרבה ההפתעה, יכולות לפגוע בראש ובראשונה בחוגים אותם הם מבקשים לשרת.