בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אלוהי הטלוויזיה: מס. יזהר ועד פולישוק
|
הם נפגשים בחדרי האיפור של צלם ההיכל, רגע לפני שהם פורצים מצוחצחים ובוהקים אלינו מתוכו. כשהם על המסך, נראה שהם מכירים ומסתחבקים זה עם זה, וכשהם, אלוהי הטלוויזיה, מייצרים שערוריה וזעם, מחככים אדוניהם את ידיהם בהנאה. סופרים בשקיקה את ביצי הזהב שהטיל זה, שברגע זה ממש נתלשו אשכיו
|
הזדעזע מ"פופוליטיקה" האיומה. ס. יזהר [צילום: אתר הכנסת]
|
|
|
|
|
נשפט לחומרה בבית הדין של אלוהי הטלוויזיה. דודו טופז [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
טיבם וטבעם של אלוהי הטלוויזיה, שהם עושים לעצמם אלוהים אחרים. כלומר, מפתחים לעצמם מנגנון השמדה עצמי המפוצץ עצמו, עם אובדן הרייטינג - ובונה מיד מנגנון חלופי. כמו מאמני כדורגל המשוריינים במיליונים עד ההפסד והפיטורין המיידיים. כמו הגולם הקם על יוצרו וכמו הנחש המשיל עורו ומתקין עצמו בארס רענן ומחודש. ההדחה וההשפלה העצמית הן חלקו הצפוי, אך הלא-כתוב של החוזה. אלוהי הטלוויזיה נפגשים בחדרי האיפור של צלם ההיכל, רגע לפני שהם פורצים מצוחצחים ובוהקים אלינו מתוכו. הם מחליפים דאחקות או מילות נימוס וכשהם על המסך, נראה שהם מכירים ומסתחבקים זה עם זה, כבר מימים ימימה. וכשהם, אלוהי הטלוויזיה, מייצרים שערוריה וזעם, העולה לעתים בפיטוריהם המיידיים, מחככים אדוניהם את ידיהם בהנאה, מאחורי הקלעים. סופרים בשקיקה את ביצי הזהב שהטיל זה, שברגע זה ממש נתלשו אשכיו - בשידור חי. והנה, עכשיו הוא מובל באזיקים לפנינו. והם עסוקים, אלוהי הטלוויזיה, ואינם מרבים בשאלות סיבה ומסובב. הם מרבים לשדר איך מפוצצים אנשים במכות ואיך משפילים כוכבים נולדים - בתחושת שליחות אמיתית. ונעבור לפרסומות ובעצם נישאר בהן. ואם אנחנו מהות החיים, מיהו האידיוט שיעז להתווכח עם מהותנו? אין טעם להלין על אלוהי הטלוויזיה, כי תורתם אמונתם ומחר הם יוחלפו באלוהים חדשים. ב-1990, למשל, נרעש העולם ממהפכת הטלוויזיה הראשונה, בשידור "חי", אמיתי או מבוים. יורשיו של הרודן האלמותי הרומני צ'אושסקו, השתלטו בכוח על תחנת הטלוויזיה הממלכתית, הנתונה למרותו. הם הותירוהו מצולם להיסטוריה ירוי למוות יחד עם אשתו. אלה שפעלו עמו, מאסו בו וירשו אותו, באיצטלת מרד מהפכת החופש הגדול. אלוהים אחרים גם אצלנו קם ז'אנר אלים מילולי של יוצרים-גלדיאטורים בטלוויזיה. התוכנית "פופוליטיקה", למשל, הכתיבה תרבות דיון ועיצבה את פני הדור. הם רבו זה עם זה, בכאילו, עלבו יחד באורחיהם, לפני ותוך כדי שסתמו להם את הפה. ובו בזמן הטיפו מוסר לעם, כשהם עוברים לפניו במסך. החיים לא כמשל, אלא כדאחקה. המפיק היה מאושר לראות כמעט-מכות בכל פעם מחדש. הסופר ס. יזהר, חתן פרס ישראל, שהוזמן לשם פעם, היה כל-כך מזועזע, עד שכתב מאמר אזהרה בהארץ: "הו אנשים, אל תלכו לטלוויזיה. יזמינו אתכם לשם כדי להשתיק אתכם. יהתלו בכם, יתעללו בכם וכשתרצו לאמר מה שחשבתם לאמר, איחרתם. כבר אמרו לכם 'תודה רבה' ותסולקו". ס. יזהר, השאיר מאחוריו כמה ספרים עוד מימי טרום המדינה. אך אלוהי הטלוויזיה השאירו אותו מאחוריהם והתקדמו מאוד בחיים, לעומתו. אחד הפך לשר משפטים וראש מפלגה עב"מית-זיקוקית בת 15 מנדטים, שהתרסקה מיד כפי שנבחרה, במבזק. השני הפך לעורך עיתון, והשלישי למנחה בכל הערוצים. בינתיים, הבדרן האליל מספר 1 מאז ראשיתה של הטלוויזיה, שלח עבריינים לפוצץ במכות את אדוניו, שהדיחוהו מהאלוהות. עבריינים אחרים שודרגו כהוגי דעות, למעלת מועצת החכמים - וממשיכים בריבים קולניים ואלימים בטלוויזיה. או אלמונים חצופי לשון הקופצים מדרגה לכנסת. עורך העיתון הפך לשחקן טלוויזיה, שמגלם את בן דמות חברו הטוב ושר המשפטים לשעבר. וכולם יחד מתפוצצים בצחוק של קומדיה פוליטית, בשמחת גילוי עריות בין התקשורת לשלטון. כל-כך מדויקת ומפוצצת מצחוק, עד שאין זמן לחשוב. אין זמן. חייבים ללטש במהירות את הנכלול והתפלול הבא. לשחק את עצמנו בעצמנו. מלאים ומאושרים. מעצמנו. הכל גם בכזה וגם בכאילו - אבל ממש זה. ההצגה היא החיים והם חייבים להימשך. יופי של פיצוץ יהיה לנו ברייטינג. נחטיף כאפות במזנון הכנסת, נגיד שיצאנו גדולים וייצא לנו עוד פגז. לא חשוב על מי. העיקר זרחן. וכשאלה יתאדו מחיי הרגע שלנו, יהיה אולי פנאי לארכיון, לשאלת "האחריות השילוחית", בלשון המשפטית, או ב"מי התחיל", כלשון הילדים. איפה, לעזאזל, התחילה כל האלימות העלובה הזאת, כשכל הבאבונים, כלומר אנחנו, מוחאים לה כפיים.
