הפלשתינים הפכו את נושא הקפאת הבנייה בהתנחלויות לנושא חשוב בעימות עם ממשלת נתניהו למרות שבמשך 17 השנים האחרונות הם נשאו ונתנו עם ממשלות ישראל מבלי שהוקפאה בנייתו של בית אחד בהתנחלויות בשטחים.
ייתכן שבסופו של דבר יימצא פיתרון של פשרה למחלוקת הזו בין ישראל לפלשתינים שתאפשר את המשך המשא-ומתן אולם לפלשתינים ולמתווך האמריקני כבר ברורים שני דברים גם אם אינם רוצים להודות בכך בפומבי:
הראשון - ממשלת ישראל איננה יכולה להפסיק לגמרי את הבנייה בהתנחלויות מסיבות של "גידול טבעי" של שלוש מאות אלף המתנחלים החיים מעבר לתחומי הקו הירוק.
השני - ראש הממשלה
בנימין נתניהו איננו יכול להשיג רוב בממשלה להחלטה להאריך את הקפאת הבנייה בהתנחלויות מבלי לקבל תמורה הולמת להחלטה כזו בדמות "כופתאות" ביטחוניות אמריקניות בעניין העימות עם אירן או למשל מחווה הכוללת את שחרורו של המרגל ג'ונתן פולארד.
הבעיות האמיתיות במשא-ומתן בין ישראל לפלשתינים אינן בעיות המשך הבנייה בהתנחלויות אלא הסוגיות הכבדות של הסדר הקבע כמו: ירושלים, הפליטים, המים והגבולות שממשלת נתניהו והרשות הפלשתינית עדיין לא הספיקו לדון בהן באופן מעמיק במהלך המשא-ומתן שהתחדש לפני כשלושה שבועות. כדאי לבחון ברצינות את ההתעקשות הפלשתינית לדון תחילה בנושא הגבולות, דרישה שנתמכת על-ידי ממשל אובמה.
ובאופן טבעי נשאלת השאלה מה מניע את הפלשתינים להתעקש על המשא-ומתן בנושא זה?
הפלשתינים מייחסים חשיבות גדולה לקביעת הגבולות ושרטוט המפות של גבולות המדינה הפלשתינית העתידית, מכיוון שמשרטוט הגבולות נגזרים גם הנושאים החשובים האחרים של הסדר הקבע: ירושלים, המים וההתנחלויות.
כמובן שברגע שיקבעו גבולות המדינה הפלשתינית ייגזר מכך גם נושא מעברי הגבול של המדינה הזו עם המדינות השכנות דהיינו ישראל, מצרים וירדן.
שרטוט הגבולות גם יקבע את מעמדה החוקי, הרשמי והבינלאומי של רצועת עזה כחלק גיאוגרפי בלתי נפרד של המדינה הפלשתינית העתידית ויסדיר את תנועת התושבים הפלשתינים בין הגדה לרצועה דרך "המעבר הבטוח" העובר דרך שטח מדינת ישראל על-פי הסכמי אוסלו.
העמדה הפלשתינית היא כי גבולות המדינה הפלשתינית יהיו קווי 67 על-פי החלטות האו"ם 242 ו338 וכי שטחה של המדינה הפלשתינית יהיה 6209 קילומטר מרובע.
מדוע תומך ממשל אובמה בעמדה הפלשתינית כי יש להתחיל במשא-ומתן על נושא הגבולות?
הפלשתינים הצליחו לשכנע את ארצות הברית כי ברגע שיוכרע נושא הגבולות תיפתר גם סוגיית הבנייה בהתנחלויות מכיוון שיוסכם בין ישראל לפלשתינים אילו התנחלויות יפורקו ואילו יישארו בריבונות ישראל בהסדר הקבע.
ישראל תוכל, על-פי ההיגיון הזה, להמשיך כבר עתה את הבנייה בהתנחלויות שיישארו בריבונותה. מבחינת האמריקנים בכך תוסר אבן נגף עיקרית במשא-ומתן שתאפשר את ההתקדמות בשיחות לקראת השגת הסדר קבע.
ישראל מתנגדת לדון עכשיו בנושא הגבולות ועומדת על כך שהמשא-ומתן יתחיל בנושאי הביטחון. הקמת מדינה פלשתינית מפורזת לצד מדינת ישראל היא נושא מורכב ורגיש במיוחד נוכח מה שקרה ברצועת עזה לאחר ההינתקות. תנועת החמאס השתלטה בכוח על הרצועה והפכה אותה לבסיס טרור גדול להתקפות על ישראל. לשלוחה קדמית של אירן... והיא מדברת בגלוי על רצונה להשתלט גם על הגדה המערבית כשלב בדרך לשחרור כל פלשתין "מן הים עד הנהר".
לכן יש להבטיח כי כל הסדר קבע עם הפלשתינים יבטיח שהמחדל הביטחוני החמור של ההברחות בציר "פילדלפי" באזור רפיח לא יחזור על עצמו, ושהגבול הארוך עם ירדן לא ישמש להברחות נשק ואמצעי לחימה גדולות לתחומי המדינה הפלשתינית.
המשא-ומתן על סידורי הביטחון אמור גם להסדיר את נושא השליטה במרחב האווירי של המדינה הפלשתינית,את השליטה על מאגרי המים התת-קרקעיים המספקים בקושי את צרכיה של מדינת ישראל והנמצאים בלב השומרון, הקמת תחנות התראה מוקדמת ויצירת אזורי חיץ יעילים לאורך הגבול עם ירדן שימנעו הגעה אפשרית של כוחות צבא ערביים או אירנים אל תוך תחומי המדינה הפלשתינית כדי לתקוף את ישראל. וכמובן יש לקבוע את סידורי הביטחון במזרח ירושלים,בשכונות הערביות,בעיר העתיקה ובהר הבית.
פירוז המדינה הפלשתינית אמור לכלול גם סעיף האוסר על המדינה הפלשתינית לכרות בריתות צבאיות עם מדינות אחרות שעלולות לתקוף את ישראל.
רק אם ייענו הדרישות הביטחוניות של ישראל באופן מספק ניתן יהיה להתקדם גם נושאי הליבה האחרים של הסדר הקבע.
ישראל צריכה לקבוע את העיקרון הבא במשא-ומתן: מידת ההיענות של הפלשתינים לצרכים הביטחוניים של ישראל היא שתקבע את עומק הנסיגה של ישראל מיהודה ושומרון.
ישראל צריכה להסכים לקביעת הגבולות הסופיים של פלשתין רק לאחר שתושג הסכמה על סוגיות הליבה האחרות כמו הפליטים, מעמד ירושלים וההתנחלויות ורק לאחר שהפלשתינים יסכימו שמדובר בקץ הסכסוך ובסוף תביעותיהם מישראל.
הסכמה של ישראל לגבולות הסופיים של מדינת פלשתין לפני פיתרון סוגיות הליבה האחרות של הסכסוך תהייה טעות אסטרטגית חמורה ושלב נוסף ב"שיטת הסלאמי" הפלשתינית אשר תנציח את המשך הסכסוך.
ישראל עלולה לאבד קלף מיקוח חשוב במשאומתן, אסור לה לוותר על הדיון בענייני הביטחון ולהסכים עכשיו לשרטוט גבולותיה הסופיים של מדינת פלשתין אחרת היא תסמן במו ידיה את תחילת "הספירה לאחור" של קיצה של המדינה היהודית.
