בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ישראל, ארה"ב והאופציה של מתקפה צבאית על אירן
|
ארה"ב 'תוכל לחיות' עם אירן גרעינית - למרות הצהרותיה בנושא. ישראל לא תוכל להשלים עם כך. בנסיבות אלה צריכה ישראל לדאוג בראש ובראשונה לאינטרסים הקיומיים שלה. ממילא צריך לקחת בחשבון שישראל לא תוכל לתאם כל מהלך שלה עם הממשל האמריקני
|
קביעות חד-משמעיות, בעלות עניין רב. ברק [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
בנאום שנשא שר הביטחון אהוד ברק במכון וושינגטון לחקר המזרח התיכון (The Washington Institute for Near East Policy) ב-26 בפברואר 2010, הוא התייחס בהרחבה לסוגיית אירן, פעילותה להשגת יכולת גרעינית וההשלכות מכך על מדיניות המעצמות וישראל כלפיה. למרות מימד הערפול בחלק מדבריו, כלל נאומו קביעות חד-משמעיות, בעלות עניין רב. הן נותנות ביטוי להערכת המצב הרווחת בישראל סביב יעדיה של הפעילות הגרעינית של אירן, לפערים בין ישראל והממשל האמריקני ומה שמשתמע מכך מנקודת ראותה של מדינת ישראל. להלן עיקרי הדברים: א. אירן אינה מהווה אתגר ואיום רק לישראל, אלא למערכת הבינלאומית כולה. קשה להעלות על הדעת סדר עולמי יציב עם אירן גרעינית. אירן מנסה להמרות, לרמות ולהרתיע (defy, deceive and deter) את העולם כולו ביחס לשאיפותיה בתחום הגרעיני. אירן מנסה להרוויח זמן, כדי להשיג יכולת גרעינית צבאית. ב. מטרתה של אירן אינה מצטמצמת רק לבניית מתקן גרעיני גולמי בסגנון פרויקט מנהטן (Manhattan project-like crude nuclear device). מטרתה היא לקפוץ לדור הבא או דור וחצי הבא (second or second and a half generation) של ראשי נפץ גרעיניים שאותם ניתן להרכיב על טילי קרקע-קרקע, בטווחים שיכסו לא רק את ישראל, אלא גם את מוסקבה ופריס. ג. אירן גרעינית תוביל לחיסול מסגרת הכללים המבקשים למנוע הפצת נשק גרעיני (non-proliferation regime). סעודיה, ואולי עוד מדינה אחת או שתיים באזור, יחושו עצמן מחויבות להשיג יכולת גרעינית אף הן. בהמשך זה יכול להביא שליטים רודנים מ"דרג שלישי" לפעול בצורה דומה. ד. הדגם שמציבה אירן לנגד עיניה הוא זה של פקיסטן ולא של צפון קוריאה. משמעות ההבחנה היא, קרוב לוודאי, שמדובר בשאיפה של אירן להשגת יכולת גרעינית 'מוצקה' המתבססת על היקף נרחב של ראשי חץ גרעיניים ויכולת שיגורם לטווחים ארוכים, ולא כלי שיגור בודדים לצרכי ראווה. ה. נסיבות אלה מחייבות אותנו לנקוט מדיניות ברורה כלפי אירן לפני שתצליח לממש את שאיפותיה במישור הגרעיני. מדיניות זו, קובע ברק, צריכה להיות אינטנסיבית, קונקרטית וכוללנית (intensive, concrete and conclusive). ו. יש פעילות ממשית בכיוון של הטלת סנקציות על אירן. לא ברור עדיין מה תהיה דרגת חומרתן של הסנקציות. ברק מדבר על מאפייני הסנקציות (targeted, hurting crippling and paralyzing). אנו, כמובן, מעדיפים את האופציה המחמירה ביותר. ז. אנו לא נתכחש לאחריות המוטלת עלינו ולא ניכנס למעגל של אשליה עצמית. איננו יכולים להרשות לעצמנו לעצום עין אל מול מה שמתרחש לנגד עיננו. לכן, אנו ממליצים לא להוריד שום אופציה מעל השולחן (כוונתו, כמובן, לאופציה הצבאית).
