|
אהוד ברק. יש לפרוש תמונה מלאה ומדוייקת [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
ביום שני האחרון, בעוד משט הטרור נגרר לאשדוד על-ידי כוחות חיל הים, שלחתי ללשכת שר הביטחון בכנסת מייל דחוף בזו הלשון:
- "אבקש להעביר לידיעת השר בדחיפות!!! אל: שר הביטחון! יש לנצל הזדמנות היסטורית זו שבה כל העולם תובע להקים ועדת חקירה לאירוע המשט ה"הומניטרי", ולחטוף את ההצעה בשתי ידיים!!! יתר על כן, לדרוש שתוקם ועדת חקירה משותפת של טורקיה וישראל - לחקור בפינצטה כל שנייה במבצע הטרור הזה... בינתיים יש לעצור את כל המשתתפים הדרושים לחקירה ולגבות מהם עדויות!!! מהלך זה ידחה מכל וכל כל גינוי, ולמרבה הפלא, ישפר את היחסים עם טורקיה... אני מנחש שהדברים לא יגיעו לידיעת שר הביטחון. הטרוריסטים ישוחררו מבלי להיחקר, ונמצאנו מחמיצים אפשרות נדירה שלא תסולא בפז! חבל".
היום יש כבר הצעה טובה יותר, להקים ועדת חקירה בינלאומית שגם אותה יש לאמץ מבלי למצמץ. לחקור את האירוע הזה מתחילתו על אדמת טורקיה ועל אדמת ישראל עוד לפני שבודקים מה היה בלב ים. לחקור את ההתארגנויות וההכנות, כיצד נקבעה רשימת הנוסעים? מי בדק מה כל נוסע נושא בכליו? כיצד תכננו ומי את המשט כולו, לחקור את תכנון התרחישים שיקרו במשך המשט ודרכי התגובה שהתאמנו עליהם, ולבסוף היכן היה כל נוסע ברגע ההשתלטות ומה היה תפקידו.
מנגד, לחשוף בפני ועדת החקירה את כל ההכנות בצה"ל כמו-גם את כל הדיונים בצמרת המדינה. את המודלים שהתאמנו עליהם ואת הוראות הפתיחה באש חיה. לחקור חקירה מוקפדת כל שנייה ולצרף צילומים וקטעי וידאו. לצרף את ההכרזות הפומביות משני הצדדים, את הביקורות לפני ואחרי בשתי המדינות ולפרוש תמונה מלאה ומדויקת שכולה אמת לאמיתה אליבא דכולי עלמא.
זו הזדמנות שלא הייתה לנו מעולם. הכל משחק לטובת מדינת-ישראל. החקירה מוכרחה להגיע למסקנה שהייתה פה פרובוקציה לשמה, וישראל נהגה במתינות, תוך נטילת סיכון לכוחותיה, ששום מדינה לא הייתה מסתכנת לקחת סיכונים שכאלה. בוודאי לא הטורקים. החקירה תחשוף את הגוף היוזם שעמד מאחורי הטרור הנוכחי, את פעולותיו בעבר ואת מטרותיו בעתיד. זה כל-כך חשוב לנצל את ההזדמנות הזאת. כל העולם דורש? בבקשה, מדינת-ישראל נעתרת מיד.
אבל מדינת-ישראל נרתעת ממבקשי רעתה מבית. אנשי ההבל ורעות רוח מתגייסים להבאיש את ריחה בכל העולם. בעולם תובעים חקירה ואילו להם אין נחוצה שום חקירה. כמי שיודעים הכל, יש להם מסקנות נחרצות! הגדיל לעשות הסופר בהמתנה לפרס נובל שמתמהמה לו והוא מסכם את האירוע כולו במילים: "אסון שהמטנו עלינו במים הבינלאומיים". מה "אסון" ומי "אסון" מלבדו הוא? מתי כבר נתעלם ממנו ומהדומים לו ונפעל כפי שמדינה ריבונית צריכה לנהוג?