לפני מספר שבועות פגשת את ראשי הבנקים ודיברתם, בין השאר, גם בנושא המקורות לצורך העמדת אשראי וערבויות המדינה. בינתיים הבנקים מגייסים סכומים גדולים בשוק ההון ולא זקוקים לערבויות.

"קודם כל אני מברך על כך שהבנקים מגייסים בעצמם וללא צורך בערבויות. אני חושב, עם כל הצניעות, שיש לנו חלק מרכזי בזה. העובדה שהאוצר הבטיח ערבויות הורידה את הלחץ ואותתה לשוק המוסדי שהבנקים מסוגלים לגייס הון. המחויבות שלנו בעניין הערבויות גם הבהירה לבנקים שניתן להגיע להלימות הון של 12% עד סוף השנה ונשמח אם הם יעברו את השיעור הזה. עד עכשיו הבנקים עברו את המשבר בצורה מאוד טובה, אבל מי יודע מה ילד יום, ולכן צריך להגדיל את הביטחון.

"נושא נוסף הוא הערבויות האמריקניות. עצם העובדה שהן קיימות, גם אם לא משתמשים בהן, מסייע למעמד שלנו כלווים בעולם. זה דומה לערבויות של המדינה לבנקים. העובדה שהן עומדות לרשות הבנקים מחזקת את יכולת הגיוס שלהם. גורם נוסף שהשפיע על יכולת הגיוס של הבנקים הוא ההתאוששות בשוק המוסדי, שגם בה יש חלק למשרד האוצר, עוד מהשלבים הראשונים של הטיפול במשבר".

מהו החלק של האוצר בהתאוששות השוק החוץ-בנקאי?

"כאשר הצגתי את התוכנית הכלכלית, באפריל השנה, הבהרתי, לצד הצעדים שאנחנו מתכוונים לנקוט, גם מה אנחנו לא מתכוונים לעשות. אמרתי שלא נתערב ביחסים שבין לווים למלווים ולא ניתן כסף או ערבויות לצורך מחזור של אג"חים של חברות שפשטו את הרגל או לעסקי נדל"ן של חברות ישראליות בחו"ל. מצד שני, ביצענו עוד פעולה רגולטורית שאיפשרה למלווים (למשקיעים המוסדיים) לדבר אחד עם השני לצורך גבייה של חובות אבודים. מרגע שהבהרנו את כללי המשחק, רמת הוודאות בשוק עלתה. הדבר הכי קשה זה אי-ודאות וערפל, ואנחנו פיזרנו אותם".

הרפורמה גם הייתה אמורה להפוך את הבנקים לשחקנים מרכזיים בייעוץ הפנסיוני, אבל זה עדיין לא קרה.

"אני חושב שהכיוון הכללי של הרפורמה הוא נכון, וצריך בהחלט לעודד את הבנקים לתת יעוץ פנסיוני. לדעתי צריך לקדם את זה לפי המודל הצ'יליאני הישראלי. המטרה היא למנוע מצב שאדם ייקלע זמן קצר לפני הפרישה למשבר פיננסי כמו שחווינו בשנה שעברה ויפסיד חלק ניכר מהחיסכון הפנסיוני שלו. לגבי אנשים בגיל 40, בעלי אופק פנסיוני יותר ארוך, אנחנו פחות מודאגים, כי גם אם יש מפולת בשווקים והחסכונות נשחקים, בסופו של דבר הם לא אמורים להיפגע. המודל הצ'יליאני-ישראלי נועד ליצור מספר מדרגות במעבר לחיסכון סולידי לקראת גיל הפרישה. בנוסף, נציע מרכיבים נוספים, כמו האפשרות לחסוך בקופות גמל אישיות שעליה הודענו באחרונה וגם אותן נגביל בסכום".

מה עמדתך בנושא ההפרטה והשליטה בבנקים. מהי השיטה המועדפת - יצירת גרעין שליטה או מכירה של כל אחזקות המדינה לציבור המשקיעים?

"יש כאן שתי שאלות - שאלת ההפרטה וצורת ההפרטה. לגבי שאלת ההפרטה אני סבור שהמדינה לא צריכה לשלוט בבנקים. לגבי צורת ההפרטה, יש לבחון ספציפית כל חברה שעומדת להפרטה. עקרונית אני חושב שלא חייב להיות גרעין שליטה. אנחנו רואים חברות גדולות מצליחות בעולם וגם בישראל, כמו לדוגמה חברת טבע, שאין בהן גרעין שליטה. הנוסחה הזו יכולה להצליח גם בבנקים".

אחד הנושאים שאיתם התמודד איגוד הבנקים, לאורך 50 שנות קיומו, הוא תדמית הבנקים. יש הטוענים כי חוסר הפופולריות של בנקים אינו ייחודי לישראל, אבל נדמה שאצלנו משמשת הביקורת על הבנקים גם קרש קפיצה לפוליטיקאים.

"אני חושב שהטענה הזו היא מוגזמת. הייתה בכנסת ביקורת על המערכת הבנקאית בעיקר בנושא העמלות, אבל בסך-הכל יש במערכת הפוליטית הערכה רבה לבנקים - לפועלם ולחשיבותם למשק".

האם מחנק האשראי הוא נושא שירד מסדר היום?

