|   15:07:40
  יוסי עבדי  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
נפגעי פעולת איבה בישראל - כל המידע
כתיבת המומחים
בית חולים לניאדו בנתניה - המרכז הרפואי המוביל בשרון

האיטי: היום שאחרי

האדמה עדיין רועדת. הפאניקה, המוות וההרס, מחליפים עתה את בעיות המזון, המים והביטחון. המטרה: להציל את הקבורים תחת ההריסות כיצד יחיו הניצולים לאחר מכן? ובכן, זה כבר סיפור אחר. נותר לקוות שהעולם ירצה לסייע גם בעלילה סבוכה זו
15/01/2010  |   יוסי עבדי   |   מאמרים   |   רעש אדמה   |   תגובות
האיטי - שבר, אובדן, מוות [צילום: AP]

   יוסי עבדי
ההרס בהאיטי: האירוניה שבטרגדיה

"ריח המוות מכה בך, ללא רחם. אימהות זועקות בין ההריסות, מחפשות ילדיהן בבהלה. מסרבות להיכנע. הבכי הפך לצליל של שגרה. הרס מוחלט. אסון שקשה לעכל", כך תיאר באוזניי הלילה, הכומר וילסון רוסריו, מנהל בית יתומים ברפובליקה הדומיניקאנית, אשר נמצא בקשר שוטף עם חבריו הניצולים מהאיטי.

הקהילה הסאלסיאנית אליה הוא משתייך, מנהלת בתי יתומים במדינות רבות ברחבי העולם. אחד מהם - גם בבירת האיטי. "יש לנו בית ספר לכ-200 ילדים יתומים", מספר לי האב וילסון בכאב. "הכל קרס, ונאמר לי שכולם נותרו תחת ההריסות. כל הקטנטנים היו שם. אנחנו לא יודעים כמה קיפחו חייהם. עדיין לא יודעים את מי ניתן להציל. עכשיו, אנחנו בעיקר מתפללים. תתפלל בשבילנו".

הטבע מעולם לא ריחם על האיטי. המדינה הענייה ביותר בחצי הכדור המערבי, מעולם לא ידעה תקווה. ההרס הקשה היה עוד קודם. 80% מתושבי האי חיים מתחת לקו העוני, רבבות נטולי קורת גג, ללא אמצעי רפואה, ללא מוסדות חינוך ראויים. אלה אשר זוכים לקירות, מסתפקים באבני בוץ ובגגות של ענפי בננה.

מראות הטרגדיה הבלתי-נתפסת, מעניקים עתה צורה ופנים לשבר של שנים, לעשורים של חוסר תקווה. רק בשנת 2008 פגעו באי המקולל ארבע סופות קשות, שגרמו לנזק הרסני בתשתיות ובחקלאות. במדינה, אשר שני שליש מתושביה נסמכים על עבודת אדמה בלבד - ההשלכות היו דרמטיות. אבל אז - העולם עדיין נדם.

דמוקרטיה, בכאילו

בעקבות ניסיונות הפיכה חמושה, אולץ הנשיא לשעבר, אריסטי, להתפטר מתפקידו בשנת 2004 ולעזוב את המדינה. מאז, הוא שוהה בדרום אפריקה עם משפחתו. בעקבות גירושו, מונתה אז ממשלה זמנית שאמורה הייתה לפקח על קיומן של בחירות דמוקרטיות הוגנות, אלא שבשל מעשי אלימות ו"עיכובים טכניים", יצאו הבוחרים לקלפיות רק ב-2006.

הבחירות הבאות אמורות להתקיים כבר בשנה הבאה, בשנת 2011. לאחר קדנציה של חמש שנים, הנשיא הנוכחי, כך על-פי החוקה, אינו יכול להתמודד לקדנציה שנייה. ואולם, גם הוא יודע, שללא סיוע בינלאומי אמיתי ואפקטיבי, האיטי לא רק שלא תוכל להשתקם מההרס שזרע הטבע באדמתה המקוללת, אלא לעולם לא תוכל לעמוד על רגליים יציבות.

מדינה ששיעור האינפלציה בה הוא 15.5%, שהייצוא שלה מסתכם בכ-490 מיליון דולר בלבד לשנה, היא מדינה נטולת עתיד; מדינה אשר התמ"ג לאדם נאמד בכ-1,300 דולר בלבד - היא מדינה של כלכלה הרוסה. מדינה שעיקר הייבוא שלה מתבסס על מוצרי מזון - היא מדינה שזקוקה לסיוע.

האדמה עדיין רועדת בהאיטי. לא כמו הרעידה הגדולה, אבל עדיין רועדת. הפאניקה, המוות וההרס, מחליפים עתה את בעיות המזון, המים, הביטחון והמחיה. המטרה עכשיו, היא להציל את הקבורים תחת ההריסות. באשר לשאלה כיצד יחיו הניצולים לאחר מכן? ובכן, זה כבר סיפור אחר. נותר רק לקוות שהעולם ירצה לסייע גם בעלילה הסבוכה הזו.