|
מקריאת דברי ברק בדרך 'הפשט' ובין השורות', ניתן ללמוד שקיים פער בראיית פעילות הגרעין האירנית - משמעותה וחומרתה. ארצות הברית, כך משתמע מדבריו, 'תוכל לחיות' עם אירן גרעינית - למרות הצהרותיה בנושא. ישראל לא תוכל להשלים עם כך. בנסיבות אלה צריכה ישראל לדאוג בראש ובראשונה לאינטרסים הקיומיים שלה. ממילא צריך לקחת בחשבון שישראל לא תוכל לתאם כל מהלך שלה עם הממשל האמריקני. אנו יכולים להניח שדברים דומים, וקרוב לוודאי הרבה יותר חד-משמעיים, הועברו לידיעת גורמים בכירים בממשל על-ידי ברק ואישים בכירים אחרים בישראל. התוצאה הנראית לעין היא שישראל הצליחה לשכנע את הממשל כי האיום שלה בפעולה חד-צדדית נגד אירן הינו איום אמין. אם נכונה הערכה זו המדובר בהישג אסטרטגי מרשים של ישראל. משתמעות מתוכו, קרוב לוודאי, שתי מסקנות בעלות חשיבות אסטרטגית. השורה התחתונה של שתי מסקנות אלה, היא שהממשל האמריקני מעריך, כי יש בידי ישראל: א. יכולת צבאית מספקת כדי ליצור איום ממשי על פרויקט הגרעין האירני. ב. נחישות לממש אופציה זו. משמעות הדבר היא שאיומיה של ישראל לתקוף את אירן אינם מבטאים רק טקטיקה של 'תחזיקו אותי' המיועדת לכפות על הממשל לנקוט צעדים כוחניים כלפי אירן, וכי צריך להתייחס לאיומיה של ישראל בדרגת אמינות גבוהה. הערכה זו היא שמסבירה את רציפות ביקוריהם של אישים בכירים ביותר בממשל האמריקני בישראל בחודשים האחרונים: ראש סוכנות הביון המרכזית, לאון פנטה, ביקר בארץ במאי 2009 ושוב בינואר השנה 2010; הרמטכ"ל האמריקני, מייקל מאלון הגיע לארץ שלוש פעמים מאז נכנס לתפקידו. לאחרונה ביקר בארץ במרס 2010 בעיצומה של מתקפה יבשתית נרחבת של צבא ארצות הברית באפגניסטן; יועצו של הנשיא אובמה לביטחון לאומי ג'ים ג'ונס ביקר בארץ ביולי 2009 ובינואר 2010; יושב-ראש ועדת החוץ בסנאט האמריקני, הסנטור ג'ון קרי ביקר בארץ בפברואר 2010. הוא דיבר במפורש על כוונת הממשל למנוע מתקפה ישראלית על אירן; מתוך מגמה דומה הגיע לארץ גם סגן הנשיא, ג'ו ביידן בתחילת מרס 2010. הפגישות של אישים אלה בישראל השלימו מפגשים רבים של אישים בכירים, לרבות הרמטכ"ל גבי אשכנזי, בארצות הברית. עם זאת, הישג אסטרטגי זה של ישראל יוצר מחייבות רבה בכל הנוגע לפעולה צבאית נגד אירן. אם יסתבר - כפי שניתן להניח - שהמאמצים להפסיק את פעילותה הגרעינית של אירן נכשלו, תתקשה ישראל מאוד להימנע מפעולה. איומיה של ישראל קירבו אותה מאוד לנקודת אל-חזור בכל הנוגע לפעולה נגד אירן. בהיעדר נסיבות יוצאות-דופן, הימנעות של ישראל ממימוש איומיה נגד אירן עלולה לפגוע קשות באמינותה ובכושר ההרתעה שלה.
|
|
תאריך:
|
17/03/2010
|
|
|
עודכן:
|
17/03/2010
|
|
זכי שלום, יונתן שכטר
|
ישראל, ארה"ב והאופציה של מתקפה צבאית על אירן
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
נח היספנוטרוימער
|
17/03/10 12:26
|
|
2
|
|
גדעון אמיר
|
17/03/10 12:43
|
|
3
|
|
ישמעאל
|
17/03/10 13:54
|
|
לא נזקקנו למאמרו החצוף של תומס פרידמן כדי להבין שמישהו בממשל האמריקני איבד קשר עם המציאות המזרח תיכונית. האשמותיו של פרידמן - המשקפות את האווירה בחוגים בממשל האמריקני כלפי ממשלת נתניהו - הן תיאור מצבו של ממשל אובמה עצמו, המתנהג כחבורת שיכורים בדרך למלחמת ג'יהאד גלובלית שישראל ניצבת בחזיתה. נזיפותיו של ממשל אובמה ערבות לאוזני המתאבדים הללו; מטרתם הסופית אינה ירושלים אלא וושינגטון עצמה...
|
|
|
בית משפט השלום בקריות, השופט ערן נווה, נדרש בפסק דינו לחרוץ גורלו של עץ פיקוס עתיק המסב לדיירי הבית ברחוב מוריה 31 בחיפה, נזק - וגם תועלת.
|
|
|
עשור בדיוק חלף מאז התגלו לציבור חובות הענק של קרנות הפנסיה ועד לתקנות החדשות שנכנסו לתוקף בשבועות האחרונים. עם פתיחת העשור הראשון של האלף החדש, רוב הציבור לא חסך במסגרת קרנות פנסיה, ולעתים אפילו לא חסך בכלל בחיסכון לטווח ארוך. עובדי המדינה נהנו מפנסיה תקציבית, וחלק אחר חסך במסגרת קופות גמל הוניות אן בתוכניות לביטוח חיים. קרנות הפנסיה היו בניהול של ההסתדרות. רוב הקרנות היו קרנות פנסיה "ותיקות" גירעוניות להן הונפקו איגרות "מיועדות" בריבית גבוהה במיוחד, אולם גם ריבית זו לא כיסתה את הגירעונות הצפויים שהיו גדולים מ-100 מיליארד שקל.
|
|
|
מי שחיפש הוכחה כמעט מדעית ובהחלט ניצחת לתחושה המפעמת בקרב רבים וטובים בישראל כי השמאל הקיצוני בישראל איבד את שפיותו והפך למזוכיסט, שונא עצמו ועמו, יכול היה למצוא אותה לפני ימים אחדים באחד ממעוזי השמאלנות הקיצונית, אוניברסיטת תל אביב.
|
|
|
הסרט פריחת הדובדבן שמוצג בקולנוע דיזנגוף בתל אביב הוא הפקה סינית, עטורת פרסים, עם במאית גרמנית, דוריס דוריי, שחקנים גרמנים ויפנים, מצולם בברלין ובטוקיו, מספר סיפור אנושי מזווית נדירה. זהו סוג של סרט שגורם לצופה להודות על מזלו הטוב שנולד אחרי המצאת הקולנוע וזוכה לאורך חייו לראות סרטים.
|
|
|
|