ברשימתי הקודמת -
מקסם השווא של ההסדר הכפוי - הזכרתי לקורא כי הדיבורים על הסדר זה נשמעים מאז 1956, ומאז מלחמת יום כיפור אנו מאוימים שאם לא נצא ביוזמת שלום עצמאית - ייכפה עלינו הסדר בתנאים גרועים יותר. טענתי בתמצית הייתה כי די באיום להסדר כפוי על-מנת לשלול כל סיכוי מיוזמה מדינית עצמאית, מאחר שנוח יותר לצד שכנגד לקבל הסדר שהוא גם כפוי (ולכן לא מחייב), וגם מאחר שהסדר זה מבטיח לצד שכנגד תנאים טובים יותר מכל מה שיוצע לו ביוזמה עצמאית שלנו. די בכך כדי לגרום שכל יוזמה עצמאית שלנו לא תיענה. משתלם יותר לפלשתינים לומר כן לתכתיב אמריקני ולגבות מחיר על כך, מאשר להיענות ליוזמה ישראלית ולשלם מחיר חיצוני ופנימי.
בניגוד לאגדות אותן מכרו לנו
ציפי לבני ו
אהוד ברק לפניה, כל הצעה שלנו, משהונחה על השולחן, אינה נעלמת כבמטה קסם ונדרשים אומץ ונחישות לקחת אותה בחזרה ולהבהיר חד-משמעית שהיא בטלה ומבוטלת ולא תשמש יותר בסיס לדיון. אומץ כזה ונחישות כזו חוששני שלא ניתן למצוא בממשלת ישראל הנוכחית ובוודאי שלא בממשלה אלטרנטיבית.
אם יבקש הקורא הוכחה לטענותיי, הוא יוכל למצוא אותה ב
מאמר המערכת של הארץ מהיום (31.3.10), הקורא ליוזמת שלום ישראלית נוספת, כאילו המו"מ הקודם והצעתו הנועזת והמופקרת של אולמרט וכן הצעות ברק לא היו מעולם ולא נענו מעולם בסירוב או בהתחמקות. כך כותבת חבורת החכמים העלומה המכונה מערכת עיתון הארץ:
- "עם זאת, ברור שהסדר שיושג בדרך של משא-ומתן בין ישראל לפלשתינים עדיף על פני הסדר כפוי, שאי היענות לו תהיה כרוכה בעימות חמור במיוחד עם הקהילה הבינלאומית והעמקת בידודה של ישראל. הדרך הראויה היחידה למנוע הסדר כפוי היא באמצעות הצגת תוכנית שלום ישראלית מציאותית, קרובה לזו האמריקנית, שתהיה מבוססת על ההסכמים וההבנות שהשיגו הממשלות הקודמות, ועל העקרונות שברור כבר לכל שבלעדיהם לא ייכון הסדר."
אם לא הבין הקורא הנכבד את הדברים, כדאי להבהיר אותם מעט יותר. הצגת תוכנית שלום "מציאותית" משמעה שהצעות ברק ואולמרט לא היו מציאותיות, דהיינו - הן לא הרחיקו לכת מספיק. התוכנית צריכה להיות "קרובה לזו האמריקנית", כלומר, בעצם עלינו לקבל תכתיב אבל להעמיד פנים, לנוחות חוסיין אובמה, שאנחנו מרוצים מתכתיב זה ושתכתיב זה הוא בעצם ההצעה שלנו.
כמובן, כמו בעבר, גם הצעה של תוכנית קרובה מאוד לתוכנית האמריקנית רק תשכנע את הפלשתינים להמתין למשהו טוב יותר ואת האמריקנים "להציע הצעה" שאי-אפשר לסרב לה, מרחיקת לכת יותר. ככה זה מתנהל - אבל הארץ באמת לא שכח כלום ולא למד דבר.