|
|
ללא התעניינות ממשית [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
|
|
| הפקידים בלשכת התעסוקה לא עשו שום מאמץ למצוא לי עבודה בתחום שלי או בכלל. לרשותם אלפי משרות, אך נדמה לי שהם פוטרים עצמם מלחפש ושולפים כל הצעת עבודה שעולה בחכתם בשל עצלנות וחוסר התעניינות באדם היושב מולם | |
|
|
|
|
|
|
אני צעיר בן 27, מובטל מזה חמישה חודשים כמעט. מעולם לא הייתי רשום לפני כן בלשכת התעסוקה, וגם כשפוטרתי המתנתי חודשיים או יותר לפני שפניתי ללשכה. למרות שהגיעו לי דמי אבטלה, העדפתי להסתדר לבדי, אך הזמן חלף והבנתי שאני זקוק לעזרה נוספת.
לראשונה בחיי נרשמתי ללשכת תעסוקה בבת-ים. במקצועי אני סוכן נסיעות. לא קיבלתי שום הצעה בתחום העיסוק שלי. הפקידים בלשכת התעסוקה לא עשו שום מאמץ למצוא לי עבודה בתחום שלי או בכלל. לרשותם אלפי משרות, אך נדמה לי שהם פוטרים עצמם מלחפש ושולפים כל הצעת עבודה שעולה בחכתם בשל עצלנות וחוסר התעניינות באדם היושב מולם.
עד שהם נותנים הצעת עבודה היא הכי לא מתאימה שיש. אחרי התנסות מול פקידים אדישים וחסרי עניין בבת-ים, עברתי לעיר הגדולה - תל אביב. חשבתי שאולי בבת-ים הלשכה לא משהו. אולי בתל אביב, בלשכתם המפוארת בקריית הממשלה החדשה ליד עזריאלי, אולי שם יושבים עובדים שיודעים את עבודתם.
חשבתי והתאכזבתי. הגעתי לפקידה הנחמדה ילנה, נרשמתי אצלה. היא רשמה ואמרה לי לבוא לחתום תוך שבוע וחצי בגלל החגים. ואני לתומי, שאלתי אותה האם אין לה שום הצעת עבודה כלשהי להציע לי. ילנה הנחמדה שינתה פתאום פניה - פתאום עצבנתי אותה - תשאלו למה? - כי היא הייתה צריכה לחפש במחשב עבודה, להתאמץ קצת.
אך רק קצת אחרי חצי דקה מצאה לי ילנה עבודה שתגאל אותי מאבטלתי. ילנה מצאה לי עבודה בשמירה לבחינות בגרות. רק מה, מדובר בעבודה שמתרחשת לה אחת לכמה שבועות, למשך שעות ספורות. אז שאלתי אותה האם זה ייתן לי משכורת? האם זה ימנע ממני הצורך לקבל דמי אבטלה מביטוח לאומי?
פשוט לא היה לה כוח לחפש משהו, אז היא נתנה לי מה שעלה בחכתה אחרי עשרים שניות. תשובתה הייתה: 'זה גם משהו', ושאם לא אקח את זה יירשם לי סירוב.
ואני שואל - אם אני בחור צעיר בן 27, בעל מקצוע ותעודת בגרות, אם לי לא הצליחו למצוא עבודה, אם אני לא עניינתי את הפקידים של לשכות התעסוקה, אם לי לא טרחו להתאמץ ולחפש, אז מה קורה עם אותם בני ארבעים ומעלה שרשומים בלשכה?!
פקידי הלשכה שפגשתי היו אפאטיים, חסרי יכולת ורצון להקשיב, אנשים שלא ראויים להתעסק במשאב הכי יקר למדינה הזו - האנשים. כל רצונם הוא לסלק אותך מהכיסא שמולם במהירות האפשרית. ככה לא תפחת האבטלה. ובינתיים, בכל ביקור שלי בלשכה אני רואה יותר ויותר אנשים, רבים מהם צעירים ומוכשרים.
יותר ויותר אנשים שאני מכיר מובטלים. התורים בלשכה גדלים. ולאף אחד זה לא מזיז, לא לעובדי הלשכה ולא למדינה.
אם אנחנו, הצעירים, נהיה מובטלים ומאוכזבים, אז חבל למדינה להתעסק באיום האירני, כי בלעדינו, המדינה הזו תתפרק מעצמה. הממשלה חייבת לפתוח קורסים בתחומים מגוונים ורבים, לתת אותם בחינם למובטלים. להגדיל את דמי האבטלה ולהגמיש את התנאים. ליצור מקומות עבודה. זוהי תוכנית החירום האמיתית שעל ממשלת נתניהו שכדאי לקדמה, ומהר.
