מתח רב שורר בציבור לקראת מפגש ביבי-אובמה במאי בוושינגטון. יש פרשנים הטוענים כי אובמה ילחץ על ביבי ואפילו יאיים בהפסקת הסיוע אם לא תהיה התקדמות בערוץ הפלשתיני. ואילו ביבי יאמר:
אירן תחילה ואחר-כך - הפלשתינים.
האם באמת המפגש בין ביבי לאובמה הוא קריטי למדינת ישראל? רק בחלקו. אובמה כנשיא חדש ומפתיע, שהבטיח לעמו שינוי ולעולם רעיונות וכיוונים שונים, רוצה להתחיל לממש את הבטחותיו.
בין הרעיונות האלה - הסדר במזרח התיכון, שלטענת ארה"ב ומזכירת המדינה הילרי קלינטון, יביאו גם לרגיעה במזרח התיכון ולהסרת איום הגרעין האירני מישראל. בשלב ב' לטענת ארה"ב יוכנסו סוריה ולבנון למעגל ההסדרים ושלום איזורי ישרור באזור
לפחות 40 שנה. לקונספציה זו אפשר לצרף גם את חלומו וחזונו של הנשיא פרס,
על מזרח תיכון חדש.
ובכן רבותי - אובמה, כמו הנשיאים לפניו, לא מכירים את המנטאליות הערבית, לא מכירים את המזרח והם הוזים וחולמים בשפה אחרת ובספירות פוליטיות אחרות.
זה התחיל בנשיא קרטר, שרצה להביא דמוקרטיה, שוויון וחופש לאירן. מהלך שהביא להדחת השאה הפרסי, שהיה פרו מערבי, ידיד המערב וישראל והביא לעליית החומיניזם, שתוצרתו אחמיניג'אד ותורת הגזע החדשה האיסאלמית שהיא חיקוי לתורת הגזע של היטלר, עם אמצעים של כורים גרעיניים וטילים ארוכי טווח, לביצוע והשגת מטרותיו נגד הציונות וישראל.
הנשיאים קלינטון ובוש - על-אף היותם ידידי ישראל אמיתיים, לא הצליחו לקדם את ההדברות עם הפלשתינים - מעבר לעצם ההידברות. גם בוש האב ובוש הבן לרבות קלינטון, לא הבינו את הערבים והמזרח, את המנטאליות, את החשיבה, את הדת ולא צפו די את עליית האיסלאם הקיצוני. התוצאה כישלונות או לחילופין הישגים קלושים, בעירק, אפגניסן, ההתמודדות עם הטאליבן ובעיקר עם אוסמה בן-לאדן והטרור של אל-קאידה.
כלומר: ארה"ב יש לה רצון טוב לעשות סדר במזרח התיכון, אבל אין לה את ההבנה והכלים לבצע זאת. טכנית היא יכולה אך מעשית בשל שיקולים פוליטיים שונים, היא נמנעת ותימנע מלהשתמש בהם.
אובמה כנשיא חדש - עם כל ההכנות והרצון הטוב, עד שילמד ויוציא מסקנות מהמצב במזרח התיכון, יעברו ארבע שנים ואז בקדנציה השנייה (אם תהיה כזו) - ינסה להתקדם.
מצד שני ביבי - עם הניסיון שרכש בקדנציה הראשונה, עם הידע והמטען של היסטוריה ובקיאותו בנושא הטרור המקומי והעולמי, יכול וצריך להעמיד את אובמה במקום.
אל לו לביבי - להבהל או להכנע - לאובמה, עליו לעמוד איתן, חזק ולהציג לפניו את האלטרנטיבה הישראלית.
האלטרנטיבה של ביבי - למזרח התיכון - צריכה להיות הדרישה התקיפה: אירן - תחילה. השקט והאפשרות להסדר במזרח התיכון, יכול לבוא לאחר פתרון בעיית הגרעין האירני. ורק כאשר ימוטטו את ציר הרשע, אירן, סוריה, לבנון וינתקו אותם מהגיבוי של צפון קוריאה ובמידה רבה גם מרוסיה של פוטין, ניתן יהיה להתקדם בציר ישראל-הפלשתינים.
