מותה הקרב של הרגולציה

בסמיכות מעניינת התפרסמו בשבוע השלישי של חודש מרס שתי ידיעות. הראשונה, כי חברת Yes תשדר את פרקי סיום העונה הרביעית של "נמלטים" כ-16 שעות בלבד לאחר שידורם בארה"ב ולפי השמועה, השידור יקודם בסיסמה "לא תספיקו להוריד". למחרת פרסמה המועצה לשידורי כבלים ולוויין שימוע בשאלה "האם יש להסדיר שירותי וידאו מתקדמים המועברים באמצעות רשת האינטרנט הפתוחה ועשויים להתחרות בשירותי הטלוויזיה הרב-ערוצית הקיימים?"

התשובה הבלתי נמענת לשאלה זו היא "לא" ולו מהטעם הפשוט שכל ניסיון לפקח יעודד "הורדות" לא חוקיות באינטרנט ולכן יפגע ביוצרים ובציבור כולו.

לכאורה, אתר אינטרנט המציע סרטים ותוכניות טלוויזיה לפי הזמנה (ואין מניעה טכנית לצפות בתכנים אלה בטלוויזיה) מציע שירות זהה לשירות VOD (לפי העיתונות, Yes אכן מתכוננת לספק שירות VOD באמצעות האינטרנט הפתוח). אתר אינטרנט המשדר תוכניות לפי לוח משדרים קבוע ("שידור ליניארי"), שאפשר לצפות בו בטלוויזיה, אינו שונה מכל ערוץ אחר.

בעיני רוחו של רגולטור, עובדות אלו יכולות להוביל למסקנה כי יש לפקח על שידורי טלוויזיה המועברים באינטרנט הפתוח באותו אופן בו מפקחים כיום על שידורי טלוויזיה בישראל. לא פחות מארבעה רגולטורים מפקחים על השידורים (שניים לשידור המסחרי, שניים לשידור הציבורי) ואוסף מסחרר של כללים מכתיב כמעט כל פן אפשרי: לוח המשדרים, סימון תוכניות, סוגי תוכניות, השקעה בהפקות מקור, שידורי חדשות, כמות וסוג פרסומות, תוכן שיווקי, כתוביות, תמלוגים למדינה, תמלוגים ותשלומים ליוצרים ולמבצעים ועוד ועוד.

בשם העיקרון של "מגרש משחקים מאוזן", אפשר בהחלט לקבוע, כי מי שמעביר שידורים באינטרנט "כמו" טלוויזיה, יהיה כפוף לאותה רגולציה. אז נצטרך כמובן להחליט האם יהיה כפוף לרגולציה של זכיין של הרשות השנייה, או אולי של ערוץ ייעודי, או של מפיק ערוץ, או כמו שירות VOD. אלא שמדובר בחלום רגולטורי באספמיה. כל ניסיון להטיל פיקוח על אתרי אינטרנט יכול לגרום להם לנדוד למדינה אחרת. וגם אם נמצא דרכים לפקח על חלקם (למשל על-ידי הטלת פיקוח על אתרים המוחזקים על-ידי גופי תקשורת הפועלים בישראל), הדבר משול לחיפוש הכסף מתחת לפנס רק בגלל ששם יש אור.

כפי שגילתה Yes, "הורדות" לא חוקיות באינטרנט הן מתחרה רב-עוצמה. אבל הן מתחרה רב-עוצמה הרבה יותר של אותם אתרי אינטרנט בודדים המציעים באופן מסחרי תכנים חוקיים באינטרנט, שלא ניתן שלא להעריך את מאמציהם והאופטימיות שלהם כשהם מנסים "למכור קרח לאסקימוסים". כל ניסיון להטיל פיקוח על אתרים שבריריים אלה יכול לגרום לכניעתם למול שטף התכנים הלא חוקיים. המפסידים הגדולים מכך יהיו היוצרים, שהאתרים החוקיים משלמים להם תמלוגים.

מה לגבי מגרש המשחקים המאוזן? בטווח הבינוני או הרחוק, נראה שלא יהיה מנוס אלא להתיר את הרסן מעל גופי השידור הקיימים, לא רק כדי שיוכלו להתמודד עם התחרות שמציב האינטרנט, אלא מכיוון שאין עוד הצדקה להטלת דרישות ייחודיות, על גוף משדר שאינו נהנה עוד משום "פריבילגיה" ייחודית לעומת מתחריו. וכיצד נדאג לתכנים איכותיים, מקוריים, חינוכיים? אם יהיה להם ביקוש מסחרי, מה טוב. ואם לא - אפשר יהיה להשתמש בשידור הציבורי המתוקצב כבר היום במאות מיליוני שקלים. לאור מצבו של השידור הציבורי, יהיה זה נכון להתכונן כבר כעת ליום בו הפיקוח על שידורי הטלוויזיה יאבד ממשמעותו, במקום להשקיע מאמצים היום בפיקוח על אתרי האינטרנט ההגונים המעטים, המציעים תוכן חוקי ומשלמים תמלוגים ליוצרים.