"לא, אנחנו עדיין חושבים שיש מחנק אשראי מסוים ויש עדיין מקום לפעילותן של הקרנות המיוחדות, כמו קרנות המנוף. המחנק קיים למרות שהבנקים ממשיכים לתת אשראי כמו קודם. הוא נובע מכך שחברות גדולות הסתמכו בעבר על אשראי חוץ-בנקאי, וכאשר הוא נפסק, חלקן פנו לבנקים, כך שהעובדה שהאשראי הבנקאי נשאר פחות או יותר בהיקף דומה פירושו שחלק מהאשראי הבנקאי ניתן לחברות גדולות כתחליף לאשראי חוץ-בנקאי, ובמקרים מסוימים על חשבון אשראי לעסקים קטנים ובינוניים".

בעבר היו במשרד האוצר תוכניות להפוך את ישראל למרכז פיננסי בינלאומי, שנגדעו עם פרוץ המשבר העולמי.

"חוסנה של המערכת הבנקאית בישראל בא לידי ביטוי במשבר האחרון, שבו ראינו נפילות של בנקים וגופים פיננסיים אחרים בארה"ב ובמדינות אחרות. איתנות הבנקים הישראלים עשויה לעודד שתי מגמות: גם התעניינות וכניסה של בנקים זרים לפעילות בישראל וגם פעילות של בנקים ישראלים בחו"ל, לאו דווקא באמצעות פתיחת סניפי בנקים בחו"ל, אלא בהרחבה של פעילותם הבינלאומית. העובדה שהבנקים הישראלים לא נפגעו במשבר מחזקת את מעמדם בעולם".

מאז יישומה של רפורמת בכר, נשמעות טענות, ולא רק מצד מערכת הבנקאות, כי השלמת הרפורמה מחייבת שינוי בכללי הפיקוח על השוק החוץ-בנקאי. הייתה ציפייה שהמשבר יזרז את ביצוע התיקונים הנדרשים, אבל בינתיים זה לא קורה.

"בעיקר דובר על כך שגופים מוסדיים שפועלים בתחום האשראי החוץ-בנקאי צריכים לקחת בטחונות, אבל מוקדם לקפוץ למסקנות. נדרשת עוד תקופת למידה ונצטרך לשפר את הטעון שיפור. ייתכן שיש מקום לרגולציה נוספת, אבל אסור לנו לעבור מחוסר רגולציה לעודף ברגולציה. יזמתי פורום רגולטורים, בהשתתפות הממונה על שוק ההון באוצר, המפקח על הבנקים ויושב-ראש רשות ניירות ערך, שידון בכובד ראש בנושאים הקשורים לפיקוח על המערכת הפיננסית".

מדברים על צמיחה גם במונחים של עליית התוצר לנפש?

"אני מניח שהממוצע של 2010 יהיה חיובי, ואלה גם הערכות של גורמים אחרים. קיבלנו באחרונה מספר אינדיקציות מאוד חיוביות לגבי חוסנה של הכלכלה הישראלית וגם הבעת אמון בתוכנית הכלכלית ובתקציב מגורמים בינלאומיים חשובים ביותר: ההודעה על הכנסת ישראל למדד המדינות המפותחות על-ידי מורגן סטנלי, שלא המתינו לסוף המשבר. אינדיקציה נוספת היא קביעת תאריך היעד ביני לבין מנכ"ל ה-OECD לגבי הצטרפות ישראל כחברה מלאה בארגון בחודשים הראשונים של 2010 - וגם זו הבעת אמון בכלכלת ישראל ובעתידה. עוד סימן מעודד: העובדה שארה"ב אישרה לנו את הערבויות (כמעט 4 מיליארד דולר) לשימוש ב-2010 וב-2011, כאשר השאלה שעמדה במוקד הדיון הייתה רק התוכנית הכלכלית ויכולתנו להצעיד את הכלכלה קדימה ולהוריד את הגרעונות ולחזור לצמיחה".

"עוד שתי אינדיקציות שקיבלנו באחרונה: מאמר חיובי מאוד על כלכלת ישראל שהתפרסם בשבועון 'האקונומיסט' והודעה משמחת מחברת דירוג האשראי הגדולה בעולם, סטנדרט אנד פורס, שהחליטה להשאיר את דירג האשראי של ישראל A יציב עם אופק חיובי, למרות הירידה הדרמטית בהכנסות המדינה, למרות הגירעון ולמרות שהחברה הורידה דירוג של מדינות רבות בעולם".

הירידה החדה בהכנסות המדינה ממיסים לא עלולה לשנות את התמונה?

"קשה להתנבא בתנאים של משבר ואי-ודאות, אבל אם אני צריך להעריך, אני יכול לומר שיש לנו אינדיקציות שמאפשרות לנו להאמין בזהירות שיותר סביר שתהיה התאוששות בהכנסות המדינה ממיסים".

יש תוכנית מגירה למקרה שזה לא יתממש?

"לא, יש לזכור שגם חלק מהחברות הישראליות שהיו לגביהן חששות, חזרו להרוויח, כך שהצפי הוא להתאוששות בהכנסות ממיסים. במצגות שאנו עורכים גם לגופים בינלאומיים, אנו מדגישים כי למרות המכות שספגנו, כמו כל העולם, לא ראינו את אותה תגובת שרשרת שפוגעת באושיות הכלכלה. אף בנק בישראל לא קרס ולא היה בסכנת קריסה. זו נקודת עוצמה. מדינות בעולם השקיעו סכומי עתק כדי להציל חלק מהבנקים. הבנקים בישראל יציבים מאוד וגם לא הייתה שום קריסה בכל סקטור הפיננסים, כולל חברת ביטוח וקרנות פנסיה. גם לא ראינו קריסה של חברה תעשייתית גדולה או בינונית, ובישראל לא התפתחה בועת נדל"ן, שאפיינה את ארה"ב ומדינות אחרות".