ללא מים, ללא תרופות
עור ועצמות. תמונה ממשבר המזון בהאיטי [צילום: AP]

מחופי הקריביים המרהיבים והחול הלבן, הגעתי לגבול נטול גדר אפקטיבית, וכל המפריד בינינו לבין "העולם ההוא", היה נהר קטן המגיע בגובהו לברכיים. מימיו היו חומים בעיקרם. מן העבר השני, אימהות רחצו במים המזוהמים את סמרטוטי הילדים; הקטנים שיחקו עם הבוץ שהיה מסביב. ללא מים, ללא תרופות, ללא קורת גג, חיו שם אלפי תושבים, בשגרה של כאב

ביקרתי בגבולה של האיטי מספר פעמים, במסגרת מאמציה של ממשלת הרפובליקה הדומיניקאנית להפוך את מעברי הגבול לאזורי תעשיה משגשגים, המיטיבים עם שני העמים. פעמיים בשבוע עוברים שם רבבות תושבים לחלק הגבול המזרחי, במה שמוגדר כ"ימי השוק והסחר". רבים מהרוכלים מהאיטי, מסיימים את יום העבודה, אך מסרבים לחזור. הם חומקים בתחילה אל תוככי הערים, מנסים את מזלם, מאמינים כי השכנה ממזרח תעניק להם תקווה לחיים אחרים. השוטרים הבודדים העובדים במשמר הגבולות הדומיניקאני, מוצאים עצמם חסרי-אונים.

הסיור הראשון שלי בגבול - היה הקשה ביותר. מחופי הקריביים המרהיבים והחול הלבן, הגעתי לגבול נטול גדר אפקטיבית, וכל המפריד בינינו לבין "העולם ההוא", היה נהר קטן המגיע בגובהו לברכיים. מימיו היו חומים בעיקרם. מן העבר השני, אימהות רחצו במים המזוהמים את סמרטוטי הילדים; הקטנים שיחקו עם הבוץ שהיה מסביב. ללא מים, ללא תרופות, ללא קורת גג, חיו שם אלפי תושבים, בשגרה של כאב. רק כמה עשרות מטרים מ"הצד השני".

והנה, כבר שנים זועקת הרפובליקה הדומיניקאנית לסיוע בינלאומי בפתרון המצב בהאיטי. אחרי הכל, היא חוששת גם לעצמה: כיום יש ברפובליקה הדומיניקאנית, בין מיליון לשני מיליון מהגרים מהאיטי. רובם, כמובן - בלתי-חוקיים. איש אינו יכול לאמוד את המספר במדויק. אחוזים גדולים משוטטים ברחובות, כמקבצי נדבות, אחרים מסתתרים בהרי הצפון. ללא שפה, עם תרבות אפריקנית שונה בתכלית, מנסים האיטיאנים להשתלב. וזה לא עובד.

מלבד נדבות זעומות - מדינות האזור טרם נטלו אחריות. כדי להבין את האיטי, יש להבין את עברה. קבוצה של כחצי מיליון עבדים שחורים, שהובאו על-ידי הצרפתים מאפריקה, התמרדו נגד הקולוניה השלטת, והפכו לשליטים על עצמם. ללא קורות דמוקרטיים, ללא עבר של חינוך, היו אלה עבדים, אנשי כפיים, שהפכו לשליטי הארץ, לאדונים של עצמם. דווקא הם, בשנת 1804, היו למדינה השנייה ביבשת אמריקה, שזכתה לעצמאות, אחרי ארה"ב.

אלא שמאז ועד היום, האיטי היא היסטוריה של חוסר יציבות. כבר שנים שאין שם ממשל אפקטיבי, אלא קבוצות חמושות השולטות על שטחים נרחבים. משקיעים זרים פוחדים לבקר שם לאור חטיפות חמושים ודרישות כופר. כרוזים עמוסי תיירים עוגנים בנמלים ובחופים אשר עטופים בקבוצות שמירה פרטיות הממומנות בעיקרן על-ידי גורמים פרטיים. בפועל, אלה 8,000 פעילי השלום של האו"ם, אשר שומרים על הביטחון האזרחי מאז שנת 2004. או לפחות מנסים לשמור.

