איש צוות-אוויר רשאי להפסיק את התנדבותו לטוס בכל עת, אך אין הוא יכול להחליט על התנדבות חלקית, אין הוא יכול להחליט אלו משימות יבצע ואלו לא.
"כשיצאנו מהיעף, הבחנו באש נ"מ שנורתה לעברנו. ירדנו לעבר הכיוון הכללי של מקור הירי, עדיין בלי לדעת את מיקומו המדויק. כשהתקרבנו, ראינו שקנה הנ"מ ממוקם בבניין בתוך הכפר. בדיקה מהירה העלתה … שאותו בניין הוא בית-ספר. זה היה מצב מאוד מתסכל. ירו עלינו נ"מ ובהחלטה רציונאלית החלטנו לא לעשות דבר כדי לשתק את מקור הירי. כנראה שזה היה המעשה הנכון באותו רגע.
אני חושב שפעלנו נכון בכך 'שהגדלנו את הראש'… אין שום סיבה או כוונה שהאוכלוסייה האזרחית תיפגע." כך סיפר מוביל ששב מתקיפה בדרום לבנון. כיצד מתיישב סיפור זה עם מכתבם של 27 אנשי צוות-אוויר?
היחסיות הבלתי נסבלת של הלחימה, דורשת להגדיר את המחויבות הבסיסית של צה"ל, של חיל-האוויר, של המפקדים ושל הלוחמים. יש לנו מחויבות בסיסית לחיי אזרחינו. בכל עת ובכל סימן שאלה, זהו הלוגו שאמור להנחות את תכנון המבצע הבא ואת ביצועו. בצידה יש לנו מחויבות לערכים הבסיסיים של החברה הישראלית, של החברה המערבית ושל התרבות היהודית. אין ניגוד מהותי בין שני סוגי המחויבות הללו. כמעט תמיד ישנה תמיכה הדדית ביניהם.
לחימה נגד טרור וגרילה, בתוך סביבה אזרחית, מציבה אתגר קשה למפקדים וללוחמים. גם לכותב שורות אלו יש לא פעם הרהורים וערעורים על מבצעים, חימוש ושיטות פעולה. כבר זמן רב אנו מתריעים על האפשרות שטייסים יסרבו לבצע הוראות. לכן לעתים קרובות מחליטים לבטל מבצעים בעלי סיכון גבוה לאזרחים. במקרים אחרים, המוביל קוטע מבצע במהלכו כאשר גובר הסיכון לאזרחים.
התרבות המבצעית של חיל-האוויר קובעת שהשיקולים של המוביל באוויר ושל השולט על הקרקע, יכובדו ויתקבלו, יותר מכך, חובתם לשקול ולבקר כל פקודה בהיבטיה המבצעיים והמוסריים גם יחד. כלל מהפכני קבע מפקד חיל-האוויר בעבר בני פלד שנפטר לאחרונה: מושג שנקרא "חופש החלטה של המוביל". לפיו מותר למוביל מבנה, ולמעשה, זוהי חובתו, לפעול בהתאם לשיקול דעתו בשטח ללא חשש מסנקציות. התמונה שרואה המוביל בשטח היא "הנכונה" ביותר ברמה הטקטית ולכן יש לתת לו חופש שיקול והחלטה בנושאים מבצעיים ומוסריים גם יחד.
נוסף לכך, קיימת הנחיית יסוד בהירה, מעבר לכל פקודה קונקרטית לפיה כאשר ברור ללוחם האווירי כי סביב המחבל נמצאים אזרחים, אל לו לשגר את החימוש.
קבוצת לוחמי חיל-האוויר היא קבוצה מובילה. האם מישהו מעלה על דעתו שעקב שבירת הכלים לא ניתן להוביל לוחמים בדרך האוויר למניעת פיגוע המוני? האם מישהו מעלה בדעתו שברגע זה תהיה סירנה ואין מי שיזנק כדי לפגוע ברב-מחבלים?
העם כולו מסתכל עלינו, אין אנו עוד איגוד מקצועי. ההתנדבות שלנו איננה ניתנת לחלוקה ואיננה על תנאי. מותר לנו להיאבק על מה שחשוב בעינינו אך אסור לנו להשתמש בנכונות להילחם כמכשיר במאבק. הנכונות להילחם באוויר היא נכונות ללא תנאי. איש צוות-אוויר רשאי להפסיק את התנדבותו לטוס בכל עת, אך אין הוא יכול להחליט על התנדבות חלקית, אין הוא יכול להחליט אלו משימות יבצע ואלו לא. קבוצת הליבה נבחנת בשעת קושי, בשעת משבר. והנה ברגע משבר זה - אתם כותבי המכתב נכשלתם, במבחן זה לא עמדתם.
איני יודע לאן אתם הולכים מכאן, ויותר מזה, אינני יודע לאן אנחנו חבריכם נוליך את הבושה.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
