|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
שמחת תורה נחגגת מאז המאה ה-14 בהקפות, בהילולה וחינגא, בסעודות ובמשתאות
|
|
[צילום ארכיון: מרק ניימן, לע"מ]
|
|
|
|
|
יש חגים שהם בבחינת שלוחות, המעורות באילן הגדול ומקבלות את יניקתן מאותה הקרקע, אבל צצו ופרחו בפני עצמן לאחר זמן מה וגם הניבו פירות. חג כזה הוא שמחת תורה. החג התפרסם, לראשונה, במאה ה-14, ומאז חוגגים אותו כיום סיום התורה והתחלתה, בהקפות, בהילולה וחינגא, בסעודות ובמשתאות. ההקפות והריקודים, כמו כל שאר הטקסים הקשורים בחג, הם פרי התפתחותם של דורות.
השמחה בסיום קריאתה של התורה כבר נהגה בימי התלמוד. באותה תקופה היה החג ידוע כ"יום טוב אחרון". רק בתום תקופת הגאונים החלו לכנותו "שמחת תורה", ואף בימי הביניים עדיין לא נתקבל השם הזה בכל קהילותיה של ישראל ויש שקראוהו גם: "יום טוב שני" (של שמיני עצרת). כדי שלא יהיה פתחון-פה לשטן לקטרג שכבר סיימו את התורה ואינם רוצים עוד בקריאתה, התקבל המנהג להתחיל מייד, לאחר סיום ספר "דברים", את הקריאה בספר "בראשית".
שמות רבים של חיבה יש לתורה: אחד מהם הוא "כלה", לפי שהתורה מאורסת לישראל, בעוד שהחתונה הייתה על הר סיני בעת מתן תורה. לכן, חג סיום התורה הוא כעין סעודת-חתונה והמסיים את קריאתה נקרא "חתן תורה".
שני כתרים
בראשונה היה "חתן תורה" קורא את פרשתו ואחר כך קורא את פרשת "בראשית" בעל-פה, לפי שאין מוציאין שתי תורות לקורא אחד. במרוצת השנים חל שינוי בסדר הקריאה ונקבע שהמתחיל בתורה יהיה עולה חדש. העולה הזה קרא את פרשתו, פרשת "בראשית", ואז החלו חולקים גם לו כבוד, "כי גם הוא חתן נעלה", ומאחר שהמתחיל בתורה הוא "חתן" לכל דבר, החלו קוראים לו "חתן בראשית". תחילה היו החתנים הללו מחשובי העיר, תלמידי חכמים היודעים את התורה ובשתי העליות לתורה היה משום כבוד והערצה לתורה וללומדיה.
במרוצת השנים החלו למכור את העליות לתורה לכל המרבה במחירן. במספר קהילות הרבו לחלוק כבוד ל"חתן תורה" ול"חתן בראשית". נהגו להעמיד להם חופה בצאתם מבית הכנסת, כשאבוקות גדולות דולקות בידיהם, ומנגנים שלא מבני ברית היו מלווים אותם לבתיהם בכלי-שיר.
סעודות ה"חתנים" היו ידועות בכל תפוצות ישראל ובמיוחד התפרסמו בערי גרמניה, שם כיבדו גם את נשות ה"חתנים" וקראון "כתות", וכל ההוצאה חלה על חתן תורה ובראשית.
ומאחר שאין התורה מתקיימת לאמיתה אלא בארץ ישראל - קושר לו היהודי בשמחת תורה שני כתרים: כתר תורה וכתר מלכות. לפיכך נתחברו לכבוד החג מספר תפילות ופיוטים המדברים בשבח הגאולה ומלכות ישראל.
|
| תאריך:
|
10/10/2009
|
|
|
עודכן:
|
10/10/2009
|
|
ראובן לייב
|
|
אין זה סוד כי נפשו של הציבור נקעה מהתנהלות פרטים מסוימים בקהילה האקדמית הישראלית העושים משרותיהם ותגמוליהם הנדיבים קרדום לחפור בו ביוצאם כנגד מדינתם, מוסדותיה וערכיה בשם רעיונות אוניברסלים תלושים. אין זה גם סוד כי לבידודה הבינלאומי של מדינת ישראל במקומות מסוימים בעולם אחראים אנשי אקדמיה ישראלית הנדים בעולם ומוציאים דיבתה של מדינתם רעה ועד כדי הטפה נחרצת לבידודה והחרמתה.
|
|
|
|
|
המשימה שהוטלה עלי הוגדרה תחת הכותרת, "מקומם של מינהל מקרקעי ישראל ושל מועצתו במערך המשפטי". אבל כיוון שאני יודע מניסיוני שלא תמיד צריך להתחשב בטקסט המדויק של הכותרת, אני רוצה לספר לכם סיפור שמתקשר לדילמות של מי שבא לדבר בפני קהל. הסיפור הוא כזה: ג'ון סמית היה יושב-ראש, או mayor, של מועצה מקומית בשם "זיון פנסילבניה". בתחומי המועצה התרחש שיטפון. אחד התושבים של סמית' צעק לו:help, help" ." סמית קפץ למים הסוערים והציל את הטובע. אבל מה, סמית עצמו טבע. עלה סמית לשמים והגיע לגן עדן. שם, לידיעתכם, קיים נוהל של 'נאום בתולין' בערב הראשון. היושב-ראש של הפורום שבו היה סמית אמור להשמיע את דבריו היה מתושלח. כדרכם של יושבי ראש שאל מתושלח את ג'ון סמית שאלה פשוטה. "אני היום היושב-ראש שלך," אמר מתושלח, "האם אתה יכול להגיד לי על מה אתה מתכוון לדבר?" סמית' השיב ללא היסוס, "אני כמובן אדבר על השיטפון." "בסדר," מתושלח השיב, "רק קח בחשבון שנוח נמצא בקהל."
|
|
|
|
|
בראשית פרחו החלומות: הנשיא בוש שהיה מזוהה כל-כך עם התוקפנות הישראלית עזב את הבית הלבן ובמקומו הגיע נשיא חדש - אובמה. במסעות הבחירות שלו הוא לא היסס להבטיח גישה חדשה לכל הסכסוך במזרח התיכון. צודקת יותר, אמפאטית גם לפלשתינים. ראש הצוות שלו, רם עימנואל, טרח להכריז מעל כל במה אפשרית: "נגמרו המשחקים! הֵקִיץ הַקֵּץ על קריצות-העין ועל ההסכמות שבשתיקה. עד עתה היו כל ממשלות ישראל - מימין ומשמאל - שותפות למסע רמייה מֵביש. מעתה - לא עוד! כל העסק הזה עתיד להיפסק."
|
|
|
|
|
אין לי ניסיון גדול בהשכנת שלום, אפילו בין הילדים שלי אני לא ממש מצליח, ודי לבוא לביתי ולשמוע את הצעקות בינהם על הטלוויזיה, האינטרנט או מי ירוקן את מדיח הכלים. אבל שתיים-שלוש עצות לא רעות כבר נתתי בחיי בענייני פרסים. תשאל את פרס ספיר. באיחור של חודשיים וחצי קיבלו עצה פומבית שנתתי להם באתר זה, לבטל את הפארסה הזו, פרס ספיר ולבסוף הם אכן ביטלו.
|
|
|
|
|
13 בדצמבר 2009 - המודיעין הישראלי חושף את הצלחתם של האירנים לייצר פצצה גרעינית.
|
|
|
|
|