עו"ד יוסי עבדי משמש כמנכ"ל התאחדות העסקים: ישראל – רפובליקה דומיניקאנית והקריביים.
תאריך:  15/01/2010   |   עודכן:  21/01/2010
יוסי עבדי
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יעקב (קובי) לוי, 60, הוא אחד המרוויחים הגדולים מהשקט הביטחוני השורר בשנה האחרונה באזור שדרות: בחודש מאי אשתקד הוציא למכירה 39 וילות, במסגרת ההרחבה הקהילתית של קיבוץ זיקים, בסמוך לשדרות: בימי הקסאמים אי-אפשר היה כמעט להעלות על הדעת שיהיה ביקוש לווילות אלו. אולם השקט עשה את שלו, ובשבעת החודשים האחרונים מכר לוי 37 מתוך 39 הבתים. עתה הוא מתכנן לבנות את שלב ב'. בן 32 בתים, וכבר יש התעניינות.
15/01/2010  |  אלעזר לוין  |   מאמרים
פרשת השבוע, פרשת "וארא", שהיא אחת משלוש הפרשיות הארוכות ביותר בספר שמות, כוללת קכ"א פסוקים. אין בה איזכור מצוותי והיא המשכה הישיר של פרשת שמות שקדמה לה ואשר בה קראנו על הבטחת ה' למשה רבנו ע"ה לגאול את "המיעוט היהודי" מן העריצות והרודנות של האימפריה המצרית. בעקבות זאת, משה (ובני ביתו) חוזר למצרים כדי למלא את שליחותו של השם יתברך. ולא רק שפרעה הרשע לא משלח את עם ישראל מארצו, אלא, אדרבה, הוא מקשיח את ליבו, כמו גם, את שיעבודם הקשה והנורא של עם ישראל. מפרשה זו ואילך, אנו נקרא על "ניצוץ הגאולה" אשר זרח בשמי מצרים, ניצוץ שהתחיל בשבע המכות המצוינות בפרשתנו ומסתיים לאחר שלוש המכות הנוספות המצוינות בפרשת השבוע הבא, פרשת בא. משה רבנו, בעיקר, מתבקש לבצע את השליחות, כמו גם להיות "המוציא לאור" והמבצע "הלכה למעשה" את "עשר מכות מצרים" כשאהרון אחיו מתמנה להיות "העזר שכנגד" כעדותה של התורה: "ויאמר אלוהים אל משה: ראה נתתיך אלוהים לפרעה ואהרון אחיך יהיה נביאך". המכות מתוארות בתורה (כמעט) באופן מלא ואת תגובות מצרים מן הצד הנגדי.
15/01/2010  |  ד"ר מוטי גולן  |   מאמרים
לאחר ההתייחסות לרוע הלב ולחוסר ההתחשבות בסובבים אותנו (ראה מאמרים קודמים משמאל), נתייחס לנאיביות הנראית אצל רבים מדיירי הבית.
15/01/2010  |  עמוס עמירן  |   מאמרים
פרשת שופטים
15/01/2010  |  אברהם (פריצי) פריד  |   מאמרים
בפרשת השבוע שלנו, וָאֵרָא, מסופר על שבע המכות הראשונות מבין עשר מכות מצרים, שבסופן הם נאלצו לשלח את בני ישראל לחופשי. לכאורה, מדובר בתיאור של אירועים היסטוריים כדי שנדע מה היה התהליך שבסופו יצאנו ממצרים, אבל בפרשה יש כמה עניינים, ובעיקר דגשים, שאינם מתיישבים עם האפשרות שמדובר בסיפור היסטורי גרידא. הנה למשל פתיחת הפרשה (שמות ו'): [ב] וַיְדַבֵּר אֱלֹקִים, אֶל-מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אֲנִי ה'. [ג] וָאֵרָא, אֶל-אַבְרָהָם אֶל-יִצְחָק וְאֶל-יַעֲקֹב--בְּאֵל שַׁדָּי; וּשְׁמִי ה', לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם. איך זה קשור לאירועים ההיסטוריים המסופרים בפרשה? לכאורה לא קשור.
15/01/2010  |  נסים ישעיהו  |   מאמרים
רשימות נוספות   /   רעש אדמה    / 
רשימות נוספות   /   רעש אדמה בהאיטי  
ג'ורג' בוש וביל קלינטון יעמדו בראש מאמצי הסיוע בהאיטי  /  מאיה שני
ישראל משגרת משלחת סיוע להאיטי  /  יפעת גדות
צפו בתיעוד רעש האדמה העז בהאיטי  /  איציק וולף, יפעת גדות
רעידת אדמה - אל תנסו את זה בבית  /  קובי לירז
עמוד בניין שקרס ממחיש סכנת רעידת האדמה  /  ד"ר אברהם בן-עזרא
כמה הערות לסדר היום  /  עדי שטרנברג
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
קל וחומר ממכבי חיפה והפועל תל אביב    הדחיינות של נתניהו והרס משרד החוץ    התנ"ך נגד הרב יצחק יוסף    ההפקרות והטמטום של יצחק גולדקנופף    וכרגיל - איתמר בן-גביר
דרור אידר
דרור אידר
השיח הרגשי על העסקה עם חמאס משחק לידי מנהיגיו, הששים לסכסך בינינו    קובעי המדיניות חייבים להתעלם מהרעש ולהתמקד בעיקר: מניעת תמריץ לאויבינו לשחזר את 7 באוקטובר, כלומר: חיסולם
ציפי לידר
ציפי לידר
מי אמר שחומש ויקרא הוא טכני בלבד? שיקום! החומש עשיר במסרים מרתקים, מפתיעים, מעניינים ומרעננים    הידעתם ששמירה בתורה היא גם ציפייה? ומה הקשר לפרשתנו?    על כל אלה ועוד במאמר שלפניכם
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il