לא מעט כותרות צעקניות ומאמרים מתחסדים נגד
אהוד ברק ונילי פריאל סיפק לנו בזמן האחרון העיתון שפעם הייתה לו מדינה. אכן, העסקת עובדת זרה ללא התר מגונה בהחלט ומהווה עבירה על החוק. אבל מסע צלב צדקני כזה הופך לפארסה שעה שמתברר כי בעל העיתון, נוני מוזס, חטא באותה עבירה בדיוק, רק שהעניין הושתק. ששש... אסור לספר שבמשך שנתיים העסיק מוזס עובדת זרה ללא התר, ושהעניין נסגר בקנס סמלי במסלול חלופי לעבירה פלילית.
בזמן ש"ידיעות" רדף אחרי העובדים הזרים של ידועניות, באותו רגע ממש העסיק מוזס עובדת זרה באופן לא חוקי וללא התר. כמה צביעות אפשר להכיל? על מי אתם עובדים? יידעו הקוראים מהו היחס האמיתי של "ידיעות" אליהם. חכמינו הגדירו את הסיטואציה המבחילה הזאת בביטוי "טובל ושרץ בידו". אדם המבקש להיטהר אינו יכול לטבול במקווה כשבידו שרץ המוסיף לטמא אותו גם בהיותו במים.
היכן בעלי הטורים ששפכו ב"ידיעות" אש וגפרית על אהוד ברק והפרקליטות כדי למצות עמו את הדין? נראה אותם שולחים את חיציהם כלפי מוזס עצמו. איך אמר הפרשן המשפטי של "ידיעות": "תשכחו מבוזגלו", כי יש אנשים "הזוכים ליחס מועדף". מילים כדרבונות.
אבל העניין הזה חורג הרבה מעבר למשמעותו הקטנונית. כמו בסיפור ההוא של מנהלת משק הבית של
שרה נתניהו, לא הצדק מעניין את "ידיעות" אלא הפגיעה בממשלה הנוכחית. "חפש את האישה" אמרו הצרפתים, ובמקרה זה בת הזוג הפוליטית של אהוד ברק ומפלגתו היא הקואליציה של נתניהו. לשם כיוון "ידיעות" ולא לשום הגנה על החוק. פגיעה בברק, מאמין מוזס, תאלץ אותו לפרוש מהקואליציה ותפגע בממשלת נתניהו.
כדאי לשים לב שההתקפות על ברק מצד "ידיעות" בשלל הנושאים שעל סדר היום מגיעות תמיד אך ורק מצד שמאל. בכך חובר "ידיעות" לשותפיו הטבעיים במפה הפוליטית, אנשי קואליציית הטרוניה הידועה, הנמצאים בצד השמאלי, שחלקם מאשים דרך קבע רק את ישראל בתחלואי המזרח התיכון וקרטועי המו"מ לשלום. "ידיעות" היה שם תמיד, ורק ניסה לשדר מראית עין של קונסנזוס, אבל כמו חלק ניכר בתקשורת הישראלית, הוא ייצג נישה חברתית ופוליטית צרה מאוד.
זוכרים את קמפיין ה"סכנה לדמוקרטיה" ש"ידיעות" הפגיז בו את "ישראל היום". לא מעט הצעות חוק הזויות ניסה (ומנסה) מוזס להעביר בכנסת כדי לסתום ל"ישראל היום" את הפה, כלומר לסתום את הפה לרוב הציבור שעד לפני כמה שנים, בהעדר אלטרנטיבה, נאלץ להישמע לתכתיביו וגחמותיו של העיתון ששבה את המדינה. כעת אפשר להציע למוזס לצרף להצעות החוק הללו גם את "גלובס" עיתונו של שותפו,
אליעזר פישמן. איך הם מעיזים לצאת נגד האימפריה שעד לא מזמן קבעה לנו מי יהיה בממשלה, מה נחשוב ומה יהיה מזג האוויר?
בשולי הפארסה כדאי להעריך את השפעתו ההולכת וגוברת של "ישראל היום" בשבירת המונופול הדורסני והשחצני של "ידיעות" ושותפיו הפוליטיים. יותר ויותר כלי תקשורת עושים את מה שעד לא מזמן היה כמעט בלתי נתפס - לצאת בגלוי ובאופן ביקורתי נגד
ידיעות אחרונות. זה טוב לדמוקרטיה.