|
|
הכותב הוא יועץ ומרצה לתקשורת ואסטרטגיה באוניברסיטת חיפה ובמכללה האקדמית נתניה.
|
|
תאריך:
|
16/07/2009
|
|
|
עודכן:
|
16/07/2009
|
|
אוריאל בן-עמי
|
אלוהי הטלוויזיה: מס. יזהר ועד פולישוק
|
|
שצריך לעבוד נכון זו הדרך להצליח בעסקים - זה נכון לכל תחום ובטח לתחום המסעדנות בישראל. עשרת הדברות לעבוד נכון בתקופה זו:
|
|
|
אחת השאלות המרכזיות שהפנו לאיש העסקים אליעזר פישמן היועצים שהתארחו שלשום בכנס שקיים בית ההשקעות אפסילון, הייתה כיצד החברות שבשליטתו - כלכלית ירושלים, מבני תעשיה, דרבן ומירלנד - מתכוונות לפרוע אג"ח בהיקף של מיליארדי שקלים. סוגייה זו הטרידה ועדיין מטרידה רבים בשוק ההון.
|
|
|
דמוקרטיה היא שלטון העם למען העם ולאו דווקא של רעיון מסוים, של פרשנות מסוימת אלא של העם. כדי שדמוקרטיה תהיה אכן דמוקרטיה, כלומר תייצג את המיצוע הלא ברור והכללי מאוד של רצון העם, מתקיימת בו הפרדת רשויות בין הרשות השופטת, המבצעת והמחוקקת המאזנות ומפקחות אחת על רעותה. כן! מאזנות ומפקחות. שום דמוקרטיה לא יכולה להתקיים לאורך זמן אם אחת מהרשויות תתפתח באופן עצמאי, בלתי תלוי בזולתה ובלתי תלוי לחלוטין במושג העמום "רצון העם". זה נכון גם לגבי הרשות השופטת. אין דבר כזה בדמוקרטיה, כפי שנשיא בית המשפט העליון אהרן ברק מנסה לשכנענו, רשות הממנה את עצמה, מתפתחת ומחליטה בהתאם להיגיון הפנימי שלה ומתוך חוסר תלות מוחלטת ברשויות האחרות וב"רצון העם". שהרי החוק, לטוב ולרע, זה מערכת הכללים שאנחנו, בני האדם, קבענו לעצמנו לנהוג לפיהם. לכן אין באף דמוקרטיה גוף, ולו אחד, הממנה את עצמו או שיש לו השפעה אולטימטיבית על מינוי עצמו, למעט כמובן בית המשפט העליון הישראלי בתקופת אהרן ברק.
|
|
|
שירות לקוחות זו משימה שקשה לבצע באופן שיטתי, ממושך וברמה גבוהה בכל עת, ובפרט בתקופת מיתון. עם השנים, הלקוחות הופכים למודעים יותר לזכותם לקבל שירות גבוה בתמורה לכספם, דורשים היענות לצורכיהם ומצפים שהחברה אשר בחרו לרכוש את שירותיה, תכיר להם תודה על הבחירה בה.
|
|
|
לא פחות מ-23 פסוקים מקדישה התורה בפרשת "מטות" לתיאור הטיפול בשלל שהביאו בני ישראל לאחר שניצחו את מדין. בעבר כבר עמדנו על כך שהתורה מאריכה מאוד בפרטים הנוגעים לרכוש הכלל, והבאנו פסוקים אלו כאחת הדוגמאות לכך. הפעם נשאל מדוע מצווה ה' לחלק את השלל שווה בשווה בין הלוחמים לבין יתר העם.
|
|
|
|