אפשר לעשות גם מהלכים במקביל - כדי להרגיע ולרצות את אובמה ואת הילרי קלינטון, אבל לא על-ידי אנאפוליס, אלא על-ידי תוכנית מפת הדרכים - שגם היא תוצר של ארה"ב.
בנושא זה צודק טכנית שר החוץ ליברמן. אנאפוליס - לא אושרה על-ידי ממשלת ישראל והכנסת, מאחר ואנאפוליס הייתה רצון טוב ומחווה שלא נשאו פרי. עובדה, שרת החוץ ציפי לבני - בממשלת קדימה, דנה ודנה עם הפלשתינים ולמרות הצהרת אולמרט ולבני, שהנה הנה ההסכם נסגר, עם תנאים משופרים לאבו-מאזן, אולי יותר מאשר אהוד ברק כראש ממשלה הבטיח ליאסר עראפת, לא יצא מכך כלום.
תוכנית מפת הדרכים - דורשת מהפלשתינים, ביצוע תנאים מוקדמים, כמו פירוק תשתיות הטרור, הכרה במדינת ישראל, ויתור על זכות השיבה והסדר בירושלים. לא נראה לי שיש סיכוי סביר והגיוני, להגיע להסדרים בתחומים אלה. לכן, גם אנאפוליס, לא תעזור ולא הצהרה של שתי מדינות לשני עמים.
ונניח שביבי ילך לקראת אובמה וקלינטון, וירצה להראות גמישות, רצון טוב ושיתוף עם הממשל החדש בארה"ב ויסכים להצהרה של שתי מדינות.
נשאלת השאלה - שתי מדינות לאיזה שני עמים. מחד ישראל - ומאידך הפלשתינים של אבו-מאזן (הפת"ח) או הפלשתינים של חמאס ושל הנייה.
כלומר: יש לנו כאן תרגיל מתמטי של שתי מדינות לשלושה עמים - נראה את אובמה פותר את המשוואה הזאת.
נקודות למחשבה והרהורים (בהמשך לתורת הקונספירציה):
- אובמה פותח בדיאלוג עם דרום אמריקה - צ'אב'ס, קובה, זה רעיון טוב. אבל דיאלוג עם אירן, סוריה, צפון קוריאה - היא טעות והוא עוד ילמד מכך.
- השמועות והסיפורים על איווט ליברמן, תופסות תאוצה עד כדי פרסום בתקשורת, בחדשות - בקול תרועה, שאולי ליברמן סוכן שתול של רוסיה ועובד עבור פוטין.
- הסכנה בשמועות אלה שבאות ישירות מהתקשורת, שאנשים מתחילים להאמין בהם ולראות בכל מהלך של ליברמן וכל נסיעה לאוקראינה ורוסיה, דיווח ישיר לקרמלין.
- לדעתי - ליברמן רוצה לאותת לאובמה שאם ילחץ יותר מדי על ישראל בעניין ההסדר עם הפלשתינים - נעבור לתמיכה בגוש המזרחי ונרוקן מתוכנו את ציר הרשע - אירן, סוריה, לבנון.
- אובמה יבהל - הילרי קלינטון תפעיל את ביל קלינטון, ממשל ארה"ב יתגמש וירגע ויבוא שלום על ישראל.
- תזכרו - שאני הראשון שחזיתי את המהלך.
- לעניין הגזירות הכלכליות: יש להטיל מס על כל המוצרים שהם בבחינת "מותרות" - לפחות לתקופת ביניים עד שהמשבר יחלוף.
- לעניין "המותרות" - הייתי מוסיף גם מס נסיעות לחו"ל בסכום של 50 דולר לבן-אדם (כפי שהיה כבר בעבר), כמי שנוסע לחו"ל ואפילו לטורקיה, יכול להוסיף עוד 50 דולר כמס מותרות למדינה, זה עבד בעבר ויכול לעבוד גם בעתיד.
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
