ישראל, ארה"ב והאופציה של מתקפה צבאית על אירן

בנאום שנשא שר הביטחון אהוד ברק במכון וושינגטון לחקר המזרח התיכון (The Washington Institute for Near East Policy) ב-26 בפברואר 2010, הוא התייחס בהרחבה לסוגיית אירן, פעילותה להשגת יכולת גרעינית וההשלכות מכך על מדיניות המעצמות וישראל כלפיה. למרות מימד הערפול בחלק מדבריו, כלל נאומו קביעות חד-משמעיות, בעלות עניין רב. הן נותנות ביטוי להערכת המצב הרווחת בישראל סביב יעדיה של הפעילות הגרעינית של אירן, לפערים בין ישראל והממשל האמריקני ומה שמשתמע מכך מנקודת ראותה של מדינת ישראל. להלן עיקרי הדברים:

א. אירן אינה מהווה אתגר ואיום רק לישראל, אלא למערכת הבינלאומית כולה. קשה להעלות על הדעת סדר עולמי יציב עם אירן גרעינית. אירן מנסה להמרות, לרמות ולהרתיע (defy, deceive and deter) את העולם כולו ביחס לשאיפותיה בתחום הגרעיני. אירן מנסה להרוויח זמן, כדי להשיג יכולת גרעינית צבאית.

ב. מטרתה של אירן אינה מצטמצמת רק לבניית מתקן גרעיני גולמי בסגנון פרויקט מנהטן (Manhattan project-like crude nuclear device). מטרתה היא לקפוץ לדור הבא או דור וחצי הבא (second or second and a half generation) של ראשי נפץ גרעיניים שאותם ניתן להרכיב על טילי קרקע-קרקע, בטווחים שיכסו לא רק את ישראל, אלא גם את מוסקבה ופריס.

ג. אירן גרעינית תוביל לחיסול מסגרת הכללים המבקשים למנוע הפצת נשק גרעיני (non-proliferation regime). סעודיה, ואולי עוד מדינה אחת או שתיים באזור, יחושו עצמן מחויבות להשיג יכולת גרעינית אף הן. בהמשך זה יכול להביא שליטים רודנים מ"דרג שלישי" לפעול בצורה דומה.

ד. הדגם שמציבה אירן לנגד עיניה הוא זה של פקיסטן ולא של צפון קוריאה. משמעות ההבחנה היא, קרוב לוודאי, שמדובר בשאיפה של אירן להשגת יכולת גרעינית 'מוצקה' המתבססת על היקף נרחב של ראשי חץ גרעיניים ויכולת שיגורם לטווחים ארוכים, ולא כלי שיגור בודדים לצרכי ראווה.

ה. נסיבות אלה מחייבות אותנו לנקוט מדיניות ברורה כלפי אירן לפני שתצליח לממש את שאיפותיה במישור הגרעיני. מדיניות זו, קובע ברק, צריכה להיות אינטנסיבית, קונקרטית וכוללנית (intensive, concrete and conclusive).

ו. יש פעילות ממשית בכיוון של הטלת סנקציות על אירן. לא ברור עדיין מה תהיה דרגת חומרתן של הסנקציות. ברק מדבר על מאפייני הסנקציות (targeted, hurting crippling and paralyzing). אנו, כמובן, מעדיפים את האופציה המחמירה ביותר.

ז. אנו לא נתכחש לאחריות המוטלת עלינו ולא ניכנס למעגל של אשליה עצמית. איננו יכולים להרשות לעצמנו לעצום עין אל מול מה שמתרחש לנגד עיננו. לכן, אנו ממליצים לא להוריד שום אופציה מעל השולחן (כוונתו, כמובן, לאופציה הצבאית).